במסגרת מחקר אשר פורסם בכתב העת 'Modern Rheumatology', החוקרים בדקו משטרי טיפול שונים בקרב מטופלים יפנים הסובלים מדלקת מפרקים שגרונית (RA) בדרגה מתונה עד חמורה, אשר לא הגיבו כראוי לתרופות מערכתיות רגילות משנות מחלה (csDMARDs: conventional synthetic disease-modifying antirheumatic drug). החוקרים העריכו את היעילות ואת יחס העלות-תועלת של משטרי הטיפול עם אופדסיטיניב (רינבוק), בריסיטיניב וטופסיטיניב, בהשוואה ל-csDMARDs. היעילות הטיפולית נבדקה באמצעות המספר הדרוש לטיפול (NNT: number needed to treat) והעלות למגיב (CPR: cost per responder).
עוד בעניין דומה
המידע על יעילות הטיפול נאסף מתוך מטא-אנליזה רשתית (network meta-analyses), בקרב אוכלוסייה עולמית ואוכלוסייה יפנית. נקודת המבט מבחינת העלויות הייתה של שירותי הבריאות היפניים. ערכי ה-NNT וה-CPR התבססו על ניקוד פעילות המחלה ל-8 מפרקים באמצעות הפוגה של C-reactive protein (DAS28-CRP) וה-American College of Rheumatologyי(ACR) 20/50/70 בשבועות 12 ו-24.
במהלך 12 שבועות, חציוני ה-NNT וה-CPR להשגה של הפוגה ב-DAS28-CRP היו 4.3 ו-1,799,696 JPY (ין יפני) [16,361 דולר], בהתאמה, לאופדסיטיניב 15 מיליגרם + csDMARDs. התוצאות התואמות היו 6. ו- 2,691,684 JPY [24,470 דולר] לבריסיטיניב 4 מיליגרם + csDMARDs, ו- 5.6 ו- 2,507,152 JPY [22,792 דולר] לטופסיטיניב 5 מיליגרם + csDMARDs. דירוגים דומים נצפו לאחר 24 שבועות וכן בתוצאים נוספים.
לסיכום, טיפול עם אופדסיטיניב במינון 15 מיליגרם נקשר עם ערכי ה-NNT וה-CPR הנמוכים ביותר בקרב שלושת מעכבי ה-JAK בהם נעשו שימוש כמשטר טיפולי בקרב מטופלים יפנים הסובלים מדלקת מפרקים שגרונית בדרגה מתונה עד חמורה, אשר אינם הגיבו כראוי ל-csDMARDs.
מקור: