במחקר אשר פורסם בכתב העת 'Annals of the Rheumatic Diseases', מטרת החוקרים הייתה לקבוע את המאפיינים הנקשרים עם תוצאים חמורים יותר בקרב חולי זאבת אדמנתית מערכתית (SLE: Systemic Lupus Erythematosus) החולים בקורונה, לפי מרשמים עולמיים.
עוד בעניין דומה
במסגרת המחקר נאספו נתונים על מטופלים עם SLE, אשר חלו בקורונה, כפי שדווח במרשם ה-COVID-19 Global Rheumatology Alliance, בתקופה בין מרץ 2020 ועד ליוני 2021. התוצא הסידורי (ordinal outcome) הוגדר כך: (1) מטופלים אשר לא אושפזו, (2) אושפזו אך ללא טיפול עם חמצן, (3) אושפזו עם מתן חמצן או הנשמה מכל סוג, ו- (4) תמותה. החוקרים השתמשו במודל רגרסיה סידורית רב משתנית על מנת להעריך את הקשר בין חומרת מחלת הקורונה, לבין מאפיינים דמוגרפיים, מחלות רקע, תרופות ופעילות המחלה.
בסך הכל נכללו 1,606 חולי SLE במחקר. במודל רב-המשתנים, נמצא כי גיל מבוגר יותר (OR 1.03, CI 95% 1.02 עד 1.04), גברים (1.50, 1.01 עד 2.23), מינון הפרדניזון (1-5 מיליגרם/יום 1.86, 1.20 עד 2.66, 6-9 מיליגרם/יום 2.47, 1.24 עד 4.86, ו- ≥ 10 מיליגרם/יום 1.95, 1.27 עד 2.99), ללא טיפול נוכחי (1.80, 1.79 עד 2.75), מחלות רקע (לדוגמה, מחלת כליות 3.51, 2.42 עד 5.09, מחלה קרדיווסקולרית או יתר לחץ דם 1.69, 1.25 עד 2.29), ופעילות מחלת ה-SLE בדרגה מתונה עד חמורה (לעומת הפוגה; 1.61, 1.02 עד 2.54 ו-3.94, 2.11 עד 7.34, בהתאמה), נקשרו עם תוצאים חמורים יותר. במודלים מתוקננים לגיל ולמין, מיקופנולט, ריטוקסימאב וציקלופוספמיד נקשרו עם תוצאים גרועים יותר, בהשוואה להידרוקסיכלורוקווין. התוצאים היו טובים יותר עם מתוטרקסט ובלימומאב.
לסיכום, תוצאי קורונה חמורים יותר בחולי SLE מונעים ברובם על-ידי משתנים דמוגרפיים, מחלות רקע, ו-SLE פעילה או שאינה מטופלת. כמו כן, חולים המטופלים עם סטרואידים חוו תוצאים חמורים יותר בעקבות תחלואה בקורונה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
