במטופלים עם פקקת ורידים (VTE - venous thromboembolism) הקשורה לסרטן מומלץ לטפל עם נוגדני קרישה לתקופה של 3-6 חודשים לפחות. יש מעט מאוד מידע לגבי טיפול מורחב יותר, מעבר לתקופת זמן של 6 חודשים.
עוד בעניין דומה
במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Thrombosis and Haemostasis, מטרת החוקרים הייתה לסכם בצורה מקיפה את הממצאים הקיימים בנושא היארעות של אירועי פקקת חוזרים ודימומים משמעותיים ב-6-12 החודשים לאחר האירוע הראשון במטופלים עם פקקת הקשורה לסרטן.
החוקרים סקרו באופן שיטתי מאגרי מידע ביו-רפואיים על מנת לזהות מחקרים שמדווחים על הישנות פקקת ו/או אירועי דמם בתקופה שבין 6 ל-12 החודשים לאחר אבחנה של פקקת קשורה לסרטן. בהתחשב בהטרוגניות המחקרים, מאפייני המטופלים, אסטרטגיות טיפול נוגד קרישה ושיעורי התוצאים, לא חושבה הערכה כמותית של היארעות התוצאים.
החוקרים במאמר סקרו 2,597 פרסומים ומתוכם זיהו 11 מחקרים שתאמו את קריטריוני ההכללה. מחקרים אלו דיווחו על 3,019 מטופלים בתקופה שבין 6 ל-12 חודשים לאחר אירוע הפקקת הראשון. שיעורי ההישנות של פקקת בסך הכל במסגרת הזמן הזו היו מגוונים באופן משמעותי (1%-12%), כאשר המטופלים שהיו בסיכון הגבוה ביותר היו מטופלים עם שיירים של פקקת ורידית לאחר 6 חודשים ולא קיבלו טיפול נוגד קרישה (13%-15%). השיעורים המדווחים של אירועי דמם משמעותיים בתקופה של 6-12 חודשים היו בין 2% ל-5%.
מסקנת החוקרים מסקירה שיטתית זו הייתה כי הישנות של פקקת נשארת שכיחה גם לאחר 6 חודשים ממועד האירוע, ולכן המשך הטיפול בנוגדי קרישה שונים הוא בעל פרופיל בטיחות מקובל, מכיוון שלא נגרמו הרבה אירועי דמם. ממצאים אלו תומכים בהמלצת הקווים המנחים להמשיך טיפול בנוגדי קרישה גם מעבר ל-6 חודשים במטופלים עם מחלת סרטן פעילה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
