מחקר שנעשה באוניברסיטת RCSI לרפואה ומדעי הבריאות, הגדולה ביותר בדבלין, אירלנד, ופורסם בשבוע שעבר ב-JAMA Internal Medicine, טוען כי הקשר בין הכולסטרול הרע LDL לבין התקף לב או שבץ כנראה איננו "חזק כפי שחשבו עד כה", או במילים אחרות, איננו תואם ואיננו עקבי.
עוד בעניין דומה
במחקר הועמדה לבחינה היעילות של סטטינים כאשר רופאים רושמים אותם במטרה להוריד את רמת ה-LDL מתוך הערכה שבדרך זו יפחת הסיכון למחלה קרדיווסקולרית (CVD).
מחקר קודם טען שלטיפול בסטטינים להורדת ה-LDL יש אפקטים חיוביים על תוצאי הבריאות. כיום רופאים מרבים לרשום למטופלים סטטינים. רק באירלנד למשל שליש מהבגירים מעל גיל 50 נוטלים סטטינים באופן קבוע.
אלא שהמחקר החדש סותר את התיאוריה הזאת ומצא כי הקשר איננו חזק כפי שהעריכו קודם לכן. יתר על כן, עורכי המחקר טוענים כי מצאו שלהפחתת LDL באמצעות סטטינים יש אימפקט לא עקבי (inconsistent) ואיננו משכנע בכל הנוגע לתוצאי CVD כמו MI, שבץ ותמותה מהם.
עוד סבורים עורכי המחקר כי האינדיקציות שנמצאו בעבודה זאת מראות כי היתרון הכולל שבנטילת סטטינים הוא כנראה נמוך מאוד והוא שונה מאדם לאדם כשמדובר בגורמי הסיכון שלו. כלומר, היתרון שבנטילת התכשיר הזה הוא די מצומצם.
בעבודת המחקר (מטה-אנליזה) נבחנו מחדש 21 ניסויים קליניים אקראיים. הממצאים שהושגו בהם לא היו אחידים באופן מובהק וכך גם שיעורי ההפחתה בסיכון: 0.8% לתמותה, 1.3% ל-MI,י0.4% לשבץ בקרב מי שנטלו סטטינים בהשוואה לקבוצת ביקורת שבה הממצאים היו 9%, 29% ו-14% בהתאמה. החוקרים סיכמו כי היתרונות האבסולוטיים שבנטילת סטטינים למטרות הנ"ל נמצאו מצומצמים. עורכי המחקר סבורים שעל הרופאים להבהיר נושא זה למטופליהם.