מחקר חדש מצא שינויים מבניים במוחם של מחלימי קורונה

באזורי מוח של חולי קורונה שהחלימו נראים חודשים רבים לאחר ההידבקות וההחלמה שינויים מבניים, במיוחד באזורי המוח הקשורים לחוש הריח ולזיכרון. כמו כן, בבדיקות קוגניציה שאותם אנשים עברו נמצאה הידרדרות מהירה. כך לפי מחקר חדש, נוסף, העוסק בקשר שבין נגיף הקורונה, המחלה והפגיעה המוחית בעקבותיה, שהתפרסם הלילה (ב') ב-Nature.

החוקרים מאוניברסיטת אוקספורד, בהובלת המחבר הראשון גונאל דואו (Gwenaëlle Douaud) מהיחידה להדמיה עצבית אינטגרטיבית, ציינו: "הממצאים עשויים לחשוף את ההשפעות המזיקות של מחלת הקורונה ולשפר את יכולתם של הרופאים להבין כיצד המחלה מתפשטת דרך מערכת העצבים המרכזית והאם ההשפעות הללו עלולות להימשך בטווח הארוך או שחלקן חולף – נושאים שיחייבו מחקרי המשך".

לדבריהם, "למרות שראיות מצביעות על כך שהמחלה עלולה לגרום להשפעות שקשורות למוח, רוב המחקרים הקודמים שפורסמו על השפעת המחלה על המוח התמקדו במאושפזים עם מחלה קשה והוגבלו לנתוני הדמיה רק לאחר הזיהום, וההשפעות על המוח במקרים של מחלה קלה נותרו בלתי ידועות, מחקרם עשוי לחשוף מנגנונים התורמים למחלות מוחיות".

במחקר הנוכחי נעשתה השוואה של סקירות מוח לפני ואחרי המחלה בקרב 785 אנשים, כולם בבריטניה, בטווח הגילים 51 ל-81, שעברו שתי סריקות מוח בהפרש של 38 חודשים בממוצע בין הסריקה הראשונה לשנייה, וכן בדיקות קוגניטיביות. מבין אלה, 401 נדבקו בנגיף בין שתי הסריקות ו-15 אושפזו. 384 האחרים היוו קבוצת ביקורת.

בקבוצת הנדבקים, פרק הזמן שבין המחלה ועד ביצוע הסקירה השנייה עמד על 141 יום בממוצע. בהדמיות נראתה הפחתה בחומר האפור באזורים הקשורים לחוש הריח וזיכרון – בכלל זה שינויים באזור קליפת המוח הארובתית המצחית (OFC -Orbitofrontal Cortex). נראו נזקים ברקמות וכן הפחתה בגודל הממוצע של המוח ביחס לסריקות שעברו אותם אנשים בעבר.

בנוסף נמצאה ירידה קוגניטיבית גדולה יותר בין שתי סריקות המוח אצל חולי קורונה בהשוואה למי שלא נדבקו. מקור ההידרדרות: הידלדלות, אטרופיה, של רקמות בצרבלום הקשורה בתפקודים קוגניטיביים.