תסמיני אוטיזם ויכולת קוגניטיבית באוטיזם מילדות לבגרות

במחקר ראשון מסוגו שממצאיו תוארו בכתב העת Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, חוקרים בחנו עוקבה מבוססת אוכלוסייה של מטופלים עם אוטיזם על מנת לאפיין התקדמות של תסמיני קוגניציה ואוטיזם מהילדות ועד הבגרות המוקדמת. בנוסף, החוקרים ביקשו לזהות מאפיינים המנבאים את רמת התפקוד והשינוי בהתפתחות.

התוצאים שנמדדו במסגרת המחקר כללו IQ ותסמיני אוטיזם לפי ה-Social Responsiveness Scale המדווחים על ידי ההורים. מתוך 158 הילדים עם הפרעות בספקטרום האוטיסטי בתחילת המחקר, העריכו החוקרים שוב 126 (80%) משתתפים בגיל 23. מאפייני הילד, המשפחה ומאפיינים הקשריים אשר נאספו בגיל 12 שימשו לניבוי העקומות של אותם מסלולי התפתחות של התסמינים.

תוצאות המחקר הדגימו שונות ניכרת בין המשתתפים הן בהיבט קוגניציה והן בהיבט תסמיני אוטיזם. במחקר נמצא כי ה-IQ עלה בצורה מובהקת בממוצע של 7.48 נקודות מגיל 12 ועד גיל 23, בעוד שתסמיני אוטיזם עמדו בעינם ללא שינוי. בניתוח רב משתני, IQ תקין נובא על ידי רמת השפה ההתחלתית וסוג בית הספר (רגיל או בית ספר לחינוך מיוחד). עוד נמצא כי מטופלים עם היסטוריה של רגרסיית שפה מוקדמת הדגימו שיפורי IQ גדולים יותר באופן מובהק. כמו כן, נמצא כי תסמיני אוטיזם נובאו על ידי ציוני שאלון ה-Social Communication Questionnaire ובעיות התנהגות ובעיות רגשיות. עוד נמצא כי משתתפים אשר נכחו בבתי ספר רגילים הדגימו פחות תסמינים של הפרעת אוטיזם באופן מובהק בגיל 23 לעומת אלה אשר נכחו בבתי ספר לחינוך מיוחד, ממצא אשר היה עקבי גם לאחר תקנון לפי ציון זיקה.

ממצאים אלה מעידים על כך שבאנשים רבים עם אוטיזם, ישנו שיפור קוגניטיבי מתמשך לאורך תקופת ההתבגרות, אך ללא שינוי משמעותי בתסמיני אוטיזם. ממצאי המחקר אודות ההשפעה של סוג בית הספר על תסמיני אוטיזם דורשים מחקר דומה בעוקבות אחרות ובמתארים אחרים לפני נקיטת צעדים מבחינת מנגנונים ומדיניות.

מקור:

Simonoff E. et al. Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry (2020). https://doi.org/10.1016/j.jaac.2019.11.020