מחקרים COVID-19

המדינה שילמה על חיי חולה קורונה פי 4 יותר מאשר על שאר החולים

ממצאי מחקר שנערך באוניברסיטה העברית: המדינה שילמה 1.3 מיליון שקל עבור כל שנת חיים של חולה קורונה, לעומת 340 אלף שקל בלבד עבור שנת חיים של חולים במחלות אחרות, על פי סל הבריאות

חולה קורונה מובל לבית החולים על ידי צוות מד"א. צילום ארכיון: פלאש 90. צילום: פלאש 90

מחקר חדש שהוצג בסוף השבוע בכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, בדק את העלות של שנת חיים שהמדינה שילמה עבור חולה קורונה וערך השוואה לעלות של שנת חיים על פי ממוצע מנתוני סל הבריאות.

על פי הממצאים, המדינה שילמה 1.3 מיליון שקל עבור כל שנת חיים של חולה קורונה, לעומת 340 אלף שקל בממוצע עבור שנת חיים של חולים במחלות אחרות כגון סרטן או מחלות לב, לפי סל הבריאות.

המחקר ביקש ללמוד על אמידת הנכונות החברתית של הציבור הישראלי לשלם עבור שנת חיים. למעשה, החוקרים ביקשו לדעת עד כמה המדינה מוכנה לשלם כדי להציל שנה אחת של חולה. המחקר נערך על ידי נאסרין ח'ורי-נח'ול, דוקטורנטית בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית וד"ר שולי ברמלי-גרינברג – שתיהן מבית הספר לבריאות של האוניברסיטה העברית. החוקרות ביצעו ניתוח המשווה בין ההשקעה הכלכלית של מדינת ישראל במגיפת הקורונה אל מול נתוני התמותה – גם אלה שנחסכו – בשנה הראשונה של המגיפה.

בשלב הראשון של המחקר חישבו החוקרות את שנות החיים שניצלו בעקבות פעולות הממשלה להתמודדות עם המגיפה לפי מודלים של מכון גרטנר ששימשו את אנשי משרד הבריאות בזמן קבלת ההחלטות והממשלה. בשלב השני ביצעו החוקרות ניתוח כלכלי של סעיפי התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) ותחזיות בנק ישראל, להערכת העלות למשק של פעולות אלו, כמו למשל המחיר שגבה סגר.

על פי ממצאי המחקר, נמצא תוצאות יוצאות דופן של הפסד בתמ"ג כתוצאה מפעולות לריסון המגיפה. הפסד של 93.7 מיליארד שקל נצפה בסעיף ההוצאה הפרטית ובמקביל נצפתה עלייה בהוצאה הציבורית של כ-12 מיליארד שקל. על פי המודלים ששימשו את מקבלי ההחלטות נבנו תרחישי יחוס ממוצע לחיסכון של חיי אדם, מהם נערך חישוב של העלות לשנת חיים.

על פי הממצאים, פעולות ריסון המגיפה לשנת חיים בממוצע עמדה על 1.3 מיליון שקל בממוצע. מספרים אלה גבוהים בהרבה מהחישוב המקובל עליו התבססו החלטות ועדת הסל שמוערך בכ- 340,000 שקל לשנת חיים. ממוצעים אלה משתנים כאשר מביאים בחשבון את התפלגות הגילאים ואת מין הנפטרים.

ממצאי המחקר מצביעים על חריגה בולטת בפועל של השקעה כלכלית לשנת חיי-אדם בשנה הראשונה של שנת הקורונה לעומת השקעות קודמות כפי שבאו לידי ביטוי בוועדות הסל והחלטות אחרות בתחום הבריאות.

"אנחנו לא קובעים האם העלות שהמדינה שילמה בעבור כל שנת חיים של חולה קורונה היא רבה או מוטעה", אומרת ח'ורי-נח'ול שהובילה את המחקר. "המחקר שלנו מצביע על כך שהמדינה השקיעה משאבים רבים וגדולים בהצלחת חיי אדם במהלך תקופת הקורונה, הרבה יותר מאלה שהיא משקיעה בהצלת חיי אדם בשגרה. אנחנו מניחים את הממצאים בפני מקבלי ההחלטות והם אלה שיחליטו האם ההשקעה כדאית או לא כדאית. חשוב לנו שהנתונים יהיו בפניהם והם יקבלו החלטות – לכאן או לכאן", מסכמת ח'ורי-נח'ול.

נושאים קשורים:  קורונה,  מחקרים,  שנת חיים,  חדשות,  19-COVID,  האוניברסיטה העברית
תגובות
אנונימי/ת
04.04.2022, 22:32

אחד המחקרים החשובים ביותר שבוצעו בנושא בישראל

05.04.2022, 21:37

הכותרת קצת מטעה, אולי כי קשה לקלוט על מה המחקר מצביע: הוצאות והפסדי עתק עבור מלחמת חורמה במחלת נשימה ויראלית שהשפעתה על תוחלת החיים אפסית.