רוקסוליטיניב (ג'קאבי) אושרה במטופלים עם פוליציתמיה ורה (PV) עמידה/עם אי-סבילות להידרוקסיאוראה. עם זאת, השפעתה בנוגע למניעת פקקת או להתקדמות המחלה אינה ידועה.
במחקר רטרוספקטיבי שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Cancer', נכללו 337 מטופלים עם עמידות/ עם אי-סבילות להידרוקסיאוראה. המשתתפים במחקר אותרו מתוך מאגר מידע ספרדי של פוליציתמיה ורה וטופלו רוקסוליטיניב (n = 105) או טיפול הבחירה (BAT: best available therapy; n = 272). הסתברויות השרידות ושיעור הפקקת, הדימומים, לוקמיה מיאלואידית חריפה, מיילופיברוזיס,וגידולים סרטניים ראשוניים אחרים חושבו בהתאם לטיפול. על מנת למזער את ההטיות בהקצאת הטיפול, כל התוצאים תוקננו לציון זיקה לחשיפה (propensity score) לקבלת רוקסוליטיניב או BAT.
תוצאות המחקר הדגימו כי בחולים שטופלו עם רוקסוליטיניב נצפה שיעור נמוך יותר באופן מובהק של פקקת עורקים בהשוואה לאלו שקיבלו BAT (0.4% לעומת 2.3% לשנה; P = .03). תיקנון לחשיפה לקבלת התרופה נצפתה מגמה דומה ללא מובהקות סטטיסטית (יחס השיעורים למאורע 0.18; רווח בר-סמך של 95% 0.02-1.3; P = .09). לא נמצאו הפרשים מובהקים בשיעורי הפקקת הוורידית (0.8% ו-1.1% לרוקסוליטיניב – BAT, בהתאמה; P = .7) ודימומים משמעותיים (0.8% ו-0.9%, בהתאמה; P = .9). חשיפה לרוקסוליטיניב לא נקשרה עם שיעור מוגבר של גידולים סרטניים אחרים, כולל נאופלזיה מכל סוג, גידולים שאינם עוריים, וגידולים עוריים שאינם מלנומה. לאחר תקופת מעקב חציונית של 3.5 שנים, לא נמצאו הבדלים בשרידות או בהתקדמות ללוקמיה חריפה או מיילופיברוזיס בין שתי הקבוצות.
לסיכום, תוצאות המחקר מצביעות על כך שטיפול עם רוקסוליטיניב בחולי פוליציתמיה ורה עמידה/ עם אי-סבילות להידרוקסיאוראה עשוי להפחית את שיעורי הפקקת העורקית.
מקור:
תגובות אחרונות