מחקרים

אפיון מולקולרי וקליני של מחסור חולף באנטי-תרומבין: מושג חדש בתרומבופיליה מולדת

חוקרים סבורים כי החוסר באנטי-תרומבין נמצא במצב של הערכת חסר

ידוע כי ישנה הערכת חסר של מחסור באנטי-תרומבין, שמהווה את סוג התרומבופיליה החמור ביותר, זאת מכיוון שמצב זה נחקר רק במקרים עם מחסור תפקודי עקבי או בסיפורים עם היסטוריה משפחתית.

החוקרים ערכו אנליזה של 444 מקרים לא קשורים אחד לשני, עם תוצאות בבדיקת תפקוד התומכות במחסור באנטי-תרומבין בדגימה אחת לפחות, בין השנים 1998-2021. הם העריכו את רמות האנטי-תרומבין בפלזמה בשיטות פונקציונליות וביוכימיות לפחות בשתי דגימות. כמו כן, ניתחו את הגן SERPINC1 בעזרת ריצוף ו-MPLAי(Multiplex ligation-dependent probe amplification). החוקרים ניתחו את ההיפוגליקוזילציה באמצעות אלקטרופורזה ו-HPLCי(high-performance liquid chromatography).

החוקרים מצאו כי ב-260 מתוך 305 מקרים (85.2%) עם מחסור קונסטיטוטיבי (רמת פעילות של פחות מ-80% בכל הדגימות), נצפה פגם בגן SERPINC1 (250 נבדקים) או ב-N-glycosylation (10 נבדקים), בעוד שב-45 הפגם נותר לא ידוע. כמו כן, נמצא כי ב-139 המקרים האחרים הייתה פעילות נורמלית של אנטי-תרומבין (רמת פעילות של 80% או יותר) בדגימה אחת לפחות, או מה שהחוקרים כינו "מחסור חולף". הם דיווחו כי ב-61 מהמקרים הללו (43.9%) היו פגמים מולקולריים – ל-48 נבדקים היו גרסאות של הגן SERPINC1 עם שתי מוטציות חוזרות (p.Ala416Ser[Cambridge II] ב-15 מקרים, p.Val30Glu[Dublin] ב-12 מקרים) וכי ה-13 מקרים הייתה היפוגליקוזילציה. עוד דיווחו החוקרים כי סיבוכים של קרישיות יתר התרחשו במקרי החוסר החולף, אך היו פחות שכיחים, הופיעו מאוחר יותר והיו בסבירות גבוהה יותר בעלי אופי עורקי, בהשוואה לחוסר קונסטיטוטיבי. נמצאו 2 מנגנונים שהסבירו מצב של חוסר חולף – חוסר היכולת של שיטות תפקודיות באיתור וריאנטים מסוימים והשפעת גורמים חיצוניים על ההשלכות הפתוגניות של מוטציות אלו.

החוקרים הגיעו למסקנה כי ישנו פגם מולקולרי בחלק ניכר מהמקרים של חוסר חולף באנטי-תרומבין, עובדה המשנה את הפרדיגמה של תרומבופיליה, היות וההשפעה הפתוגנית של כמה מהמוטציות עשויה להיות תלויה בגורמים חיצוניים ונוכחת רק בנקודות זמן מסוימות. הם סבורים כי חוסר באנטי-תרומבין סובל מהערכת חסר וכי בדיקה מולקולרית עשויה להתאים במקרים עם ממצאי מעבדה משתנים.

מקור:

Bravo-Perez, C. et al. American Journal of Hematology 2021; 97(2); 216-225. https://doi.org/10.1002/ajh.26413

נושאים קשורים:  מחקרים,  תרומבין,  תרומבופיליה
תגובות