טיפול חדשני שפיתחו חוקרים מהמרכזים הרפואיים הדסה ומאיר, יחד עם עמיתם מהמכון הלאומי למדע בהודו, הראה יעילות גבוהה בניסויים במודלים של סרטן השחלה. החוקרים הציגו את תגליתם במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי ONCOGENE מקבוצת Nature ובו הודיעו כי לראשונה נמצאה דרך לחסום את האנזים DIO3 המעורב בהתקדמות סרטן השחלה.
עוד בעניין דומה
הטיפול מבוסס על סדרת מולקולות קטנות החוסמות אנזים ייחודי הנקרא DIO3, שפותחו על ידי פרופ' ברנרד לרר, פרופ' לפסיכיאטריה וחוקר במעבדה לפסיכיאטריה ביולוגית של המרכז הרפואי הדסה, ד"ר צורי ליפשיץ, מהמעבדה לפסיכיאטריה ביולוגית ב"הדסה", ופרופ' גובינדסמי מוגש מהמכון הלאומי למדע בהודו. במקור פותחו המולקולות כטיפול חדש לדיכאון טרם גילו החוקרים את הפוטנציאל החשוב שלהן בטיפול בסרטן.

פרופ' אסנת אשור-פביאן, מנהלת המעבדה למחקר אונקולוגי יישומי במכון ההמטולוגי ב"מאיר". צילום: דוברות מאיר
המחקר, שעשוי להביא לפריצת דרך בטיפול בסרטן השחלה, נעשה בהובלתם של פרופ' אסנת אשור-פביאן, מנהלת המעבדה למחקר אונקולוגי יישומי במכון ההמטולוגי בבית החולים מאיר בשיתוף עם המעבדה של פרופ' לרר ב"הדסה", המשמש אף כמנהל הדסה BrainLabs - מרכז הידע לחקר מחלות מוח בבית החולים.
פרופ' לרר: "במחקר שבוצע עד כה, המהווה את השלב הראשון בתהליך פיתוח תרופה לשימוש בבני אדם, ביססנו יעילות גבוהה במודלים תאיים של סרטן השחלה ובחיות מעבדה ואף אישרנו פרופיל בטיחות גבוה באמצעות ניסויים טוקסיקולוגים". הפרסום חושף את הפוטנציאל של סדרת המולקולות הקטנות, שזכו לרישום הגנת פטנט בארה"ב ובאירופה, לשמש ככיוון טיפולי חדש בממאירות זו.
"סרטן שחלות בדרגה מתקדמת הוא בין הגידולים הגינקולוגיים הקטלניים ביותר כיום", מדגישים פרופ׳ אשור-פביאן ופרופ' לרר. "בשנת 2020 דווחו כ-314,000 מקרים חדשים ו-207,000 מקרי מוות ברחבי העולם מהמחלה. זיהוי טיפולים חדשים למחלה אגרסיבית זו ופיתוחם עשוי להוביל לטיפול מתקדם יותר מזה הקיים היום בעולם הרפואה".
החוקרים הדגישו כי אותו אנזים כנגדו פיתחו את הטיפול החוסם, DIO3, מתבטא באופן בולט גם בסוגי סרטן אגרסיביים נוספים ומעורב בצמיחת הגידול ולכן מהווה יעד אטרקטיבי להפעלת המולקולות המעכבות כנגדו.