מחקרים

האם יש תועלת בהוספת מעכב JAK Kinas למטופלים עם מיאלופיברוזיס?

נמצא כי הוספת רוקסוליטיניב לטיפול עם נביטוקלקס עבור חולים עם מיאלופיברוזיס יעילה עבור הקטנת נפח הטחול, כמות התסמינים ושיקום מח העצם

טיפול ממוקד למסלול האיתות של BCL-XL הראה יכולת להתגבר על העמידות לעיכוב ג'אנוס קינאז (Janus Kinase - JAK) במודלים קדם-קליניים. במחקר פאזה II זה החוקרים בחנו את היעילות והבטיחות של הוספת מעכב BCL-XL/BCL-2 בשם נביטוקלקס לטיפול עם רוקסוליטיניב עבור מטופלים עם מיאלופיברוזיס מתקדמת או עבור אלו שלא הגיבו בצורה מיטבית לטיפול עם רוקסוליטיניב בלבד.

34 מטופלים בגירים עם מיאלופיברוזיס בסיכון בינוני-גבוה אשר חוו התקדמות במחלה או התייצגו עם תגובה לא מיטבית לטיפול עם רוקסוליטיניב בלבד (במינון של 10 מ"ג פעמיים ביום, לפחות) גוייסו למחקר. למטופלים אלו החוקרים נתנו טיפול נוסף עם נביטוקלקס במינון התחלתי של 50 מ"ג פעם אחת ביום, עם עליה שבועית במינון התרופה (אם מספר הטסיות עמד על 109X75/ליטר, לפחות) עד 300 מ"ג פעם ביום. התוצא העיקרי שנבדק היה ירידה בנפח הטחול של 35% לפחות (Spleen Volume Reduction - SVR35), כעבור 24 שבועות בהשוואה לנפח הבסיס. תוצאים שניוניים כללו ירידה בציון התסמינים הכולל של 50% לפחות (Total Symptom Score - TSS50) עד שבוע 24 בהשוואה לרמות הבסיס, שיפור בערכי ההמוגלובין, שינוי בשלב הפיברוזיס במח העצם (Bone Marrow Fibrosis - BMF) ובטיחות הטיפול.

תוצאות המחקר הדגימו כי בקרב 58% מהנבדקים היו מוטציות עם סיכון מולקולרי גבוה, ול-52% היו לפחות שלוש מוטציות. SVR35 הושג עבור 26.5% מהנבדקים עד שבוע 24, ו-41% בכל שלב המחקר, עם משך חציוני משוער של SVR35 של 13.8 חודשים. עבור 30% מהמטופלים (6/20) הושג TSS50 עד שבוע 24, עם שיפור ב-BMF בדרה 1-2 שנצפתה עבור 33% מהמטופלים (11/33) המתאימים להערכה. תגובה של אנמיה לטיפול עמדה על 64% (7/11), שכלל מטופל אחד עם אנמיה קשה שהיה תלוי בטיפול עם מנות דם. שרידות חציונית כוללת לא הושגה במהלך תקופת מעקב של 21.6 חודשים. תופעת הלוואי השכיחה ביותר שנצפתה הייתה תרומבוציטופניה הפיכה ללא דימום עם חשיבות קלינית.

מסקנת החוקרים הייתה כי הוספת נביטוקלקס לרוקסוליטיניב עבור טיפול בחולים עם מיאלופיברוזיס עמיד או מתקדם הביא ל-SVR35 עמיד, שיפור ב-TSS, תגובה של ההמוגלובין ו-BMF. כעת ישנם מחקרים העוסקים בשימוש האפשרי של נביטוקלקס לצורך שינוי מהלך המחלקה.

מקור:

Claire N. Harrison, et al. (2022) “Addition of Navitoclax to Ongoing Ruxolitinib Therapy for Patients With Myelofibrosis With Progression or Suboptimal Response: Phase II Safety and Efficacy.” Journal of Clinical Oncology, May 2022. Vol. 40, no. 15 1671-1680. DOI: 10.1200/JCO.21.02188

נושאים קשורים:  מחקרים,  מיאלפיברוזיס,  פיברוזיס,  מעכבי JAK,  רוקסוליטיניב,  נביטוקלקס
תגובות