דעות

משה בר סימן טוב בדלת המסתובבת: בין הרגולטור ומושא הפיקוח

לאורך שנותיו כבכיר במשרדי הממשלה, הוביל משה בר סימן טוב גישה לעומתית למוצרים של חברות הביטוח הפרטיות. האם ייתכן שהתפקיד החדש שלו יאפשר לו הסתכלות נוספת על הענף מזווית אחרת?

משה בר סימן טוב. כמנכ"ל משרד הבריאות פעל כדי להגביה את תשלומי מס הבריאות על חשבון הביטוחים הפרטיים. צילום: פלאש 90

במובן מסוים, התפקיד החדש של מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר משה בר סימן טוב כמנהל תחום ביטוח בריאות בחברת כלל ביטוח הוא לא ידיעה מרעישה. עוד דוגמה של הדלת המסתובבת בין הרגולטור ומושא הפיקוח. אך למרות שמדובר בדבר שהוא כביכול בשגרה, הדלת המסתובבת בין השוק הפרטי למגזר הציבורי הופכת למסקרנת, כאשר אדם, ביושבו כרגולטור, פועל לצמצום פעילות מסוימת, ואז כשמסיים את השירות הציבורי – הולך לעסוק ולקדם בדיוק אותה פעילות.

בר סימן טוב הוא לא הלשעבר הראשון שחוצה את הקווים מעולם הרגולציה לעולם הפרטי, ולעתים קרובות אנו שומעים ביקורת חריפה על המעברים הללו. האם יכול להיות שהבנה עמוקה יותר של שני צדי המטבע מיטיבה עם הציבור הרחב?

במעבר אל עולם הביטוח אפשר לציין את לי דגן, שלפני שמונתה כסמנכ"לית בכלל ביטוח היתה המשנה לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר. גם שרונה פלדמן, שניהלה את מחלקת ביטוחי הבריאות באגף שוק ההון, עברה לתחום דומה בחברת הפניקס. הדלת בין הרגולטור לגופים המפוקחים תמיד מסתובבת, פעם לכאן ופעם לכאן.

כאשר דגן היתה במשרד האוצר, היא הובילה מהפכה שגרמה לביטול הביטוחים הסיעודיים - מהפכה שלדעת רבים פגעה בציבור רחב באופן קשה שלא שוקם עד היום. גם פלדמן לא עשתה  חיים קלים לביטוחי הבריאות ואז הצטרפה להפניקס. אפשר לשאול מדוע חברות הביטוח ממנות בכירים לשעבר שאתגרו אותן?

הכתבים שדיווחו על המינוי ידעו לספר על המתיחות בין בר סימן טוב לחברות הביטוח בזמן כהונתו כמנכ"ל משרד הבריאות, על רקע סוגיית הביטוחים הפרטיים והשפעתם על הרפואה הציבורית.

כבר כמשנה לממונה על התקציב במשרד האוצר ואחראי על תחום הבריאות, טען כי הגופים הפרטיים שהובילו לאינפלציה בשכר הרופאים וכי יש להגביל את הביטוחים המשלימים ואת הביטוחים הפרטיים. בפעולותיו לקידום מסקנות ועדת גרמן, הראה כי הוא סבור כי המערכת הפרטית מאיימת על המערכת הציבורית. כמנכ"ל משרד הבריאות בר סימן טוב פעל כדי להגביה את תשלומי מס הבריאות, על חשבון הביטוחים הפרטיים.

בדיון בוועדת הכספים ב-2017, אז כבר במשרד הבריאות, הסביר בר סימן טוב את עמדתו בנוגע למקורות המימון של רפורמת הסיעוד, שכללה גם הפסקה של הביטוחים הסיעודיים הפרטיים. "כדי לממן את עלות רפורמת הסיעוד אנחנו צריכים להעלות את דמי ביטוח בריאות", אמר אז. לדבריו, "מבין המדינות המפותחות, ישראל היא המדינה עם דמי ביטוח הבריאות הממלכתי הנמוכים ביותר, אבל אין ואקום – כתוצאה מכך האזרחים משלמים 'מס בריאות' עקיף גבוה יותר, דרך התשלומים פרטיים".

לאורך שנותיו כבכיר במשרדי הממשלה, הוביל בר סימן טוב גישה לעומתית למוצרים של חברות הביטוח הפרטיות. האם יכול להיות שהתפקיד החדש יאפשר לו הסתכלות נוספת על הענף מזווית אחרת ולהבין את התמונה המלאה?

הדיון בנוגע לנחיצותם של הביטוחים הפרטיים לא מחזק את המערכת הציבורית, כי אם מחליש אותה. למעשה, הם משלימים זה את זה. הביטוח הפרטי במקרים רבים הוא שמבטיח מימון  גם עבור אלה שידם אינה משגת לשלם עבור שירותים יקרים, למשל באמצעות ביטוחים פרטיים קבוצתיים, בהם המעביד מממן כיסויים ביטוחים מצילי חיים לעשרות אלפי עובדים מהעשירונים הנמוכים ביותר, מעמיד להם את הסיכוי לקבל רפואה זהה לזו שמקבלים תושבי המרכז וחברי העשירונים העליונים.

הביטוח הפרטי אינו פוגע במערכת הבריאות הציבורית אלא מסייע לקיומה. אם נבין זאת, נוכל לעשות שימוש בכלי חשוב זה כנדבך נוסף לצד מערכת הבריאות הציבורית, לשיפור השירות הרפואי בישראל ולהגדיל את  מקורות המימון שלו.

אני תקווה שבר סימן טוב, לאחר שיחווה את שני הצדדים של אותו מטבע, יבין שהמציאות בתחום הבריאות בישראל מורכבת וזו בהחלט יכולה להיות בשורה חשובה לתעשיה מצילת חיים זו.

הכותב הוא יו"ר חברת הייעוץ לביטוחים קבוצתיים "פרש קונספט". לשעבר סגן מנהל בית החולים "אסותא" וסמנכ"ל "הפניקס" וקופת החולים לאומית

נושאים קשורים:  ד"ר אודי פרישמן,  דעות,  ביטוחים פרטיים,  חברות הביטוח,  חדשות,  מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן-טוב
תגובות
אנונימי/ת
08.03.2022, 15:23

הביטוחים הפרטיים אכן פוגעים בבריאות ומייקרים עלויות. גם אם בר בר סימן טוב יתקרנף זה לא ישנה את העובדה הזו.