מחלת עורקים פריפרית (Peripheral Arterial Disease - PAD) הינה מחלת לב וכלי הדם (Cardiovascular - CV) השכיחה ביותר בעולם. למרות שלמטופלים עם PAD יש סיכון CV גבוה, טרם נמצאו מנבאים אמינים לתוצאים קלינים שליליים. בהקשר לזה, מחקרים שעתוקיים (transcriptomic) גילו ביטוי יתר של קלפרוטקטין (S100A8/A9) וליפוקלין-2 (Lipocalin-2 – LCN2) בוסיקולות חוץ-תאיות (Extracellular Vesicles - EV) במטופלים עם PAD. מטרת מחקר זה הייתה לקבוע את הערך הפרוגנוסטי של רמות LCN2 וקלפרוטקטין לצורך הערכת סיכון CV במטופלים עם PAD.
עוד בעניין דומה
במחקר זה החוקרים העריכו את רמות ה-LCN2 וחלק S100A9 של קלפורטקטין בפלאק פמורלי, בעזרת אימונוהיסטוכימיה ו-qPCR. המצאות LCN2 וקלפרוטקטין נקבע בעזרת ELISA במטופלים עם PAD (עוקבת CHN, n=331, רמת חומרה של II-IV לפי מדד פונטיין, בסרום), ואבחנה של PAD בוצע על ידי סקירה מבוססת אוכלוסין (מחקר VIVA,י n=413, רוב הנבדקים היו עם חומרה ברמה של 0-I לפי מדד פונטיין, פלסמה). החוקרים עקבו אחר הנבדקים למשך ממוצע של ארבע שנים לצורך זיהוי של תוצאים ראשוניים שכללו; תמותה עקב מחלות CV או כריתת גפה בעוקבת CHN או תמותה עקב מחלת CV או אירוע חסימה משמעותי בגפה תחתונה (Major Lower Limb Event - MALE) באוכלוסיית VIVA. תוצאים שניוניים כללו תמותה מכל סיבה או כריתה באוכלוסיית VIVA או מוות מכל סיבה ו-MALE באוכלוסיית CHN.
תוצאות המחקר הדגימו כי LCN2 ו-S100A9 נמצאו בפלאקים שבאזורים עם ריכוז גבוה של תאי דלקת. רמות LCN2 וקלפרוטקטין היו 70% ו-64% נמוכים יותר בפלסמה בהשוואה לסרום. לאחר תקנון עבור מערפלים נמצא כי בעוקבת CHN, רמות גבוהות של LCN2 וקלפרוטקטין בסרום נמצאו קשורות לעלייה פי 5.6 בסיכון להופעת תוצאים ראשוניים (p<0.001) ופי 1.8 לתוצאים שניוניים (p=0.034). בדומה לכך נמצא כי עליה ברמות LCN2 וקלפרוטקטין בפלסמה נמצא קשור לעליה פי שלוש בסיכון לתוצאים ראשוניים ושיוניים (p<0.001) בעוקבת VIVA. יתרה מזאת, הוספה של מודלים עם משתנים משולבים למודלים בסיסיים שלוקחים בחשבון גורמי סיכון רלוונטיים מבחינה קלינית שיפרה את הסיווג של התוצאים העיקריים בשתי העוקבות (p≤0.024).
מסקנת החוקרים הייתה כי הערכת הסמנים הביולוגיים לדלקת, LCN2 וקלפרוטקטין, עשויים להיות שימושיים בריבוד סיכונים ב-PAD מוקדם ומתקדם.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
