דלקת מוחית הינן מאפיין עיקרי משותף לרוב, אם לא כל, הפתולוגיות במערכת העצבים. זו מערבת תהליכים ביולוגיים מורכבים אשר פועלים כמנגנון הגנה מפני גירויים פוגעניים, אך תגובה זו עצמה יכולה להוביל לפגיעה ברקמה באם התגובה ממושכת. משום כך, היחס למיקרוגליה אשר הינם התאים המרכזיים הפעילים בדלקת מוחית, הוא כאל חרב פיפיות. המיקרוגליה בולעים תוצרי לוואי של תאי עצב, ובכך מספקים אפשרות לתיקון עצמי של הרקמה אך בו בזמן יכולים להשתתף בפגיעה ברקמה על ידי שחרור ציטוקינים דלקתיים. המנגנונים המלווים את התהליכים הסותרים הללו לא מובנים דיו.
עוד בעניין דומה
המערכת האנדוקנבינואידית מווסתת את השחרור של גורמים דלקתיים כגון ציטוקינים, ועל כן יכולה להוות גשר בין מיקרוגליה ותהליכים דלקתיים במוח. על פי מאגרי מידע שעתוקיים ומחקרי in vitro, מיקרוגליה - המהווים את המקור העיקרי לציטוקינים בתהליכים פתולוגיים במוח - מבטאים קולטנים לקנבינואידים מסוג 1 (Cannabinoid Type 1 Receptor - CB1R).
לצורך מחקר זה החוקרים פיתחו מודל עכבר עם מחיקה של קולטני CB1R במיקרוגליה, ואז חשפו את העכברים הללו לתגר חיסוני (הזרקה פריפרית של ליפופוליסכריד). תוצאות המחקר הדגימו כי קולטני CB1R במיקרוגליה משפיעים באופן שונה על מהלך המחלה בין זכרים לנקבות.
מסקנת החוקרים הייתה כי ממצאים אלו מוסיפים מידע על התהליכים הדלקתיים במערכת העצבים וייתכן ויהיו רלוונטיים עבור מחקרים עתידיים שיעסקו בפיתוח אסטרטגיות טיפוליות לפגיעות מוחיות עם שכיחות גבוהה בזכרים.
מקור: