מחקרים

ארנומאב הובילה להפחתה בימי המיגרנה החודשיים עם אאורה

מאנליזת פוסט-הוק שנערכה על 4 מחקרים אקראיים עולה כי הטיפול עם ארנומאב שיפר את מצבם של מטופלים הסובלים ממיגרנה עם וללא אאורה

15.06.2022, 13:47
אישה עם התקף מיגרנה. צילום: אילוסטרציה

מיגרנה עם אאורה עשויה להגיב לטיפולים באופן שונה מאשר מיגרנה ללא אאורה. מטופלים הסובלים ממיגרנה עם אאורה הם בעלי סיכון וסקולרי גבוה יותר, מה שמצריך הערכות בטיחות של טיפולים למניעת מיגרנה בתת-קבוצה זו.

במחקר אשר פורסם בכתב העת 'JAMA Neurology', מטרת החוקרים הייתה להעריך את היעילות ואת פרופיל הבטיחות של ארנומאב במטופלים הסובלים ממיגרנה עם אאורה. לצורך כך, החוקרים ערכו אנליזת פוסט-הוק שניונית, במסגרתה העריכו 4 מחקרים אקראיים כפולי-סמיות ומבוקרי אינבו, אשר נערכו במרכזים טיפוליים בצפון אמריקה, אירופה, רוסיה וטורקיה, בתקופה בין ה-6 באוגוסט 2013 ועד ל-12 בנובמבר 2019. המשתתפים היו מבוגרים בגילאי 18 עד 65, הסובלים ממיגרנה אפיזודית או כרוני, וחולקו באקראיות לקבלת טיפול עם ארנומאב או אינבו.

מנה אחת או יותר של ארנומאב (70 מיליגרם או 140 מיליגרם פעם בחודש) או אינבו ניתנו בהזרקה תת-עורית בתקופת המחקר כפולת-הסמיות, ובתקופת הטיפול הפעיל בתווית-פתוחה או מינון-סמוי. בתקופות ההארכה ניתן טיפול עם ארנומאב 70 מיליגרם או 140 מיליגרם פעם בחודש בהזרקה תת-עורית.

הערכות היעילות כללה שינוי בימי המיגרנה החודשיים (MMD: Monthly Migraine Days) מהבסיס, וימי הטיפול האקוטי עם תרופות ייעודיות למיגרנה (AMSM: acute migraine-specific medication) בחודש. נקודות הבטיחות הסופיות כללו את שיעור האירועים החריגים למטופל. תתי-הקבוצות של המטופלים חולקו לפי היסטוריית האאורות.

מתוך 2,682 מטופלים אשר חולקו באקראיות ב-4 המחקרים, 1,400 (52.2%) קיבלו מינון 1 לכל הפחות של ארנומאב, 70 מיליגרם או 140 מיליגרם, ו- 1,043 (38.9%) קיבלו אינבו. הגיל הממוצע (SD) של המטופלים היה 41.7 (11.2) שנים, ומרביתם היו נשים (n = 2,055 [84.1%]). בתקופת הטיפול כפול-הסמיות, ההפחתה בימי ה-MMD וה-AMSM מהבסיס הייתה גדולה יותר בקבוצות הארנומאב לעומת האינבו במטופלים עם, וללא, היסטוריה של אאורה. ההפחתות הללו נשמרו לאורך תקופות ההרחבה. במטופלים עם מיגרנה אפיזודית והיסטוריה של אאורה, ובהשוואה לאינבו, השינוי בממוצע ההפרשים של הריבועים הפחותים בימי ה-MMD לעומת הבסיס היה 1.1- (CI 95%י1.7- עד 0.6-) בקרב אלו אשר קיבלו ארנומאב במינון 70 מיליגרם, ו-0.9- (CI 95%י1.6- עד 0.2-) בקרב אלו אשר קיבלו ארנומאב במינון 140 מיליגרם. במטופלים עם מיגרנה כרונית והיסטוריה של אאורה, השינוי בממוצע ההפרשים של הריבועים הפחותים מטיפול עם אינבו היה 2.1- (CI 95%י3.8- עד 0.5-) בקרב אלו אשר קיבלו ארנומאב במינון 70 מיליגרם, ו-3.1- (CI 95% 4.8- עד 1.4-) בקרב אלו אשר קיבלו ארנומאב במינון 140 מיליגרם. בסך הכל, פרופיל הבטיחות היה דומה בקרב כלל קבוצות הטיפול, ללא קשר להיסטוריית האאורה, והיה בר-השוואה לעומת אינבו לתקופה מעל 12 שבועות. לא נצפתה עלייה בשיעור האירועים החריגים לאורך התקופה.

החוקרים מסכמים כי לפי האנליזה השניוניות אותה ערכו על 4 מחקרים קליניים אקראיים, ניתן לראות הפחתה בתדירות המיגרנה וימי ה-AMSM תחת טיפול עם ארנומאב במטופלים הסובלים ממיגרנה, עם וללא היסטוריה של אאורה. הממצאים הללו תומכים ביעילות ובבטיחות של הטיפול עם ארנומאב בקרב אוכלוסיית מטופלים זו.

מקור:

Ashina M, Goadsby PJ, Dodick DW, et al. Assessment of Erenumab Safety and Efficacy in Patients With Migraine With and Without Aura: A Secondary Analysis of Randomized Clinical Trials. JAMA Neurol [Internet] 2022;79(2):159–68

נושאים קשורים:  מחקרים,  מיגרנה,  אאורה,  ארנומאב,  נוגדנים חד-שבטיים
תגובות