מגזין

מקרה ראשון מסוגו: הניו יורקית שחלתה באיידס נרפאה ממנו לחלוטין

הוירולוג לוק מונטנייה, שגילה את נגיף ה-HIV מחולל האיידס, הלך לעולמו בתחילת החודש ולא הספיק להתוודע לפריצת הדרך הרפואית שפורסמה השבוע: חולת איידס נרפאה לחלוטין הודות להליך השתלת תאי גזע מורכב

תאי גזע, מחקר. אילוסטרציה

בתחילת החודש (8 בפברואר) הלך לעולמו בגיל 89 פרופ' לוק מונטנייה (Luc Montagnier), חתן פרס נובל שגילה את נגיף ה-HIV מחולל האיידס. מונטנייה, שיסד את הקרן העולמית למחקר ומניעת איידס והשתתף בניהול התכנית הבינלאומית לשיתוף פעולה וירולוגי, בוודאי היה מסופק מאוד לדעת כי השבוע (ג') רופאים בארה"ב דיווחו לראשונה אי פעם על אישה שחלתה באיידס ונרפאה לחלוטין הודות להליך מורכב, חדשני ופורץ דרך של השתלת תאי גזע.

ברשת NBC נמסר כי החוקרים התבטאו בזהירות כאשר דיווחו ש"יש אפשרות שהאישה נרפאה לחלוטין מ-HIV וכי מדובר במקרה ראשון מסוגו". ככל הידוע עד כה, רק שלושה גברים בכל העולם, שעברו טיפול חדשני שונה, הגיעו לריפוי מלא. שניים מהגברים חולי האיידס שאצלם היתה נסיגה במחלה הם אנגלי וגרמני - האחד טופל עקב לימפומה ע"ש הודג'קין והאחר סבל גם מ-AML.

עם זאת הוסיפו החוקרים כי ידוע על עוד שני מקרים של נשים שהמערכת החיסונית הטבעית בגופן, באורח בלתי רגיל, הצליחה לסלק את הנגיף ללא טיפול מיוחד. הן נחשבות ל"אליטה" בקרב מטופלי HIV כיוון שהמערכת החיסונית הטבעית שלהן מדכאת היטב את הנגיף, מונעת את השיעתוק שלו ואפילו ללא תרופות. המערכת החיסונית שלהן חיסלה למעשה כליל את כל יכולות הנגיף.

בשלב ראשון היה על הרופאים לחסל את המערכת החיסונית של החולה בכימותרפיה ולעתים גם בהקרנות, מתוך תקווה שכך ייהרסו מספיק תאים במערכת החיסונית המספקים מחסה לנגיף, למרות הטיפולים האנטי-ויראליים

המקרה הראשון אי פעם שחולה איידס טופל ונרפא באופן מלא היה של האמריקאי טימותי ריי-בראון שבנוסף ל-HIV היה גם חולה בלוקמיה מיאלואידית חמורה (acute myeloid leukemia, AML). הוא קיבל תרומה של תאי גזע מאדם שהיתה לו הפרעה גנטית נדירה אבל תאי המערכת החיסונית שלו שהתמקדו ב-HIV יצרו התנגדות טבעית לנגיף וכך הביאו לריפוי. האסטרטגיה הטיפולית שננקטה במקרה של בראון היתה ראשונה מסוגה שעליה דווח ב-2008 ומאז, נראה שגם תרמה לריפוי של עוד שני אנשים. עם זאת, היא כשלה בנסיונות להביא לריפוי חולי איידס אחרים. אלא שבראון מת בגיל 54 בספטמבר 2020, לאחר שהלוקמיה חזרה אצלו.

ההודעה על הישג הרפואי החדש נמסרה על ידי ד"ר קרל דיפנבך (Dieffenbach), מנהל יחידת האיידס במכון הלאומי למחלות זיהומיות ואלרגיות במכוני הבריאות הלאומיים של ארה"ב (NIH).

החלפת המערכת החיסונית

התהליך התרפויטי החדשני הוא למעשה ניסיון להחליף מערכת חיסונית של אדם במערכת מאדם אחר, כאשר בו זמנית מטפלים הן בנגיף האיידס והן במחלת הסרטן. בשלב ראשון היה על הרופאים לחסל את המערכת החיסונית של החולה בכימותרפיה ולעתים גם בהקרנות, מתוך תקווה שכך ייהרסו מספיק תאים במערכת החיסונית המספקים מחסה לנגיף, למרות הטיפולים האנטי-ויראליים המקובלים שהחולה מקבל.

ההליך ספג ביקורת על כך שאיננו אתי כיוון שמנסים לרפא HIV באמצעות השתלת תאי גזע - לעתים הליך טוקסי ואף פטאלי - כשמדובר באדם שאין אצלו "פוטנציאל לסרטן קטלני", אבל קיים סיכון רב שלאחר מכן יחלה

השתלת תאי הגזע שנבחרו לשם כך חייבה בדיקות מעבדה קפדניות כדי לוודא שהם עמידים היטב ל-HIV והושתלו באופן מדויק. התוצאה: כל מצב של הידבקות בזיהום אחר לא ישפיע על תאים חיסוניים אחרים.

ההליך המתוחכם ספג ביקורת על כך שאיננו אתי כיוון שמנסים לרפא HIV באמצעות השתלת תאי גזע - לעתים הליך טוקסי ואפילו פטאלי - כשמדובר באדם שאין אצלו "פוטנציאל לסרטן קטלני", אבל קיים סיכון רב שלאחר מכן יחלה.

ד"ר דבורה פרסאוד (Persaud), מומחית למחלות זיהומיות בילדים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שעמדה בראש הוועדה המדעית מה-NIH שליוותה את ההליך, אמרה: "אנחנו אמנם מאוד נרגשים מהמקרה (הריפוי של האישה), אך עלינו גם להדגיש כי שיטה טיפולית זאת עדיין איננה ישימה עבור מיליוני חולי איידס בעולם".

ההודעה על ההישג הרפואי נמסרה בכנס השנתי (בזום) של מומחים העוסקים במחלות זיהומיות ספציפיות (Retroviruses and Opportunistic Infections). האישה, תושבת ניו יורק, בת להורים ממוצא מעורב, טופלה במרכז הרפואי הפרסביטריאני המסונף לאוניברסיטת קורנל. היא אובחנה עם HIV ב-2013 ועם לוקמיה ב-2017.

צוות רב תחומי הצטרף לרופאים שטיפלו בחולה. הצוות הסביר כי נדרשת תרומה של תאי גזע שמכילה כמות מספקת על נוגדנים לויקוציטים (HLA) שמאפשרים באופן מיטבי את הצלחת ההשתלה אבל רצוי שאצל התורם תהיה גם מה שמכונה rare genetic abnormality כדי להעניק עמידות כנגד HIV. הפרעה גנטית נדירה זאת נמצאת במיוחד אצל אנשים ממוצא צפון-אירופאי. ההערכה שמדובר ב-1% מהאוכלוסיה, מה שמקשה למצוא תורם מתאים לביצוע ההליך החדשני.

בעולם כולו יש כיום כ-38 מיליוני חולי HIV. שכיחות המחלה בארה"ב היא גבוהה בקרב אפרו-אמריקאים והיספנים – בסך הכל כ-1.2 מיליון אנשים. שיעור נמוך יותר נמצא בקרב לבנים.

השתלה הפלואידית

בדיווח נמסרו הפרטים הבאים: ההליך עצמו שבו טופלה האישה ידוע בשם השתלה הפלואידית (haplo-cord transplant) והוא פותח לשם הרחבת ארגז הכלים לטיפול בסרטן ובמיוחד בסוגי סרטן הדם.

בשלב ראשון מושתל למטופל דם מחבל הטבור המכיל תאי גזע רבים ורבי עוצמה. כעבור יום המטופל מקבל תאי גזע בגירים בכמות גדולה. הללו משגשגים במהירות ועם הזמן הם מוחלפים בתאים שמקורם בחבל הטבור. הדם הטבורי נלקח מיילוד. שני התורמים – האחד שתרם את תאי הגזע הבגירים והאחר את הדם מחבל הטבור – התאימו כל אחד בנפרד רק חלקית ל-HLA אבל במשולב ההשתלה הכפולה הזאת סיפקה את הטיפול המיטבי.

בעקבות ההשתלה המורכבת הזאת האישה הבריאה ואפילו במחלת הלוקמיה שלה יש נסיגה הנמשכת כבר יותר מארבע שנים. לאחר ההשתלה היא המשיכה לקבל את הטיפול התרופתי הרגיל ל-HIV ועד כה לא רואים הופעה מחודשת של הנגיף בגופה. המומחים מעריכים כי בנקודת זמן זאת אולי 50 אמריקאים בלבד מדי שנה יוכלו לקבל טיפול מורכב זה ליהנות מיתרונותיו.

מגלה נגיף האיידס: "נגיף הקורונה נוצר במעבדה סינית"

כארבעה עשורים חלפו מאז גילה את נגיף ה-HIV מחולל האיידס הוירולוג הצרפתי פרופ' לוק מונטנייה (Luc Montagnier), חתן פרס נובל, שהלך לעולמו בגיל 89 בתחילת החודש.

מונטנייה, שיסד את הקרן העולמית למחקר ומניעת איידס והשתתף בניהול התכנית הבינלאומית לשיתוף פעולה וירולוגי, גילה את הנגיף ב-1983, שנה לאחר שהחל לחקור את הנושא, וב-2008 זכה בפרס נובל לרפואה על התגלית יחד עם עמיתתו הביוכימאית הצרפתייה פרנסואז בארה-סינוסי. שותפם לפרס היה המדען הגרמני הרלד צור-האוזן, שגילה את הקשר בין נגיף הפפילומה לבין סרטן צוואר הרחם.

פרופ' מונטנייה. צילום: Prolineserver (talk)/ ויקימדיה

בשנים האחרונות מונטנייה התרחק מעמיתיו וערך ניסויים, שבחלקם הגדול כונו "מוזרים" וקראו תגר על עקרונות יסוד של המדע. הוא גם נודע כמתנגד בולט של חיסוני הקורונה. ב-2020 חולל סערה ציבורית כשאמר שהוא מאמין שנגיף הקורונה נוצר במעבדה סינית. ב-2012 חולל סערה אחרת כאשר בכנס מדעי העלה את ההשערה כי נוגדנים ארוכי-טווח עשויים לשמש טיפול טוב באוטיזם, ובכנס אחר שה-DNA פולט קרינה אלקטרו-מגנטית גם לאחר שזיהום נעלם.

לפני שפרצה מגיפת האיידס רשם לזכותו מונטנייה כמה תגליות משמעותיות על תכונותיהם של נגיפים ותרם להבנה טובה יותר של האופן שבו הנגיפים יכולים לשנות מידע גנטי של פונדקאים, אורגניזמים הנושאים טפילים ומספקים להם חומרי הזנה. מחקרו על האינטרפרון, חלבון המגן על הגוף מפני נגיפים, סלל את הדרך למציאת תרופות למחלות ויראליות שונות.

בשיא הקריירה שלו לימד בפקולטה למדעים של אוניברסיטת פריס והיה עמית במוסדות מחקר שונים כמו המרכז הלאומי הצרפתי למחקר מדעי, קווינס קולג' בלונדון, מכון פסטר. על הישגיו המדעיים עוטר באותות רבים, ביניהם בלגיון הכבוד הצרפתי, פרס אלברט לסקר למחקר רפואי בסיסי, פרס יפן פרס לואי-ז'נטה לרפואה ומדליית כסף של CNRS.

ב-1982 ביקש מונטנייה מהרופא היהודי ד"ר וילי רוזנבאום שעבד בבית החולים Hôpital Bichat בפריז לחקור את האפשרות כי הגורם לתסמונת המסתורית דאז, שזכתה לשם AIDS, הוא נגיף. לרוזנבאום חלק מכריע בגילוי הנגיף והשמיע לא אחת את השערתו בכנסים מדעיים, כי מקור המחלה הוא נגיפי. ד"ר רוזנבאום נטל ביופסיה מבלוטת הלימפה מאחד מחוליו, דגימה בה התגלה הנגיף. תחילה כונה הנגיף בשם LAV (LAV-lymphadenopathy-associated virus), שנה אחר כך, קבוצת חוקרים אמריקאים בראשות רוברט גאלו איששה את התגלית ואז קיבל הנגיף כינוי חדש HIV בשם HTLV-IIIי(,human T-lymphotropic virus type III).

הקרב על תגלית הנגיף

שנים אחדות רעש עולם המדע בגלל המחלוקת למי זכות הראשונים על גילוי הנגיף, האם לקבוצתו של מונטנייה, או לזו של גאלו? מקור המחלוקת בדמיון המפתיע שבין מאפייני הנגיף הראשון שזוהה בידי שתי קבוצות החוקרים והשונות המאוחרת יותר, בין זני הנגיפים שזוהו בשלב שני. בין היתר הועלו האשמות כי גאלו עשה שימוש לא אתי בדגימה שנלקחה ממכון פסטר. המחלוקת בין השניים נמשכה עד 1986 ויושבה רק לאחר שנשיאי ארה"ב וצרפת, רייגן ומיטראן נפגשו.

בשנת 1986 החליטו המדענים הניצים לחלוק בזכות להיקרא "מגלה נגיף האיידס" ואף לחלוק ברווחי הבדיקה שפותחה לגילוי הנגיף. אז הופסק השימוש בשני כינויי הנגיף, הצרפתי (LAV) והאמריקאי (HTLV-III) והוחלט על כינוי חדש: HIVי(human immunodeficiency virus), המחלוקת סוכמה בכך שמקור הנגיף שגילה גאלו היה זהה לזה שהתגלה על ידי מונטנייה.

דו"ח המשרד ליושרה מדעית (Office of Research Integrity) בארה"ב, משנת 1993, קבע כי גאלו למעשה "גילה" את הנגיף בדגימה שנשלחה אליו על ידי מונטנייה. לא נקבע האם גאלו היה מודע למקור הנגיף בעת שנוהל המחקר ב-1983, אולם נקבע כי גאלו סילף מידע באשר ליכולתה האמיתית של מעבדתו לגדל תרבית של הנגיף מן הדגימה שנשלחה אליו ממעבדת מונטנייה ובכך ניסה לטשטש את חשיבות התגלית של המעבדה הצרפתית.

ב-2008 המחלוקת יושבה סופית כשהוכרזו חתני פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה: מונטנייה ופרנסואז בארה-סינוסי, וועדת הפרס כלל לא הזכירה את עבודתו של גאלו.

נושאים קשורים:  פרופסור לוק מונטנייה,  איידס,  HIV,  חדשות,  מגזין
תגובות
אנונימי/ת
18.02.2022, 10:57

לצערנו "הלך לעולמו" כתוצאה מעזרתן של נשמות "טובות".