הקשר בין אובדן שמיעה פתאומי לבין חיסון לקורונה

זיהוי אירועים חריגים המתרחשים לאחר קבלת חיסון מסייעים בהעלאת המודעות לסיבוכים הקשורים להתחסנות, וכך מובילים לזיהוי מוקדם וטיפול. נכון להיום, מעטות הראיות הדנות בקשר בין חיסון ה- messenger RNA BNT162b2 לקורונה (פייזר) ובין אובדן שמיעה סנסונוירלי פתאומי (SSNHL: sudden sensorineural hearing loss).

במסגרת מחקר אשר פורסם בכתב העת 'JAMA Otolaryngology – Head & Neck Surgery', מטרת החוקרים הייתה להעריך את הקשר בין חיסון ה-mRNA BNT162b2 לקורונה, לבין SSNHL. לצורך כך, החוקרים ערכו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי מבוסס אוכלוסייה. המחקר נערך בין ה-20 בדצמבר 2020 ועד ל-31 במאי 2021, באמצעות מידע אשר נאסף מקופת החולים הגדולה בישראל. במחקר נכללו מטופלים בני 16 שנים ומעלה, אשר קיבלו את מנת החיסון הראשונה בתקופה בין ה-20 בדצמבר 2020 ועד ל-30 באפריל 2021, ואת מנת החיסון השנייה בין ה-10 בינואר 2021 ועד ל-30 באפריל 2021. החשיפה שנתנה במחקר הייתה קבלה של שתי מנות חיסון BNT162b2 mRNA כנגד קורונה.

התוצא העיקרי של המחקר היה אבחנה של SSNHL, בהתבסס על קודי ה-International Classification of Diseases במהדורתו התשיעית (ICD-9), ובמקביל למתן טיפול עם פרדניזון. החוקרים השוו את מקרי ה-SSNHL אשר התרחשו במהלך 21 הימים לאחר אחת משתי מנות החיסון אשר ניתנו לבין שיעור המקרים המצופים להתרחש, בהתבסס על ניסיון האוכלוסייה בשנים 2018 ו-2019. כמו כן, נערך חישוב של יחס השכיחות המתוקננת (SIR) והסיכונים הניתנים לייחוס.

בסך הכל 2,602,557 מטופלים (גיל ממוצע [SD] 46.8 [19.6] שנים; 51.5% נשים) קיבלו את המנה הראשונה של חיסון ה-BNT162b2 mRNA לקורונה, ודווח על 91 מקרי SSNHL. מתוך המטופלים הללו, 2,441,719 (93.8%) קיבלו את מנת החיסון השנייה, ודווח על 79 מקרי SSNHL. שיעור ה-SIR בשקלול גיל ומין היו 1.35 (CI 95% 1.09-1.65) לאחר מנת החיסון הראשונה, ו-1.23 (CI 95% 0.98-1.53) לאחר מנת החיסון השנייה. לאחר מנת החיסון הראשונה, שיעור ה-SIR המשוער היה מודגש יותר בקרב נשים בגילאי 16-44 שנים (SIR 1.92; CI 95% 0.98-3.43) ונשים בגיל 65 שנים או מבוגרות מכך (SIR 1.68; CI 95% 1.15-2.37). לאחר מנת החיסון השנייה, שיעור ה-SIR המשוער הגבוה ביותר נצפה בקרב גברים בגילאי 16 עד 44 שנים (SIR 2.45; CI 95% 1.36-4.07). הסיכונים הניתנים לייחוס היו קטנים, והתוצאות היו דומות כאשר נעשה שימוש בשנת 2019 כייחוס להערכת מספרת ה-SSNHL הצפוי.

לסיכום, מחקר זה מצביע על כך שיתכן וחיסון ה-BNT162b2 mRNA לקורונה נקשר עם עלייה בסיכון ל-SSNHL. עם זאת, גודל ההשפעה קטן מאוד. יש צורך במחקרים נוספים על מנת לבסס את הקשר בין השניים.

מקור:

Perera KS, de Sa Boasquevisque D, Rao-Melacini P, et al. Evaluating Rates of Recurrent Ischemic Stroke Among Young Adults With Embolic Stroke of Undetermined Source: The Young ESUS Longitudinal Cohort Study. JAMA Neurol [Internet] 2022 [cited 2022 Mar 30];Available from: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35285869/