חדשות

קיצור תורנויות הרופאים המתמחים נדחה עד 11 באפריל

ה"כללית" עתרה לבג"צ בטענה כי קיצור התורנויות בעת הזאת יגרום לסיכון שלום הציבור ובריאותו בבתי החולים בפריפריה | בג"צ חייב את המדינה לשתף את ארגון המתמחים מרשם בדיון אצל ראש הממשלה

מחאת המתמחים. צילום: תומר נויברג/ פלאש 90

שופטת בית המשפט העליון ענת ברון נענתה לעתירת שירותי בריאות כללית, שביקשה לדחות את יישום קיצור התורנויות של המתמחים בעשרה בתי חולים בפריפריה. הצו המחייב את קיצור התורנויות אמור היה להיכנס לתוקף ביום ו' (שלשום).

ה"כללית", שבבעלותה ובניהולה בתי חולים בפריפריה, ביניהם סורוקה, העמק, קפלן ויוספטל, עתרה לבג"צ נגד שרת הכלכלה והתעשיה (שהחתימה על הצו באחריותה), שר הבריאות, מנכ"ל משרד הבריאות, שר האוצר וההסתדרות הרפואית.

ה"כללית" טענה בעתירתה כי "קיצור התורנויות בעת הזאת יגרום לסיכון לשלום הציבור ובריאותו בבתי החולים בפריפריה". כמה ממנהלי בתי החולים הודיעו כי בהיעדר תקנים, לא ניתן כרגע לקצר את תורנויות הרופאים.

בין היתר נכתב בעתירת הכללית: "המשמעות המיידית והישירה של יישום צו קיצור שעות העבודה של המתמחים מ-26 ל-16 שעות היא שבתי החולים בפריפריה מאבדים מיד ממצבת הרופאים העומדים לרשותם מאות רופאים, בלי שיש להם אף מחליף. במצב דברים זה, לא יהיו רופאים שיטפלו בחולים בבתי החולים בפריפריה. זהו תרחיש אסוני ברמה לאומית שחייבים לעצור כאן ועכשיו, שכן מדובר בסיכון מודע של חולים״.

מנכ"ל האוצר: "לעבוד 50 שעות פחות ולהמשיך לחלום על אותו שכר?!"

מנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב, אמר לפני הדיון בעתירה בראיון לכאן רשת ב', כי לפי המתווה לקיצור תורנויות המתמחים, "הם צריכים לעבוד 50 שעות פחות בחודש. עולה על דעתם של חלק מהם שהם יעבדו פחות 50 שעות בחודש והשכר לא ישתנה? על דעתי זה לא יעלה. איך אפשר לעבוד 50 שעות פחות ולהמשיך לחלום על אותו שכר?".

עוד אמר בלינקוב: "צריך למצוא דרך ליישם את קיצור התורנויות בצורה מושכלת. הסיבה העיקרית לרצון לקצר את התורנויות היא כי זה לא סביר לעבוד 26 שעות. מדובר בתופעה שנמשכת עשרות שנים ואי אפשר לסדר אותה באבחה אחת. זה צריך להיות תהליך הדרגתי. לא במקרה יש הרבה מתנגדים".

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש, השיב לבלינקוב: "המתווה חייב להתממש. זה המתווה הכי ישים מכל המתווים שעלו. השלב הראשון אפשרי וצריך לצאת לדרך. על השכר יהיה משא ומתן בין ההסתדרות הרפואית לבין האוצר ויצטרכו להגיע לפשרה. בוודאי שאי אפשר לקבל אותו שכר על פחות שעות עבודה". עוד אמר פרופ' אש כי בשלב הראשון צריך למלא את התקנים בפריפריה וכי "בהמשך יהיה ניתן לבדוק האם זה ישים באותה צורה בכל רחבי הארץ".

שרת הכלכלה אורנה ברביבאי הודיעה לפני הדיונים בבג"צ כי איננה מתכוונת לדחות את מועד תחילת יישום קיצור התורנויות - 1 באפריל - על אף היעדר ההסכמות. אולם, היא הבהירה: "לאור הסיכומים בין השרים, הממשלה היא זו הנושאת באחריות לקיצור שעות עבודת המתמחים, והדרישה ממנהלי בתי החולים ליישום המתווה תיעשה בכפוף להעמדת המשאבים הנדרשים".

בעקבות הגשת העתירה של "כללית", מיהרה המדינה  להודיע לבית המשפט כי היא מוכנה לדחות את הפעלת קיצור התורנויות עד 11 באפריל.

בהחלטתה קבעה השופטת ברון: "רשמתי לפניי את הסכמת המדינה וההסתדרות הרפואית למתן צו ארעי, ואולם לא ניתן להיעתר למבוקשת בלא לשמוע את עמדתם של המתמחים לרפואה. משכך, העותרת תצרף את הארגון המייצג את המתמחים לעתירה ולבקשה למתן צו ביניים, ותמציא לו מיד את כתבי הטענות בהליך ואת החלטתי זו. תגובת הארגון לבקשה למתן צו ביניים תוגש עד ליום 3.4.2022 שעה 14:00".

היום אמור להתקיים במשרד ראש הממשלה דיון על המשבר והשופטת ברון קבע בפסיקתה כי בדיון חייב להשתתף ארגון המתמחים מרשם.

קודם לכן, בדיון אחר שהתקיים לפני שלושה שופטי בג"צ - נועם סולברג ענת ברון ודוד מינץ - בעתירת "מרשם" (או בשם העמותה הרשומה כאה"ל - ארגון המתמחים לרפואה) נגד  משרדי האוצר הבריאות, הכלכלה והתעשיה והר"י, שבה הוגשה בקשה להוצאת צו ביניים המורה למדינה לפעול ללא דיחוי בהתאם להוראות היתר ההעסקה של שרת הכלכלה ולהתחיל את קיצור התורנויות בפריפריה ב-1.4.

השופטים קבעו כי "דינה של העתירה להידחות על הסף, בשל היותה תיאורטית ומוקדמת. כידוע, עתירה המוגשת לבית המשפט לפני שהרשות המוסמכת קיבלה החלטה סופית לגוף העניין היא עתירה מוקדמת שבית המשפט לא יידרש לה - זה המצב במקרה דנן. נכון לעת הזו, אין כל ודאות שהוראת השעה אמנם תופר, גם אם לשיטתה של העותרת זו אפשרות מסתברת. ממילא, אם תתקבל על ידי הרשות המוסמכת החלטה המשנה מהוראת השעה, העתירה שלפנינו תהפוך לבלתי רלוונטית – בשל שינוי התשתית העובדתית שעליה נסמכת העתירה".

מרשם: "ניאבק עד טיפת הדם האחרונה"

ממרשם נמסר כי "בג״צ החליט כי יש לצרף את ארגון המתמחים מרשם לעתירה של קופת חולים כללית, בנוגע לבקשה לדחיית קיצור התורנויות מה-1.4. השופטת ברון דרשה לשמוע את קולו של ארגון המתמחים מרשם, שהוא קולם וכוחם האמיתי של הרופאים המתמחים והמתמחות בישראל.

"בעקבות ההחלטה החשובה של בג״צ, הוחלט כי מנכ״ל משרד ראש הממשלה ייפגש עם המשרדים הממשלתיים וינסה להביא פתרון לנושא עד ה-11.4. בהתאם, שלחנו למנכ״ל משרד ראש הממשלה מכתב בו דרשנו להצטרף לכל הפגישות הצפויות להתקיים בנושא. בשבועות הקרובים, ננקוט בפעולות ארגוניות רחבות ומשמעותיות וניאבק עד טיפת הדם האחרונה על מנת לקצר את התורנויות".

נושאים קשורים:  קיצור תורנויות,  חדשות,  משרד האוצר,  בג"צ,  ארגון מרשם,  שירותי בריאות כללית,  עתירה לבג"ץ,  מתמחים
תגובות
אנונימי/ת
04.04.2022, 20:43

כל הכבוד לד״ר ריי ביטון. מנהיגת העובדים הראשונה שהצליחה במאבקה לקצץ את שכר הרופאים. טוב שלא דרשה להוריד את כולם לחצי משרה.

07.04.2022, 09:35

פוליטיקה רבותי.
והפעם הפוליטיקה הקלוקלת היא גם מצד צעירי הרפואה.
חבל.

07.04.2022, 09:35

פוליטיקה רבותי.
והפעם הפוליטיקה הקלוקלת היא גם מצד צעירי הרפואה.
חבל.