חדשות

מחקר ב"בילינסון" מצא קשר בין הרכב חיידקי המעי להתקפי לב

במחקר שהתפרסם ב-Nature Medicine זוהה בחולי לב חסר בחיידק מעיים ממשפחת ה-Clostridiaceae שלא היה מוכר עד כה, הגורם לפגיעה בכלי הדם הכליליים של הלב

ד"ר יעלה טלמור-ברקן, יוזמת המחקר: "המחקר מדגיש את החשיבות של רפואה מותאמת אישית בתחום הקרדיולוגיה". צילום: דוברות בילינסון

מחקר של המערך לקרדיולוגיה ב"בילינסון" ומדעני מכון ויצמן למדע בדק את הקשר בין הרכב החיידקים במעי (מיקרוביום) לבין התקפי לב. הממצאים מצביעים על כך שהרכב החיידקים במעי של חולי הלב שונה באופן משמעותי מזה של אנשים בריאים. תוצרי הפירוק של החיידקים נספגים מהמעי לזרם הדם וכך למעשה משפיעים על כלי הדם והלב.

המחקר מצא שההבדל העיקרי בין בריאים לחולים הוא דווקא במחסור של חיידקים ספציפיים שקיימים בקרב אוכלוסיה בריאה ללא מחלות לב.

צוות החוקרים בראשות פרופ' רן קורונובסקי וד"ר יעלה טלמור-ברקן מ"בילינסון" ופרופ' ערן סגל ממכון ויצמן דיווח בשבוע שעבר ל-Nature Medicine כי זוהה סוג של חיידק מעיים ממשפחת ה-Clostridiaceae שלא היה מוכר עד כה, ובמצב של חוסר בו נגרמת פגיעה בכלי הדם הכליליים  של הלב (coronary artery disease). בנוסף, נראה כי החסרים בהרכב החיידקים במעי מופיעים בשלבים מוקדמים של התפתחות טרשת עורקים, עוד לפני שהמחלה באה לידי ביטוי קליני.

המחברת הראשונה של המאמר ויזמת המחקר, ד"ר טלמור-ברקן, מסרה: "זה אחד הממצאים המעניינים שמצאנו. החיידק הזה חסר בחולי הלב בצורה מובהקת. חסרונו קשור לעלייה בחומרים בדם הפוגעים בלב ובכלי הדם".

החוקרים אספו נתונים קליניים מפורטים ודגימות ביולוגיות מ-1,169 משתתפים, בריאים ולאחר התקף לב. בעזרת המידע שנאסף יצרו החוקרים מאגר נתונים רחב היקף שנמדד ונבחן גם על ידי קבוצת המחקר האירופאית MetaCardis. באמצעות מודלים מתמטיים ובינה מלאכותית הצליחו החוקרים לזהות מסלולים מטבוליים הקשורים לחיידקי המעי, שכאמור לא היו ידועים עד היום.

ד"ר טלמור ברקן: "המחקר מדגיש את החשיבות של רפואה מותאמת אישית בתחום הקרדיולוגיה. עבור כל משתתף במחקר מיפינו אלפי מולקולות בדם (מטבוליטים) הקשורות לחיידקי המעי ולגורמי סיכון קרדיווסקולריים ידועים, כגון: גנטיקה, תזונה, כולסטרול גבוה, סוכרת ויתר לחץ דם. באמצעות נתונים אלה בנינו לכל חולה לב מפה מטבולית אישית אשר מאפשרת להעריך מהם גורמי הסיכון אשר אינם מאוזנים אצלו בצורה אופטימלית ועשויים והוביל להישנות של המחלה".

בכוונת הצוות לפתח על בסיס תגלית זאת טיפול מניעתי להתקף לב במיוחד בקרב בגירים מתחת לגיל 50, שעל פי האיגוד הקרדיולוגי בישראל, 5%-7% מהתקפי הלב החמורים המצריכים אשפוז מתרחשים דווקא בקרב קבוצת גיל זאת.

פרופ' סגל: "אנחנו עובדים עכשיו לנסות ולבודד את החיידקים הללו מאנשים בריאים, לייצר איזשהו תמהיל של חיידקי מעיים שאנחנו מקווים שיהיה טיפולי. הרעיון הוא שלאנשים שחיידק זה חסר במעיים יינתנו כמוסות שיכילו את החיידק הספציפי הזה. אבל שתרופה כזאת תגיע לשוק יידרשו עוד לפחות חמש שנות מחקר וניסוי".

פרופ' קורנובסקי הוסיף: "זוהי תגלית משמעותית בקרדיולוגיה: תוצאות המחקר מהוות בסיס לפיתוח אמצעי אבחון וטיפול חדשים במחלות כלי דם בלב, כגון פיתוח קפסולות חיידקים אישיות ו/או טיפול בגורמים מטבולים בשיטות מולקולריות וברפואה מדויקת יותר ומותאמת אישית".

נושאים קשורים:  מחקר,  בילינסון,  פרופ' רן קורנובסקי,  ד"ר יעלה טלמור-ברקן,  פרופ' ערן סגל,  מחלות לב,  חיידקי מעי
תגובות
אנונימי/ת
25.02.2022, 09:09

מחקר במכון וייצמן ובלינסון.

אנונימי/ת
25.02.2022, 12:42

אכן, הן אמת לאמיתה והן צניעות חסרים כאן....

03.03.2022, 21:21

כל הכבוד ד'ר טלמור ברקן,,,חכמה,,,

אנונימי/ת
13.06.2022, 19:08

כפי שאמר היםוקרטס, כל המחלות מתחילות מהבטן. בתרגום למודרנית: המיקרוביום. לכן המחקרים של המקרוביום כ"כ חשובים.