נכון להיום, עדיין אינה מובנת דיה ההשפעה של הריון על הממצאים ההדמייתיים בקרב חולות טרשת נפוצה. במחקר שפורסם בכתב העת 'European Journal of Neurology', מטרת החוקרים הייתה לתאר את הדינמיקה בפעילות הנגעים המוחיים ואת השינויים בנפח המוח במהלך תקופת ההריון ולאחר הלידה.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר ההתבוננות נאספו 62 נשים החולות בטרשת נפוצה התקפית הפוגתית (RRMS: Relapsing-Remitting Multiple Sclerosis). הנתונים כללו סריקות MRI (221 במספר), וביקורים במרפאה, אשר התחלקו לביקור המהווה את ערך הבסיס, (< 24 ו- > 6 חודשים לפני), ביקורים טרום ההריון (< 6 חודשים לפני), לאחר הלידה (< 3 חודשים אחרי) ותקופות המעקב ( > 12 ו- < 24 חודשים לאחר הלידה).
למרבית הנשים הייתה מוגבלות קלה ומשך מחלה קצר (תקופה חציונית של 5.5 שנים). 18 נשים (29.0%) חוו הישנות של המחלה במהלך השנה שקדמה לתחילת ההריון. 9 (14.5%) חוו זאת במהלך ההריון, ו-20 (32.3%) חוו הישנות בשנה שלאחר הלידה. סטטוס המוגבלת נותר ללא שינוי במהלך תקופת המעקב. בתקופה שלאחר הלידה (n=62) נצפתה עלייה בנפח ה-T2 (חציון: 0.94 מיליליטר לעומת 1.18 מיליליטר), עלייה שנתית גבוהה יותר בנפח נגע ה-T2 (0.0 מיליליטר לעומת 0.23 מיליליטר), ירידה באחוז נפח פרנכימת המוח (86.4% לעומת 85.6%) וירידה שנתית משמעותית יותר בנפח המוח (0.16%- לעומת 1.74%-) בהשוואה לתקופה טרום-ההריון (בכולם p<0.001). 12-24 חודשים לאחר הלידה, נצפתה בקרב הנשים (n=41) עלייה בנפח נגע ה-T2 (1.0 מיליליטר לעומת 1.16 מיליליטר) ואחוז נמוך יותר של פרנכימת המוח (86.5% לעומת 86.0%) בהשוואה לתקופה טרום ההריון (שניהם p<0.001).
החוקרים מסכמים כי התקופה שלאחר-הלידה נקשרה עם עלייה בנפח נגעי ה-T2 והאצה בירידת הנפח המוח בחלק ניכר מהנשים שהשתתפו במחקרם. יש לשקול ממצאים אלו בעת ההחלטות הטיפוליות, וכן לצורך עריכת מחקרים קליניים.
מקור: