COVID-19 בישראל

קושי באבחון התסמונת ובהערכת השכיחות של לונג קוביד בישראל

בדיון בכנסת בנושא תמונת פוסט קורונה נחשפו פערים משמעותיים בין היקף התופעה לבין הידע ואפשרויות הטיפול בשטח - קיים צורך מיידי לפתיחת מרפאות מחלימים בפריסה ארצית והכשרת רופאים לנושא

לונג-קוביד. מחלה כרונית עם מגוון רחב של תסמינים. אילוסטרציה

ועדת הבריאות בראשות ח"כ עידית סילמן קיימה אתמול (ד') דיון בתמונת המצב של תחלואת קורונה והטיפול בפוסט קורונה. יו"ר הוועדה הציגה בפתח הדיון את הנקודות הדורשות שיפור בהיערכות משרד הבריאות לגבי הטיפול בהימשכות הקורונה.

פרויקטור הקורונה, פרופ' סלמאן זרקא, התייחס בפתח הדיון להתפשטות הזן החדש BA5 אשר לדבריו הוא קרוב ל-50% מהחולים כעת. "הזן מייצר יחסית מחלה קלה בקרב הצעירים, אבל רואים עלייה באשפוז בבתי החולים. החשיבות היא לשמירה על אוכלוסיית בסיכון ואוכלוסיה של גיל 60 ומעלה".

לדברי זרקא, "BA5 תופס את מקומו והוא ילך ויתחזק ויהיה הזן המשמעותי. אם בדלתא, החיסון עבד ב-90% ובאומיקרון 30% מהמחוסנים נדבקו, בזן החדש החיסון כבר פחות עוזר להדבקה אך כן מגן ממחלקה קשה".

פרופ' זרקא התייחס לנושא דעיכת החיסון: "כל המאושפזים הם אנשים מכל גיל 60, חלקם קיבלו מנה רביעית. עיקר האוכלוסיה קיבלה את המנה הרביעית סביב ינואר ואנחנו כבר אחרי כחמישה חודשים ומכירים את התופעה של דעיכת החיסון. על פי המידע הזמין לנו בישראל ובעולם, טרם הצלחנו לומר את זה בצורה ברורה האם לתת מנה חמישית אבל אנחנו נמשיך לעקוב אחרי הנתונים".

זרקא חזר והמליץ לציבור לעטות מסיכות בחללים סגורים. לדברו, יש כוונה להחזיר לתקנות מחייבות עטיית מסיכות, אך יש "לבחור את התזמון. אני לא חושב שזה מעמסה שהציבור לא יכול לעמוד בה".

במשרד הבריאות נערכים, לדבריו, להרחיב את עמדות הבידוק לקורונה לקראת השבוע הבא. בנוסף, מקדמים במשרד בדיקה ביתית מפוקחת – "נערכנו מול הרבה חברות בנושא ונבקש בשבוע הבא מהוועדה לאשר תקנות שיאפשרו בדיקה ביתית מפוקחת שתעשה דרך הטלפון, וכך גם אלה שעושים בדיקה ביתית יהיו מוסדרים ורשומים במערכת".

ראש הוועדה סילמן ציינה כי ארה״ב תתחיל בשבוע הבא (21.6) לחסן ילדים עד גיל חמש וקיים צורך דחוף לאשר מראש בישראל את החיסון בקבוצת גיל זו כיוון שממועד החיסון ועד להגנה מלאה חולפים 13 שבועות. היא העלתה את הצורך במינוי פרויקטור חיסונים לאומי, בדגש על חיסון ילדים כנגד קורונה בשגרה, במערכת החינוך ובטיפות חלב וכן דרשה בנוסף ממשרד הבריאות מידע לגבי ילדים שלקו בדלקת כבד חריפה לאחר קורונה.

לדבריה, עד כה אושרו מאה מיליון שקל לפריסת מסנני HEPA במערכת החינוך וקריטי לסיים את הפריסה עד תחילת שנת הלימודים הקרובה - "זה זול ויעיל נגד כל סוגי הנגיפים ומחוללי המחלות והאלרגיות הנישאים באוויר".

פוסט קורונה - הכרח לפתוח מרפאות מחלימים בפריסה ארצית

בנוגע למחלימים עם פוסט קורונה, הוצגה הערכת המרכז לבקרת מחלות בארה״ב (CDC), לפיה אחד מחמישה נדבקים בקורונה מעל גיל 18 עשוי לסבול ממצב רפואי חדש, כגון מחלות מוח או נפש, כשל כלייתי או בעיות בלב, כלי הדם, ריאות, עצמות ועוד. שנה ומעלה מהדבקה, הסיכון למחלות שונות אצל נדבקים מכל הסוגים, כולל בריאים לחלוטין, עלה לעומת קבוצת הביקורת. מחקרים אחרים מצאו שיעור משמעותי של תסמינים ארוכי טווח דומים גם אצל ילדים ובני נוער, בעיקר לא מחוסנים באופן מלא.

לדברי סילמן, קיימים פערים משמעותיים בין היקף התופעה לבין הידע ואופציות הטיפול בשטח, יש הכרח לפתוח מרפאות מחלימים בפריסה ארצית ולקיים הכשרות רופאים לנושא. כמו כן, על המוסד לביטוח הלאומי להסדיר את ההכרה במי שסובלים מהתופעה.

דרישה נוספת היא ליצור מדגם מייצג קבוע של אזרחי ישראל לבקרת קורונה ארוכת טווח בשת״פ של משרד הבריאות ולמ״ס: נשאות, תסמינים, השפעות חברתיות ותעסוקתיות ועוד, שישמש גם לניטור מחלות עונתיות ומגיפות חדשות.

נושא נוסף שעלה הוא הצורך להרחיב את מערך מרפאות קורונה כרונית למבוגרים וילדים לפריסה ארצית קבועה, כולל הכשרות לרופאים, ובמקביל לשפר את ההסברה על סיכוני הקורונה לילדים ומבוגרים, בדגש על אמצעים לזיהוי מהיר של תסמינים דורשי טיפול.

משרד הבריאות: קיים קושי באבחון לונג קוביד

אילנה גנס, ראש מטה בריאות הציבור במשרד הבריאות, אמרה בדיון כי ישנם מגוון רחב של תסמינים, הפוגעים באיכות החיים גם שבועות לאחר ההחלמה מקורונה - החל מעייפות וחולשה ועד נשירת שיער. התסמונת עלולה להופיע גם בקרב מי שחלה בצורה קלה בקורונה, או אפילו בצורה אסימפטומטית. לדבריה, מחלימים שאינם מחוסנים הם בסיכון גבוה יותר לפתח את התסמונת מאשר מחלימים מחוסנים.

גנס הוסיפה כי קיים קושי באבחון התסמונת ומתוקף כך בהערכת השכיחות שלה באוכלוסיה. "בשלב זה, אין הערכה מדויקת של שכיחות התופעה בקרב ילדים ומבוגרים בישראל", ציינה.

בהציגה את הידע הקיים במשרד הבריאות אודות מחקרי לונג קוביד, אמרה כי מחקרים מראים כי למחלימי קורונה סיכון גבוה לפתח תסמיני פוסט קורונה אשר עלולים להימשך גם שנה ויותר לאחר ההידבקות ומרבית התסמינים הממושכים שדווחו הן בילדים והן במבוגרים הם עייפות/ תשישות, כאבי ראש, הפרעות בחוש הטעם והריח, שינויים במצב הרוח ובעיות שינה.

תסמינים נוספים שדווחו באופן תדיר בקרב אנשים מעל גיל 18 היו קוצר נשימה, בעיות קוגניטיביות (בעיקר זיכרון וריכוז) ובעיות מנטליות (כגון חרדה ודיכאון). מספר מחקרים שהסתמכו על בדיקות רפואיות מראים כי ילדים שהחלימו מקורונה נוטים לפתח בעיות בתפקוד הריאות (פגמים בוונטילציה ובפרפוזיה), במבוגרים הודגמו שינויים מבניים במוח וכן בעיות לבביות לאחר הידבקות.

גנס הוסיפה כי מחקר בריטי מצביע על בעיות לבביות בכ-1/5 מחולי לונג-קוביד גם כשנה לאחר מחלת הקורונה. מחקר שפורסם כ-pre-print באפריל 2022 על ידי מספר קבוצות מבריטניה מדווח על בעיות לב באנשים שסובלים מפוסט קורונה כשנה לאחר שחלו. שורת מחקרי מעבדה ומחקרים קליניים מצביעים על כך שמחלימים מהמחלה עלולים לסבול מנזקים קוגניטיביים (שכליים) מתמשכים לאחר ההחלמה, כגון פגיעה בזיכרון ובחשיבה, וזאת גם אם מחלתם הראשונית היתה קלה ואף עלולים לסבול מנזקים מוחיים מבניים. מחקר מגרמניה על כ-35,000 מחלימי קורונה הראה כי לחולי קורונה יש סיכון גבוה ב-28% לפתח סוכרת.

"עסקתי בספורט ואני לא מסוגל היום לעשות כלום"

בין הדוברים בדיון שתיארו את השפעת פוסט הקורונה על מצב בריאותם, אמר עוזאל ותיק: "התחסנתי שלושה פעמים ונדבקתי לאחר מכן. אני סובל מכאבים בחזה, סחרחורות. רופא משפחה אומר לי שהכל מהקורונה וצריך לחכות. עסקתי בספורט ואני לא מסוגל היום לעשות כלום. בדרכי הביתה, אני צריך לעצור פעמיים שלוש באמצע הדרך".

ורד יששכר, מרפאה בעיסוק, סיפרה: "נדבקתי בעבודה. אני סובלת מכאבים כל היום ובכל שעה וכל הזמן חלשה כמו אחרי צום. יש לי ירידה בקשב ובריכוז בגלל הכאבים. אנשים אומרים לי שבכלל לא נראה עלי וזה כבר עבר לך, אבל אני מסבירה שאני לא מתפקדת וחשה אשמה. כשפניתי לטפל אצל רופא המשפחה, נאמר לי שזה יעבור וזה פוסט קורונה ואין מה לעשות".

מוריה הלמן, קלינאית תקשורת, העידה: "הנזקים של לונג קוביד הם לא רק פיזיים אלא קוגניטיביים. יש לי בעיות בשליפה ובעיות דקדוקיות. כל מה שתיארתי לרופא יוחס להריון שבו הייתי, למרות שזה היה הריון שישי ומעולם לא חוויתי תסמינים כאלה. היום הבת שלי בת שנה ואני עדיין סובלת מכל זה. מי שלא נדבק בעבודה לא מוכר כנפגע עבודה. לא הסכימו לקבל אותי לרפואת מחלימים".

מיטל סלמור מעמותת מדעת ציינה: "עבור רוב האנשים הקורונה נגמרה, כי אין סגרים ואין מסיכות. רוב האנשים לא יודעים מה זה לונג קוביד, אבל אנחנו תקועים עם זה ואין תשובות ואין גורמים שמטפלים. מגיעה לי תמיכה שיקומית ונפשית. אני רוצה להילחם על החיים שלי ולחזור למה שהייתי קודם. בארה"ב ובריטניה מוקמים מרכזי שיקום לנפגעי לונג קוביד, והגיע הזמן שגם כאן זה יקרה".

דקלה אהרון-שפרן, כתבת הבריאות של כאן חדשות, שהביאה את הסיפור למודעות הציבורית, השתתפה בדיון ואמרה: "אנחנו מקבלים הרבה פניות ממטופלים שסובלים מפוסט קורונה חודשים ארוכים ועד שנה וחצי אחרי ההחלמה. הרושם הוא שהתופעה נרחבת ביותר ואכן, לפי הנתונים של משרד הבריאות, בין 5% ל10% מהמבוגרים שנדבקו בקורונה עלולים לסבול מתסמינים של פוסט קורונה.

"לפי מחקר של 'מכבי' שפרסמנו, מרבית המחלימים שדיווחו על תסמינים לאחר ההחלמה המשיכו לדווח על תסמינים גם שנה וחצי אחרי ההחלמה. הבעיה היא שרוב מרפאות המחלימים נסגרו והמטופלים נופלים בין הכסאות. רבים מהם מגיעים לקופות החולים ורופאי המשפחה אומרים להם: זה פוסט קורונה אבל אין מה לעשות עם זה. חייבים לתת מענה למטופלים הללו".

נושאים קשורים:  לונג קוביד,  פוסט קורונה,  פרופ' סלמן זרקא,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
17.06.2022, 15:23

עוד לא ברור מה התופעות לוואי של החיסון, לא ברור מה סיבוכי הקורונה ולא ברור כלום.
מה שברור זה שמשרד הבריאות כשל והעומדים בראשו צריכים ללכת הבייתה.
החדשים שיבאו יהיו צריכים להקים מערכת נורמלית של איסוף נתונים בשגרה. אין שום מערכת כזו בארץ ולי לא היה למי לדווח בזמן אמת.