חדשות

דו"ח הביניים ליישום המתווה לקיצור התורנויות הוגש לשר הבריאות

בהתאם לצו שרת הכלכלה, אורך יום עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות לא יעלה על 16 שעות, בשלב ראשון בעשרה בתי חולים בפריפריה | משרד האוצר והר"י לא חתמו על הדו"ח | "מרשם": "לא מתווה החלומות אבל משהו להתחיל איתו"

מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש, המשנה למנכ"ל ד"ר ספי מנדלוביץ ושר הבריאות ניצן הורוביץ מציגים את דו"ח מתווה קיצור התורנויות. צילום: יצחק הררי/ דוברות משרד הבריאות

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר ספי מנדלוביץ, הגיש לפני זמן קצר (ד') לשר הבריאות ניצן הורוביץ את דו"ח ההמלצות ליישום המתווה לקיצור שעות העבודה של רופאים המועסקים בתורנויות. לצד הדו"ח מצורפות גם עמדות משרד האוצר וההסתדרות הרפואית בישראל, שהיו חברים בצוות המקצועי המשותף, אך אינם חתומים על הדו"ח. בארגון הרופאים המתמחים מרשם מסרו בתגובה לדו"ח משרד הבריאות, המפרט את המתווה לשנת 2022: "מספיק בקושי אבל חייבים להתחיל".

כזכור, שר הבריאות הורוביץ מינה בנובמבר 2021 צוות מקצועי משותף לתכנון ויישום מהלך זה, בהשתתפות 25 חברים, ובהם נציגי משרדי הבריאות, האוצר והכלכלה, מנהלי בתי חולים, נציגי ההסתדרות הרפואית, רופאים מומחים ומתמחים. באגף התקציבים באוצר, שנציגיו בוועדה כאמור לא חתמו על הדו"ח, הדגישו: "הדו"ח שהופץ אינו משקף באופן מלא את העמדות שהוצגו על ידי חברי הוועדה בנושאים השונים".

על פי המלצות הדו"ח ובהתאם לצו שרת הכלכלה והתעשיה (תיקון ההיתר הכללי), אורך יום עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות לא יעלה על 16 שעות, ואם צורכי עבודה מחייבים זאת – לא יעלה על 18 שעות, בשלב הראשון בעשרה בתי חולים בפריפריה: בית החולים העמק בעפולה, בית החולים סורוקה בבאר שבע בית החולים לגליל מערבי בנהריה, בית החולים זיו בצפת, בית החולים פדה-פוריה בטבריה, בית החולים ברזילי באשקלון, בית החולים יוספטל באילת, בית החולים הסקוטי בנצרת, בית החולים הצרפתי בנצרת ובית החולים המשפחה הקדושה בנצרת.

בשל פערים בין חברי הצוות והקושי להגיע להחלטות מוסכמות, הוחלט להגישו כדו"ח מקצועי של משרד הבריאות, בתמיכת חלק מחברי צוות היישום המקצועי המשותף.

עיקרי המלצות הדו"ח

קיצור יום העבודה בעשרת בתי החולים בפריפריה יחל באופן מדורג, החל מאפריל 2022.
• במחלקות פנימיות, רפואה דחופה וגריאטריה (כולל תורנויות של מתמחים ברפואה פנימית ביחידות לטיפול נמרץ) – עד סוף יולי 2022.
• במחלקות נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה, המטולוגיה – עד סוף דצמבר 2022.
• במחלקות הילדים – עד סוף מארס 2023.

פריסה מדורגת זו נבנתה על סמך בחינת יכולת איוש התקנים וצורכי ההכשרה.

ככלל, שעות העבודה היומיות לרופא המבצע תורנות במחלקות האשפוז יקוצרו במתכונת של 16 שעות עבודה + 2 שעות לצורך העברת משמרת. במתכונת זו, הרופא התורן יתחיל את עבודתו בשעה 16:00 ויסיימה בשעה 8:00 למחרת, או בשעה 10:00 לאחר העברת המשמרת. מתווה זה יחול גם על סטאז'רים.

לרופאים תינתן האפשרות לבחור האם לקצר תורנויות גם בימי שישי ושבת או לחלופין להישאר במתכונת העבודה הנוכחית.

שינוי שיטת העבודה במחלקות לרפואה דחופה (חדרי מיון) בבתי חולים בכל הארץ, על בסיס מעבר לעבודת משמרות, המתבססת על רופאים מתמחים ומומחים ברפואה דחופה. מהלך זה ייושם בהדרגה החל מנובמבר 2022 לאורך שלוש-ארבע שנים, ויחל בחמישה בתי חולים במרכז הארץ עוד השנה.

תוקם מינהלת לליווי ופיקוח על יישום מתווה קיצור יום העבודה לרופאים, שתלווה את הנהלות בתי החולים ביישום המתווה, ותקבל סמכויות לביצוע שינויים נקודתיים והתאמות במתווה לפי הצורך.

לצד זאת, יקודם ויוטמע מקצוע עוזר רופא באמצעות השלמת חקיקה (עד אוגוסט 2022) ופתיחת מסלול לימודים אקדמיים לתואר שני במקצוע (החל מארס 2023). לפי התכנית, מתחילת 2026 יוכלו להיכנס למערכת הבריאות הבוגרים הראשונים של מסלול לימודים זה.

משרד האוצר: "משרד הבריאות טומן ראשו בחול"

לצד הדו"ח מצורפות גם עמדות משרד האוצר וההסתדרות הרפואית בישראל, שנציגיהם היו חברים בצוות המקצועי המשותף, אך אינם חתומים על הדו"ח.

מאגף התקציבים במשרד האוצר ציינו בנייר העמדה לדו"ח כי "לצערנו הרב בחר משרד הבריאות להתמקד במתן 'בשורה' שאיננה ריאלית ולא ביצירת תכנית אמיתית. עם היתכנות יישומית אשר מתחשבת במגבלות האיוש, ונראה כי בכוונת המשרד לטמון ראשו בחול ולקוות כי הסופה תחלוף. על אף שדרשנו מספר פעמים, במהלך דיוני הוועדה ומחוץ להם, כי מסקנות הוועדה ישקפו נאמנה את עמדות חבריה, הדו"ח שהופץ אינו משקף באופן מלא את העמדות שהוצגו על ידי חברי הוועדה בנושאים השונים".

עוד ציינו באוצר כי "המתווה המוצע מתעלם מפגיעה אפשרית במתמחים. קיצור שעות התורנות במודל אותו הציע משרד הבריאות מביא לאובדן המקסימלי של שעות עבודת בוקר של המתמחה. באופן זה המודל אותו מציע משרד הבריאות מביא הן לפגיעה המקסימלית האפשרית בשכר
המתמחה והן לפגיעה המקסימלית האפשרית במספר שעות ההכשרה של המתמחה".

נציגי ההסתדרות הרפואית בוועדה ציינו במסמך העמדה הנלווה לדו"ח כי "משהובהר לנו כי לא ניתן יהיה לחתום על דו"ח המקובל על כולם, הר"י המשיכה את המשא ומתן בו החלה מול משרד האוצר על מנת שניתן יהיה להתאים את ההסכמים הקיבוציים להוראות התיקון להיתר הכללי. במסגרת המשא ומתן צריך יהיה לתת מענה לסוגיות השתכרות הרופאים, איוש התקנים, העסקה בעד 6 תורנויות לחודש, מספר תורנויות סופשבוע בכל חודש, אי פגיעה בהכשרה עקב קיצור יום העבודה והפסד שעות עבודת הבוקר".

ארגון המתמחים מרשם: "נילחם בכל מה שדורש תיקון"

מארגון הרופאים המתמחים מרשם מסרו בתגובה: "המתווה לקיצור תורנויות המתמחים לשנת 2022 שפורסם היום רחוק מלהיות 'מתווה החלומות', הוא אפילו לא עומד בתנאי ההיתר של שרת הכלכלה. מדובר במתווה רזה מאוד, רחוק שנות אור מההבטחות השלטוניות שניתנו לנו והוא נעדר מענים לסוגיות מפתח כגון: תורנויות סופ"ש, קיצור התורנויות בביה"ח מחוץ לפריפריה, שכר ועוד.

"כמו כן, הוא נותן מענה רק לשנת 2022 (עם התייחסות חסרה ל-2023) מבלי שיש תכנית המשך כלשהי ליישום של קיצור התורנויות באופן נרחב בכל המקצועות, בכל הארץ".

ב"מרשם" הבהירו כי הם מצפים מהגורמים האמונים, ובראשם משרד הבריאות, לייצר תכנית חומש, כמתחייב מההיתר, אשר תפרוט את מתווה קיצור התורנויות גם לשנים הבאות ועד לסוף שנת 2025, בהתאם לאמור בהיתר.

יחד עם זאת, ציינו בארגון הרופאים המתמחים, "אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש מתווה וקיצור התורנויות, שהיה עד לא מזמן חלום רחוק, קורם עור וגידים. אנחנו נילחם בכל מה שדורש תיקון. בדיוק כפי שהתייצבנו בראש המחנה לעניין השכר ופנינו כבר לביה"ד לעבודה שימנע את הפגיעה שמתכנן האוצר בשכר המתמחים, כך נילחם גם בעבור כל התיקונים הנדרשים.

"לצערנו, ההסתדרות הרפואית ומשרד האוצר חברו יחדיו ובמקום לפעול על מנת להכניס את השינויים הדרושים במתווה הנוכחי, הם בוחרים לסכל את המתווה הזה ולקדם מתווה אחר, שמקצר את התורנויות מ-26 ל-22 שעות וכולל "מנוחה" של המתמחים בבית החולים. מדובר ברעיון שכבר היה על השולחן לפני מספר חודשים ויש קונצנזוס מוחלט בקרב המתמחים שזה פתרון גרוע, שאין בו בשורה, והוא מהווה זריית חול שכן ברור לכל שאין אפשרות להבטיח מנוחה למתמחה בתוך ביה"ח. צריך לגנוז את הרעיון המקומם הזה, לקדם את המתווה של משרד הבריאות ולהילחם על השינויים הדרושים בו ושלא קיבלו עדיין מענה הולם".

ב"מרשם" קראו להסתדרות הרפואית "להתייצב לצד המתמחים בפעם הראשונה בהיסטוריה, ולקדם את קיצור התורנויות על פי מודל 16+2, להפסיק לסכל את מתווה קיצור התורנויות ולהפסיק לקדם מתווים חסרי אחיזה במציאות. כמו כן, להכריז סכסוך עבודה נגד כוונת משרד האוצר לפגוע בשכר המתמחים".

באשר להודעת משרד האוצר על העברת התקציב כביכול, מסרו בארגון כי אנחנו מצפים ממשרדי הבריאות והאוצר לפתור ביניהם את המחלוקות כך שהמתווה לקיצור התורנויות יצא לפועל ב-1.4 והתקנים יועברו לביה"ח לצורך איוש".

הורוביץ: "המתווה מחייב - אף עובד לא צריך לעבוד 26 שעות ברצף"

בהמשך להודעת משרד האוצר אשר התפרסמה לפני שעה קלה ללא כל תיאום ובאמצעות הודעה לתקשורת, בירך משרד הבריאות על היעתרות משרד האוצר לקיים את התחייבותו להקצות את המשאבים שסוכמו בחודש אוקטובר האחרון בין שרי האוצר, הכלכלה והבריאות. עם זאת, הגישו במשרד הבריאות כי אופן הקצאת המשאבים ליישום השלב הראשון של קיצור התורנויות ייעשה בהתאם להחלטות המקצועיות של משרד הבריאות.

שר הבריאות ניצן הורוביץ מסר: "אף עובד לא צריך לעבוד 26 שעות ברצף. העובדה שעד היום סוגיית שעות העבודה של המתמחים זכתה להתעלמות מוחלטת היא חרפה. זה נגמר. התחייבנו לתקן את העוול הזה ואני לא מתכוון לוותר עד שנשיג את המטרה – במלואה. אני מודה למשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר ספי מנדלוביץ, ולכל חברי צוות היישום שעמלו בחודשים האחרונים על דו"ח הביניים לקיצור התורנויות. עשיתם עבודה יסודית, אחראית ומקצועית".

השר הורוביץ ביקש להדגיש: "המתווה לקיצור התורנויות, כפי שעוגן בהיתר שרת הכלכלה וסוכם עם שר האוצר ואיתי, הוא מתווה מחייב. העובדות לא השתנו מאז יצאנו לדרך והן גם לא ישתנו - כדי להפסיק את ההעסקה של המתמחות והמתמחים במשך 26 שעות ברצף דרוש כסף ודרושים תקנים. זה ברור ומובן לכל הצדדים מתחילת הדרך. ההתחייבות באשר להעברת התקציבים מסוכמת ומתועדת, והמשאבים יוקצו בהתאם למדיניות המקצועית של משרד הבריאות".

עוד אמר שר הבריאות: "בכל תקופת מגיפת הקורונה, בתנאים קשים ובעומס בלתי נסבל, הרופאות והרופאים וכל אנשי הבריאות מחזיקים מדינה שלמה על הכתפיים. מערכת הבריאות הצילה את הכלכלה הישראלית מקריסה, מנעה סגרים והשבתות, ואפשרה להשאיר את המשק פתוח. צוותי הרפואה הם אלו שאפשרו לכלכלה לשגשג ולצמוח, וחסכו דה-פקטו למדינה מיליארדים רבים. זה בדיוק הזמן למלא אחר התחייבויות הממשלה ולצאת לדרך למהלך ההיסטורי לקיצור תורנויות המתמחים. זה המעט שאנחנו יכולים לעשות למען צוותי הרפואה ולמען הציבור כולו".

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש, הוסיף: "זהו מתווה חשוב ואני מודה למשנה למנכ"ל, ד"ר ספי מנדלוביץ, על הובלת התהליך המורכב הזה – בתבונה, במקצועיות ובמסירות רבה. אני בטוח שבשילוב ידיים בין כל הגורמים הרלוונטיים נוכל ליישם את המתווה בהתאם למסקנות דו"ח הביניים. לא נחסוך במאמצים על מנת לקדם את המהלך".

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר ספי מנדלוביץ: "מטרתו של דו"ח זה והמלצותיו המקצועיות הינה להתוות מפת דרכים למימוש אחראי ומקצועי של מהלך חשוב זה, וזאת מבלי להתעלם מן האתגרים המורכבים של מערכת הבריאות בישראל – בהווה ובעתיד. הדו"ח נוטע את התשתית לשיפור בתנאי עבודתם של רופאים רבים בישראל וכולל המלצות מעשיות לשיפור איכות מערכת הרפואה הציבורית, אף מעבר לסוגיית קיצור שעות התורנויות.

"יישום המתווה וההמלצות שבדו"ח נוגע בסוגיות מורכבות ושורשיות במערכת הבריאות ואשר מלוות אותה עשרות רבות בשנים. היישום מחייב ויחייב שינוים מערכתיים המבוססים על שינוי תרבות, נורמות וערכים ויוכל להתבצע באופן ראוי ונכון במידה שכלל השחקנים במערכת ישלבו ידיים יחדיו למען מטרה זו, תוך יצירת תשתית של אמון".

נושאים קשורים:  קיצור תורנויות,  משרד הבריאות,  מתמחים,  חדשות,  שר הבריאות ניצן הורוביץ,  ד"ר ספי מנדלוביץ'
תגובות
אנונימי/ת
24.03.2022, 08:55

הפתרון היחיד הוא ביטוחי. מתמחה שעובד מעבר לשעות המותרות לא יהיה מכוסה בביטוח רשלנות רפואית. את הביטוח לשעות האלה יצטרך לשלם בית החולים. כשהביטוח יוצא מתקציב בית החולים ולא ישאר כסף לחידוש לישכת מנהל בית החולים הדבים יזוזו.

אנונימי/ת
24.03.2022, 09:16

כמו בעולם המערבי אחריות רושם התרופה היא עליו כולל עוזר רופא.

מתוך נסיון ארוך שנים כסטאג׳ר ,מתמחה ומנהל מחלקה ,מתמחים יקרים ,״עובדים עליכם בעיניים״!!!בתכלס לא תזכו בכלום !!

הבעיה במספרים שצריכים להסטקל על המספרים האבסולוטיים גם ולא רק על אחוזים . בישראל יש פחות הוצאה פר נפש במערכת בריאות הציבורית וכי תוצאה מכך יש יותר שימוש במערכת פרטית . על מנת לשנות את היחס צריכים להגדיל ההשקעה במערכת הציבורית ולא להתחיל לחפש איך לקצץ מערכת פרטית . אלה מערכות שמשלימות אחת את השניה . אם היה רופא מקצועי טוב וזמין בקופת חולים אנשים לא היו הולכים לרופא שצריכים להוסיף 100-200 שח דרך מושלם . זה מאוד פשוט . תשקיעו במערכת ציבורית יותר , תגרמו לזמינות טובה יותר במערכת הציבורית ואז גם היחס ישתנה .