מחקרים COVID-19

"בהונות קורונה" – הקשר בין הנגיף לתופעה העורית

מחקר חדש מאוניברסיטת ייל מספק הסבר אפשרי להתרחבות תופעת אבעבועות קור במהלך מגיפת הקורונה

אבעבועות קור. אילוסטרציה

עם עליית מקרי ההידבקות בקורונה בשנת 2019, נרשמו דיווחים רבים על הופעת שלפוחיות קור באצבעות הרגליים, דבר שהוביל להשערה שיש קשר בין הנגיף לתופעה העורית.

מחקר שנערך באוניברסיטת ייל ופורסם לאחרונה בכתב העת Proceedings of the National Academy of Science מצביע על כך שכנראה אין קשר בין הקורונה לשלפוחיות קור, ומספק הסבר אפשרי להתרחבות התופעה במהלך המגיפה.

חשיפה מוגזמת לקור גורמת לאודם, לנפיחות, לדלקת בעור ולהופעת אבעבועות קור המאופיינות בתחושת בעירה, עקצוץ, יצירת שלפוחיות והתכייבות. האבעבועות מופיעות בדרך כלל על אצבעות הרגליים והידיים של מבוגרים בתנאי קור ורטיבות.

על אף שהתופעה אינה קשורה לנגיפים של מערכת הנשימה, נרשמה עלייה במספר מקרי התחלואה אצל חולי קורונה גם במקומות חמים יותר. כתוצאה מכך, חוקרים חשבו שיש קשר בין קורונה לאבעבועות קור, וכינו את התופעה "אצבעות קורונה" או "אבעבועות מגיפה".

מספר מחקרים תצפיתיים סיפקו ראיות נסיבתיות שהדגישו את הקשר בין זיהום בקורונה לבין הופעת אבעבועות קור, אך בזמן שהתפרסמו לא היו כמעט נתוני PCR וסרולוגיה זמינים כדי לתמוך בהנחה זו. כתוצאה ממחקרים אלה, אנשים שסבלו מאבעבועות קור קיבלו טיפול שונה, שכן ההנחה היתה שהאבעבועות הן תוצאה של זיהום קורונה.

במחקר החדש, החוקרים סברו שבדיקה מעמיקה של הפרופיל האימונולוגי של הנוגדנים ותאי T של המחלימים תספק מידע על הקשר בין שתי המחלות.

במחקר השתתפו 21 אנשים שפיתחו אבעבועות קור במהלך החודשים הראשונים של המגיפה בקונטיקט, ארה"ב. למרות שתוצאות המחקר אינן שוללות קשר ישיר בין אבעבועות קור לקורונה, המחברים לא הצליחו למצוא שום עדות אימונולוגית לכך ש-19 מהאנשים חלו בקורונה.

רוב האנשים במחקר האחרון פיתחו את "בהונות הקורונה" בין אפריל למאי 2020, כאשר מספר מקרי הקורונה בקונטיקט עלה. כשליש דיווחו שהיו להם כמה תסמיני קורונה לפני שפיתחו אבעבועות, ושליש דיווחו שהיו במגע עם אדם שנחשד או אומת לקורונה.

החוקרים השתמשו במגוון שיטות כדי לחפש נוגדנים ותאי T ספציפיים לנגיף הקורונה - סימנים לכך שלגוף יש תגובה חיסונית אדפטיבית לנגיף. המשתתפים נבדקו חודשים אחרי הופעת האבעבועות, כך שלמערכת החיסון שלהם היה מספיק זמן להגיב לקורונה אם אכן נדבקו. אולם, החוקרים מצאו סימנים של זיהום קורונה בעבר רק אצל שני אנשים.

ההסבר שהחוקרים נתנו לקשר בין נגיף קורונה לאבעבועות הקור היה התנהגות שונה במהלך המגיפה. למשל, בזמן הסגרים, אנשים היו בבית בלי גרביים ונעליים. סיבה אפשרית נוספת היא שהסיקור התקשורתי של "אצבעות הקורונה" הוביל לכך שיותר אנשים מהרגיל פנו לטיפול רפואי לבעיה.

אחת ההשערות היא שקור גורם להגבלה בזרימת הדם לעור, למוות של תאים מסוימים ולהתחלתו של תהליך דלקתי. הכתמים הסגולים או האדומים המופיעים על בהונות הרגליים (ולפעמים באצבעות, באוזניים או באף) יכולים להיות מגרדים, רגישים, ובמקרים מסוימים לגרום לכאב. האבעבועות בדרך כלל חולפות מעצמן כעבור שבועיים-שלושה.

תוצאות המחקר מעלות כמה שאלות מעניינות שראויות למחקר נוסף. המחקר אינו שולל את האפשרות שאנשים שנחשפו לנגיף נלחמו בו באמצעות תגובה חיסונית מולדת. הבעיה במחקר הנוכחי הוא שהמדגם שלו קטן, ומחקרים אפידמיולוגיים קודמים גדולים בהרבה הראו קשר בין נגיף קורונה ואבעבועות קור.

נושאים קשורים:  אבעבועות קור,  אצבעות קורונה,  נגיף הקורונה,  מחקרים,  חדשות,  19-COVID
תגובות