מחקר שפורסם ב-New England Journal of Medicine שם קץ כנראה להערכות רופאים במדינות שונות בדבר יעילותה של התרופה הפופולרית איברמקטין להקלה בתסמיני הקורונה. זאת, חרף העובדה שלא בוצעו בה ניסויים קליניים מספקים לשם מתן גיבוי להערכות אלו. במדינות שונות, התרופה ניתנת בין השאר כטיפול בתולעים טפיליות.
עוד בעניין דומה
עתה, מחקר חדש שנערך בברזיל ובו השתתפו יותר מ-1,300 נדבקים בנגיף הקורונה העלה שהתרופה הזאת כלל איננה יעילה. "אין כל סימן לתועלת כלשהי שיש במתן התרופה הזאת", הדגיש ד"ר דיויד בולוור, מומחה למחלות זיהומיות מאוניברסיטת מינסוטה בארה"ב בשיחה עם "ניו יורק טיימס".
לפני פרסום הדיווח בכתב העת הרפואי הוצגו ממצאים ראשונים מאותו ניסוי ל-NIH והפרסום עתה מיועד "למי שמעוניין לצלול לפרטים. במילים אחרות: על הרופאים המטפלים בחולי קורונה "לחפש את מבוקשם בתרופות אחרות", הדגיש ד"ר בולוור.
איברמקטין (Ivermectin) נמצאת בשימוש נרחב זה עשרות שנים כטיפול בזיהומים טפיליים. בניסוי מעבדה ראשוני עלתה ההשערה שאיברמקטין, שכונתה משום מה גם "תרופת פלא", עשויה לחסום את פעילות נגיף הקורונה.
כאשר פורסמה השערה זאת בארה"ב, מתנגדי חיסונים במדינת קנזס ערכו הפגנה ובה דרשו לאשר את התרופה לשימוש בטיפול בקורונה וגם בצרפת ובקנדה נערכו הפגנות דומות שבהן דרשו "לשחרר את התרופה" לציבור, למרות שה-FDA חזר והזהיר שאיננה מאושרת ותוצאות חיוביות שהושגו בה בכמה ניסויים קטנים הם תוצאה מנטילת התרופה במינונים ובריכוזים גבוהים שיש בהם כדי לסכן את חיי המטופלים.
גם אזהרת ה-FDA לא שכנעה רופאים במדינות שונות, לרבות בארה"ב, שטענו כי היא לפחות מפחיתה משמעותית סיכון למוות בקרב חולי קורונה. הערכה זאת העלתה את הפופולריות של התרופה, במיוחד בשנת המגיפה השנייה.
למהומה תרם ד"ר אנדרו היל, וירולוג מאוניברסיטת ליברפול באנגליה, שדיווח כי בחן בדצמבר 2020 תוצאות של 23 ניסויים בתרופה הזאת והוא זה שהגיע למסקנה כי "נראה שאיברמקטין מפחיתה באופן משמעותי את הסיכון למוות מקורונה". בהרצאותיו אף טען כי "זה באמת יהיה טיפול שישנה את התמונה באופן דרמטי". לפי "ניו יורק טיימס", בשבוע אחד של אוגוסט האחרון חברות הביטוח האמריקאיות הוציאו על כיסוי הוצאות הטיפול בתרופה 2.4 מיליון דולר.
עבר זמן לא רב וצצו דיווחים אחרים שבהם נטען כי המחקרים שבחן ד"ר היל היו פגומים ולפחות אחד מהם מבוסס על הונאה. ד"ר היל נאלץ לחזור בו מטיעוניו ומסקנותיו הקודמים והצטרף לביצוע המחקר החדש שפורסם עתה.
כשהוחלו קריטריונים מחמירים על הניסויים בתרופה, הלכה והתבהרה התמונה: התועלת שיוחסה לאיברמקטין נעלמה. אז גם נמסר כי המחקרים שסיפקו תוצאות חיוביות נעשו בכלל על קבוצה קטנה של חולים, ועובדה זאת מדגימה את האפשרות לסטיות סטטיסטיות באנליזת הנתונים שנאספו, כך שהשפעתה החיובית של התרופה למעשה לא קיימת.
בדיווח ב-NEJM נמסר כי בניסוי עם מספר גדול של נבדקים, הם קיבלו את התרופה הזאת מול קבוצה גדולה של מקבלי פלצבו, כמו גם תרופות אחרות, כאשר החוקרים ידעו איזו תרופה קיבל כל נסיין, וכך הושלמה התמונה.
במחקר החדש דווחו נתונים על השפעת איברמקטין על 679 חולי קורונה שקיבלו אותה בין מארס לאוגוסט 2021. כל אחד קיבל איברמקטין במשך שלושה ימים והתוצאות היו כבר יותר ברורות: נטילת איברמקטין לא הפחיתה כלל את הסיכון שחולה קורונה יאושפז בבית חולים. המתנדבים שלקחו איברמקטין בשלושת הימים הראשונים לאחר שהתברר שנדבקו בנגיף קורונה הציגו תוצאות גרועות מאלה של חולים שקיבלו פלצבו.