סקירה

קנאביס רפואי לטיפול בחרדה

מה ניתן ללמוד ממחקרים שבוצעו על האם וכיצד הקנאביס באמת עוזר לאנשים עם הפרעות חרדה

האם קנאביס יכול לסייע עם חרדה?

האם קנאביס עשוי להיות תרופה מועילה לחרדה? בעוד שנושא זה עודנו נחקר, ברור שהשימוש בקנאביס פופולרי מאוד – הן למטרות הנאה והן למטרות רפואיות – בשל יכולתו לרומם את מצב הרוח ולהפוך חוויות יומיומיות פשוטות למהנות יותר או פשוט מלחיצות פחות. יחד עם הפרעות שינה, חרדה היא אחת הסיבות הנפוצות ביותר לכך שאנשים משתמשים בקנאביס למטרות טיפוליות.

בנוסף, הקנאביס פועל בשילוב עם המערכת האנדוקנבינואידית של הגוף, אשר ממלאת תפקיד חשוב בוויסות הפונקציות השונות של הגוף כגון שינה, מצב הרוח, אנרגיה וכאב.

עם זאת, כדאי לשים לב לכך שבדומה לתרופות רבות, אין מינון אחד שפועל היטב עבור כלל המטופלים. המרכיבים הפעילים בקנאביס יכולים לייצר שתי השפעות הפוכות, בהתאם למינון שנלקח. מינונים נמוכים יכולים להקל על חרדה, ואילו מינונים גבוהים יותר עלולים להחמיר אותה. משום כך, השימוש בקנאביס להקלת החרדה יכול לדרוש תקופה של ניסוי וטעייה, ויש להתייעץ עם איש מקצוע רפואי.

מחקר רפואי על חרדה וקנאביס

חרדה היא אחד המצבים הרפואיים השכיחים ביותר שבהם הקנאביס משמש לטיפול – אחד מחמשת המצבים הרפואיים השכיחים ביותר בצפון אמריקה. נבחן פה מה ניתן ללמוד ממחקרים שבוצעו, כדי ללמוד האם וכיצד הקנאביס באמת עוזר לאנשים עם הפרעות חרדה.

גוף המחקר על טיפול בחרדה מוגבל ולא תמיד ניתן להסיק ממנו מסקנות, זאת במידה רבה בשל ההשפעות הבלתי-צפויות של הקנאביס על החרדה. בעוד שניכר כי גורם אחד להשפעות אלו הוא המינון, הקנאביס הוא גם צמח מגוון ביותר, ומוצרי קנאביס יכולים להכיל מגוון רחב של רכיבים כימיים פעילים שונים – המייצרים השפעות שונות מאוד.

בשנת 2018 פרסמו חוקרים מחברת "Whistler Therapeutics" בקנדה מחקר שבחן מהם הזנים בעלי היעילות הגבוהה והנמוכה ביותר בהקלה על חרדה. בעוד שהמחקר היה מוגבל, הוא סיפק ראיות להבדלים בהשפעה על החרדה בהתאם לפרופיל הכימי של מוצר הקנאביס שבו נעשה שימוש.

בסקירה מערכתית שפורסמה ב-2015 נמצאו גם כן מספר ראיות לכך שטיפול בקנבינואידים יכול לסייע להקלה על חרדה, עם הסתייגות בשל אותן השפעות בלתי-צפויות של השימוש בצמח על החרדה.

מחקר משנת 2018 מצא כי THC טהור (טטרה-הידרו-קנבינול, החומר הפעיל העיקרי בצמח הקנאביס) "כנראה גורם ליותר חרדה מאשר קנאביס בצורתו הטבעית", וכי יש צורך במחקר נוסף כדי לקבוע אילו כימוטיפים בצמח מקלים על חרדה ואילו גורמים לה או מחריפים אותה.  המחקר גם תומך בראיות לכך שקנבידיול (CBD), מרכיב חשוב נוסף בצמח, יכול לנטרל את ההשפעות המעוררות חרדה של נטילת THC בלבד.

מחקר משנת 2017 של האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב דיווח על ראיות בדרגה בינונית לכך ששימוש בקנאביס עלול לגרום להפרעת חרדה חברתית אצל מבוגרים, וראיות מוגבלות לכך שהשימוש עלול לגרום להתפתחות הפרעה אחרת.

קנבידיול וחרדה

קנבידיול (CBD) הוא אחד ממעל 140 קנבינואידים שזוהו עד כה, ומכיוון שאינו בעל השפעה משכרת כמו זו של THC, הוא זמין לעיתים קרובות במקומות שבהם השימוש במריחואנה אינו חוקי. מחקרים העלו כי קנבידיול עשוי ככל הנראה להיות מועיל לטיפול בחרדה.

במחקר משנת 2019 שעקב אחר 72 מטופלים עם חרדה או הפרעות שינה שטופלו עם קנבידיול, חלה ירידה במדדי החרדה במהלך החודש הראשון ב-57 מטופלים, ומדדי השינה השתפרו במהלך החודש הראשון ב-48 מטופלים.

במחקר שנערך בשנת 2011, החוקרים בחנו את המשתתפים, בעלי הפרעת חרדה חברתית, במבחן מאמץ מעבדתי הכרוך בדיבור מול קהל. חלקם קיבלו תרופת דמה (פלצבו) לפני כן, בעוד שאחרים קיבלו מנת קנבידיול (CBD). אלו שקיבלו קנבידיול לפני המבחן הראו שיפור גדול יותר במדדי החרדה הסובייקטיביים והפיזיולוגיים מאשר אלו שנטלו את תרופת הדמה.

כיצד פועל הקנאביס ביחס לחרדה?

המערכת האנדוקנבינואידית (ECS) קיימת בכל בעלי החיים החולייתנים ועוזרת בוויסות של תפקודים חיוניים כגון שינה, כאב, מצב הרוח והתיאבון. גוף האדם מייצר קנבינואידים משלו, אשר מווסתים ומפעילים את מנגנוניו השונים, אך כפי שניתן ללמוד משמה, המערכת האנדוקנבינואידית ניתנת לוויסות ולהפעלה גם באמצעות קנבינואידים המצויים בצמח הקנאביס. מכיוון שהמערכת כולה התגלתה רק ב-30 השנים האחרונות, למדענים עדיין יש הרבה מה ללמוד על הדרכים הרבות שבהן קנאביס משפיע על גוף האדם.

בכל הנוגע לחרדה, העובדה שקנאביס מקיים אינטראקציה עם המערכת האנדוקנבינואידית מסבירה מדוע זהו טיפול מבטיח לחרדה. הסיבה לכך היא שהמערכת האנדוקנבינואידית מווסתת את רמות הלחץ והחרדה, וכאשר התפקוד האנדוקנבינואידי פגום או בלתי-מווסת, הוא עלול להוביל להתפתחות של הפרעות חרדה. הוספת קנבינואידים במטרה לעורר את מערכת האנדוקנבינואידים עשויה לעזור למטופלים להקטין את החרדה שלהם.

מחקר שבוצע ב-2015 מצא כי המערכת האנדוקנבינואידית היא המפתח למעבר הגוף מתגובה פעילה לפחד לתגובה סבילה, והיא ממלאת תפקיד "במניעת פחד, חרדה ולחץ". בנוסף, מחקר שבוצע על עכברים בשנת 2005 מצא כי המערכת האנדוקנבינואידית ממלאת "תפקיד מרכזי בוויסות מצבים רגשיים ועשויה להוות יעד פרמקולוגי חדש בטיפול נגד חרדה".

מחקרים נוספים הראו תוצאות מבטיחות למדי:

מחקר מ-2015 מצא כי המערכת האנדוקנבינואידית אחראית למידת הפחד שאנו חשים מגירויים מעוררי פחד, כמו גם לשיפוט שלנו באשר לתגובה ההולמת למצב המפחיד. החוקרים הבחינו כי ליקוי או ויסות לא תקין של המערכת האנדוקנבינואידית עלולים להוביל להתפתחות הפרעות חרדה.

במחקר משנת 2011 נמצאה תמיכה בהשערה כי האיתות האנדוקנבינואידי "מווסת חרדה בבני אדם" ומעלה סברה כי שפעול של קולטני קנבינואידים על ידי אנדוקנבינואידים "עשוי לייצר השפעות מפחיתות חרדה". עם זאת, החוקרים ציינו כן כי בעוד שהשימוש בקנאביס לרגיעה ולהפחתת מתח נפוץ מאוד, "באופן פרדוקסלי, הסיבות הנפוצות ביותר להפסקת השימוש בקנאביס הן חרדה מוגברת והתקפי חרדה".

החוקרים מצאו גם כן כי צריכת קנאביס יכולה להקהות תגובות לחץ במטופלים החווים גירויים הגורמים ללחץ נפשי. במחקר שפורסם ב-2017 נטען כי משתמשי הקנאביס "הפגינו תגובה פחותה ללחץ; באופן ספציפי, הם לא הראו עלייה ברמת הקורטיזול והראו עלייה קטנה יותר במידה ניכרת בדירוג לחץ סובייקטיבי". קורטיזול הוא הורמון הדחק (לחץ) העיקרי בגוף.

שימוש בקנאביס לטיפול בחרדה

בעת השימוש בקנאביס לטיפול בחרדה, על המטופלים להיות מודעים לכך שעצם בחירת המינון יכולה למלא תפקיד מרכזי. עבור מטופלים רבים, ההבדל בין קנאביס המספק הקלה לחרדה שממנה הם סובלים – או מחמיר אותה – בסופו של דבר נקבע ע"י הכמות שנטלו ו/או חוזק (ריכוז ה-THC) של תפרחות הקנאביס.

כיום יש עניין גובר בנטילת מינונים זעירים (microdosing) של קנאביס, כאשר המינון הניטל הוא כה נמוך, עד שההשפעות הפסיכואקטיביות שלו הן בלתי מורגשות. כך ניתן ליהנות מהיתרונות של הקנאביס ללא ההשפעה המשכרת, והסיכוי לחרדה או לפרנויה פוחת.

ניתן להסביר את ההשפעות של נטילת מינונים זעירים על ידי מה שמכונה "האפקט הדו-פאזי". כשאנחנו אומרים שלחומר (כמו THC) יש השפעה דו-פאזית, פירוש הדבר שהוא יכול לייצר שתי תופעות הפוכות – בהתאם למינון שניטל. מחקרים הראו כי ביחס ל-THC, האפקט הדו-פאזי בולט במיוחד במינונים נמוכים, שיכולים להקל על חרדה, בעוד שמינונים גבוהים יותר יכולים לעורר אותה, ואף לגרום לפרנויה או להתקפי חרדה במקרים מסוימים.

תגובות דו-פאזיות נמצאו גם עם קנבידיול (CBD) עבור השפעות כגון הקלה על כאב, מתח, בחילות והקאות ותגובות חיסוניות.

תופעות לוואי אפשריות של השימוש בקנאביס

בעוד שישנם אינספור מטופלים המהללים את יכולתו של הקנאביס להקל על לחץ וחרדה, או פשוט כדי לפרוק מתח בסוף יום עבודה, צמח זה רחוק מלהיות תרופה בעלת מינון אחיד שמתאים לכל אדם. אותו מינון של קנאביס המקל על חרדה עבור אדם אחד עלול לעורר חרדה ופרנויה אצל אחר. עבור אדם שמתמודד עם חרדה מלכתחילה, ייתכן שהשימוש יחמיר את המצב.

תופעות לוואי של קנאביס: עייפות, קשיי זיכרון, תיאבון מוגדל, האטת זמן התגובה, שינוי במצב הרוח, פרנויה, התמכרות.

בנוסף, לקנאביס יכולות להיות השפעות משכרות חזקות שעלולות לגרום לפגיעה קוגניטיבית זמנית ולהפרעה ביכולת לעבוד או להפעיל מכונות כבדות.

עישון קנאביס יכול להתבטא באותן בעיות נשימה, לב וכלי דם, כמו כל סוג של עישון. הדבר עשוי להפוך להרגל, ועל המטופלים להשתמש בצמח בצורה אחראית.

מקור ורפרנסים: 

Medical Marijuana for Anxiety - Emily Earlenbaugh, PhD

ביקורת רפואית: ד"ר רוני שרון

בחסות חברת BOL Pharma בשיתוף פעולה עם חברת The Cannigma, גאים להנגיש מידע מהימן ומבוסס ספרות על קנאביס

נושאים קשורים:  סקירה,  קנאביס,  חרדה