ועדת הבריאות בכנסת, בראשות ח"כ עידית סילמן, דנה הבוקר (ב') בתפקודן של טיפות החלב במערכת הבריאות ובכלל זאת, חיסוני פוליו לאור התפרצות המחלה, חיסוני שגרה וקורונה.
עוד בעניין דומה
ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, אמרה בדיון: "יש סימפטומים שחושבים שזה שפעת אבל מדובר בפוליו - יש נתונים על ילדים שלא קיבלו את כל החיסונים וחשוב לוודא שתהיה שגרת חיסונים". עוד אמרה: "יש עלייה מסוימת בסירוב לחיסוני ילדים - השנתיים האחרונות יצרו אתגר גם מול דברים שמוכרים שנים, אנחנו מתמודדים עם פייק ניוז".
יו"ר הוועדה ח"כ סילמן הוסיפה: "אנשים, מתוך פחד, מדירים את רגליהם מטיפות חלב ומחיסוני שגרה, ולכן מתכנסת הוועדה כדי לצאת בקריאה החשובה להמשיך בתכנית החיסונים".
סילמן הודיעה כי "נתחיל לקדם חקיקה מיד אחרי הפגרה בתיאום עם משרד הבריאות בנוגע לאחיות בתי הספר. אם נפתח את השורות לכוח אדם, שהוא אחד מהאתגרים הגדולים במערכת הבריאות, כולנו נרוויח. טיפות חלב וטיפות זהב לאוכלוסיית גיל הזהב - זו ההמלצה של הוועדה".
ד"ר אלרעי-פרייס התייחסה להתפרצות הפוליו ולדבריה, "יש עשרות ואולי מאות ילדים שנושאים את נגיף הפוליו. רוב המקרים הם ללא סימפטומים בכלל. בין 10% ל-20% יש סימפטומים והורים לא מבינים שמדובר בכלל בפוליו. יש אחוז מתוכם שיקבל שיתוק. יש את הנגיף בטבריה, מודיעין עילית, בית שמש ועוד".
ד"ר פרייס מסרה כי השלב הראשון במאמצים לחיסון הילדים הוא לקרוא לכל הילדים לבוא ולהתחסן. לדבריה, "יש הרבה שנתונים מ-2005 ועד 2013 שלא קיבלו פשוט את כל החיסונים ונדרשים לבוא ולהתחסן. אנחנו עושים וובינר עם הורים ורופאים, הסברה והנגשה של כל אנשי המקצוע כדי שכולם יקבלו את כל המידע היכן אנחנו נמצאים".
אחד האתגרים שאיתו מתמודד עתה משרד הבריאות הוא עלייה בסירוב לחיסוני ילדים. "השנתיים האחרונות", אמרה ד"ר אלרעי-פריייס, "יצרו אתגר - כל דבר הפך להיות עם סימני שאלה, גם דברים (חיסונים) שמכירים ונתנו שנים, פתאום צריך להתמודד עם פייק ניוז. יש עלייה מסוימת בסירוב לחיסוני ילדים, היא לא מאוד גדולה".
לדבריה, הירידה נבעה גם מסיבות לוגיסטיות כאשר בתי הספר היו סגורים במהלך המגיפה, "ולמרות שאנחנו נותנים הכל שנים רבות, יש כיסים שלמים של אוכלוסיות שלא מתחסן בגלל אידיאולוגיה וחלק בגלל קשיים טכניים של משפחות מרובות ילדים".
פרופ' צחי גרוסמן: להחזיר את אחות בית הספר
פרופ' צחי גרוסמן, יו"ר האיגוד לרפואת ילדים, טען כי מידע שגוי נוסף מפורסם בחברה החרדית כנגד החיסונים ואיתו עליהם להתמודד. "כבר רואיינתי לקו מידע שיש למשרד הבריאות עבור המגזר החרדי ושם נשאלתי על כך שיש מידע שהחיסון גורם לבעיות עקרות, ולא היא. עלינו להתמודד עם זה".
גרוסמן ציין שב-2013 משרד הבריאות, יחד עם איגוד רופאי הילדים, הצליח במבצע החיסונים ביותר מ-90%, ואילו היום, טען, לצד הפעילות ברשתות החברתיות ומעמד חיסונים שהפך למורכב, יש להשקיע במערך הסברה מושקע ומתוחכם. עוד אמר פרופ' גרוסמן כי יש לפעול להחזרת אחיות בתי הספר.
פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, אמר בדיון: "התפרצות הפוליו מדאיגה וחושפת את ההזנחה והייבוש המתמשכים של שירותי הרפואה המונעת בישראל. אין מנגנון עדכון לתוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, הופרטו שירותי הבריאות לתלמיד ולא ניתן תגבור באזורים במצב סוציואקונומי נמוך.
"גם כעת", ציין פרופ' לוין, "במבצע חיסון פוליו, חייבים לתת תגבור מתאים בכוח אדם ומשאבים, אחרת המבצע בא על חשבון שירותים חיוניים אחרים. היעדר הזמינות למידע על חיסונים להורים ולקופות בשנת 2022 פוגע בבריאות הציבור וראוי היה לטפל בו מזמן".
לצד תכנית הסברה, מבצע חיסונים ארצי לגילאי 6 ומטה
ראש מטה בריאות הציבור, אילנה גנס, הציגה בדיון את תכנית ניטור החיסונים של המשרד בעקבות ההתפרצות ואמרה גם כי הזיהוי הוא כבר לא רק בירושלים אלא גם בבית שמש, בביתר עילית, במודיעין ובמכבים-רעות. עוד אמרה כי מדינת ישראל שותפה יחד עם מדינות רבות בארגון הבריאות העולמי בתוכנית למיגור הפוליו העולמי, והדבר מחייב ניטור אינטנסיבי וקבוע והתערבות מהירה ויעילה בעת הופעת אינדיקציה לנוכחות הנגיף ניטור שפכים - ניטור קליני ועוד.
כזכור, תחילת "משבר הפוליו" בישראל החלה לאחר שבמסגרת ניטור שוטף של מערכות הביוב באזור ירושלים, התגלה נגיף פוליו. במקביל, דווח במסגרת הניטור הקליני של מקרי שיתוק/ שיתוק רפה על מקרה של ילדה לא מחוסנת עם סימני שיתוק בירושלים. זן הנגיף שבודד מהילדה מתאים לזן שבודד מהביוב. בהמשך, ניטור הביוב הורחב לנקודות דגימה נוספות סביב ירושלים, עם הרחבת הדיגום לאזורים נוספים עם כיסוי חיסוני נמוך יותר, ובנוסף תדירות הדיגום עלתה, מסרה גנס.
הפעולות שבוצעו עם גילוי המקרה, כפי שהציגה גנס לוועדה, הן קריאה לכלל ההורים בארץ לוודא שילדיהם מחוסנים על פי הנחיות משרד הבריאות, פנייה יזומה לילדים שלא חוסנו במחוז ירושלים ובכלל הארץ, בדגש על אזורים עם כיסוי חיסוני נמוך, והזמנה לבוא לחסן את הילדים, הרחבת זמינות התורים להשלמת חיסונים בטיפות חלב במחוז ירושלים, דגש על השלמת חיסון פולין במסגרת בריאות התלמיד בבתי ספר במחוז ירושלים, כמו גם הקדמת תזמון שני החיסונים הראשונים לפעוטות בירושלים, כדי להביא אותם למצב מוגן מהר יותר.
כמו כן, נעשה סקר צואה בירושלים: בדיקת נוכחות הנגיף בדגימות צואה שנלקחו מסיבות אחרות, כדי לזהות את היקף התחלואה הסמויה, והגברת ניטור הביוב בירושלים וביישובים אחרים עם כיסוי חיסוני נמוך. פעולות נוספות היו בהרחבת רשת הניטור האפידמיולוגי הפעיל אחרי שיתוק רפה חד לכלל מחלקות נוירולוגיה בארץ, ללא הגבלת גיל. במחוז ירושלים בלבד היה גם ניטור מקרים של דלקת קרום המוח ממקור ויראלי עד גיל 15.
גנס הוסיפה כי לצד תכנית הסברה, יש מבצע חיסונים הארצי לגילאי 6 ומטה וכלל הילדים במשפחה זומנו לטיפות החלב וגילאי 7 ומעלה יוזמנו לקופות החולים. נוסף לכך, בכלל מוקדי החיסונים יתקבלו כלל הגילאים ללא פיצול משפחות, ובמידה שיש ילד שלא חוסן כלל, כל המשפחה תוזמן להשלמת החיסונים.