במאמר שפורסם בכתב העת The American Journal of Surgical Pathology, החוקרים העריכו את המאפיינים הקליניים והפתולוגיים של 38 מקרי סרטן לובולרי גרורתי (n=33) או בעיקרו לובלרי (n=5) מסוג קרצינומה שמערב את השחלה. המטופלות היו בגילאים 39-91 שנים (ממוצע: 53 שנים).
עוד בעניין דומה
תוצאות המחקר הראו כי בשני מקרים, הגידול הראשוני בשד והגרורות בשחלה אובחנו בו זמנית, וב-5 מקרים, הממאירות הראשונית בשד התגלתה רק לאחר שנמצאו הגרורות בשחלה. ברוב המקרים (79%), שתי השחלות היו מעורבות. הגודל הממוצע של גידול שחלתי היה 5.9 ס"מ.
גידולי השחלה הדגימו מגוון דפוסים מבניים כולל מאקרונודולרי (71%), דיפוזי/סולידי (87%), הסננת תא בודד (87%), קורדות (74%) וקנים או צברים קטנים (50%). ב-9 מקרים הודגמה מורפולוגיה של תאי טבעת חותם (signet ring cell).
תגובת תאי התמך נעה בטווח רחב בין חוסר תגובה לבין תגובה משמעותית. כמעט מחצית מהמקרים הראו תגובת סטרומלית משמעותית, בעיקר סקלרוזיס. מגוון ממאירויות, ביניהן סרטן של תאי התמך של הזרע או הביצית (sex-cord stromal tumor), לימפומה או לוקמיה וגידולים בעלי מראה אופייני של תאים עגולים קטנים בצבע כחול (desmoplastic small round cell tumor), הן חלק מהאבחנה המבדלת במקרה זה.
בנוסף לאנמנזה שנותנת ברוב המקרים את המידע הרלוונטי לצורך האבחנה, שילוב של דגימה מושכלת מהרקמה, על מנת לחשוף את הקורדות או גידול של תא יחיד של קרצינומה לובולרית, והשקלול של המאפיינים הציטולוגיים של התאים הממאירים, והאימונוהיסטוכימיה שלהם יכולה להוביל לפתרון ההתלבטות בנוגע לאבחנה המבדלת.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
