מחקר חדש של מכון המחקר והחדשנות של מכבי KSM שפורסם אתמול (שבת) ב-MEDRXIV בטרם עברה ביקורת עמיתים, בחן את היעילות היחסית שמקנה מנת חיסון רביעית נגד נגיף הקורונה רביעית אל מול מנה שלישית. מהמחקר עלה כי היעילות היחסית כנגד מחלת קורונה קשה של מנת החיסון הרביעית לעומת השלישית שומרת על רמה גבוהה של יותר מ-73% לאורך תקופת המחקר שנבדקה.
עוד בעניין דומה
המחקר, בהובלת ד"ר טל פטלון וד"ר סיון גזית, בדק את יעילות החיסון מינואר ועד למרץ 2022, בקרב כ-100 אלף מבוטחי קופת החולים מכבי בני 60 ומעלה אשר היו זכאים לקבלת המנה הרביעית - כלומר, כאלה שקיבלו את המנה השלישית לפחות ארבעה חודשים קודם לכן. הניתוח בוצע על נתונים מותממים ובאישור ועדת הלסינקי.
ממצאי המחקר מדגימים כי שיא יעילות המנה הרביעית כנגד הדבקה בקורונה מתרחש כשלושה שבועות לאחר החיסון, עם 64% ירידה יחסית בסיכון להידבק, בהשוואה למחוסנים בשלוש מנות בלבד.
בשבוע 8 לאחר החיסון, הירידה היחסית בסיכון להידבק יורדת חזרה לכפי שהיתה בשבוע הראשון לאחר החיסון, ועומדת על 29% בתום עשרה שבועות מהחיסון הרביעי. כלומר, הדעיכה ביעילות היחסית של המנה הרביעית אל מול השלישית ככל הנראה מתרחשת מוקדם יותר לעומת הדעיכה היחסית של המנה השלישית אל מול השנייה.
עם זאת, בניגוד ליעילות היחסית כנגד הדבקה, היעילות היחסית של המנה הרביעית לעומת השלישית כנגד מחלה קשה, המתבטאת באשפוז או תמותה מקורונה, שומרת על רמה גבוהה - מעל 73% - לאורך תשעה שבועות המעקב. עם זאת, מצוין כי מחלה קשה היתה אירוע נדיר (פחות מ-1%) הן בקרב מתחסנים מנה רביעית והן בקרב מתחסנים מנה שלישית.
המתודלוגיה הביוסטטיסטית של המחקר, test-negative design, אשר בוחנת רק בדיקות שבוצעו (חיוביות ושליליות), תופסת תאוצה היום בתחום הערכת יעילות חיסון, שכן היא מסייעת כנגד ההטיה הנגרמת מכך שלא מבוצעות בדיקות PCR לכולם, אלא רק למי שהולך להיבדק. תוצאות המחקר מדברות על ירידה בסיכון להידבק בקורונה ולחלות במחלה קשה בקרב מקבלי מנה רביעית יחסית למתחסנים בשלוש מנות בלבד.
החוקרים מדגישים שנדרשים מחקרים נוספים, ארוכים יותר, כדי לקבוע את משך ההגנה הניתנת על ידי המנה הרביעית לאורך זמן, וכיצד משפיעה חשיפה חוזרת לאותו חיסון על יעילות זו כנגד וריאנטים שונים לאורך זמן.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
