ניתן לזהות סימנים מוקדמים לאוטיזם בבדיקת אולטרסאונד טרום לידתי שגרתית, כבר בשליש השני להריון. למסקנה זו הגיעו חוקרי המרכז הלאומי ע"ש עזריאלי לחקר אוטיזם ונוירו-התפתחות באוניברסיטת בן גוריון ומהמרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע. ממצאי המחקר שלהם פורסמו לאחרונה בכתב העת Brain.
עוד בעניין דומה
החוקרים השוו ממצאי אולטרסאונד של עוברים שפיתחו בהמשך אוטיזם בילדות לבין ממצאים באחיהם שהתפתחו באופן תקין וילדים ללא בעיות התפתחותיות כלל. המחקר העלה כי בכ-30% מהעוברים שאובחנו בהמשך עם אוטיזם התגלו ממצאים אנטומיים חריגים בבדיקת סקירת המערכות הנערכת לנשים בשליש השני להריון באופן שגרתי. שיעור זה הוא פי שלושה יותר משיעור ממצאים כאלה באוכלוסיה הכללית ופי שניים יותר מאשר נמצא באחיהם, בעלי התפתחות תקינה.
ממצאי האולטרסאונד שהראו את הקשר החזק ביותר לאוטיזם היו ממצאים אנטומיים חריגים במבנה הלב, הכליות והראש. כמו כן, ממצאים אלה היו נפוצים יותר בבנות עם אוטיזם מאשר בבנים עם אוטיזם והיו גם קשורים לחומרת הסממנים האוטיסטים בילדים אלה.
"תוצאות מחקר זה מצביעות על כך שניתן למצוא סימנים מוקדמים לאוטיזם עוד ברחם", אמר פרופ' עידן מנשה מהמחלקה לבריאות הציבור בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון, שהוביל את המחקר. "רופאים יוכלו להיעזר בסימנים אלה, הניתנים לזיהוי בבדיקת אולטרסאונד שגרתית, להעריך את הסיכוי ללידת ילד עם אוטיזם".
"הממצאים אינם ייחודיים לאוטיזם אולם במקרה כזה רופאים יכלו להיעזר בהם ולהפנות את הנשים למכון גנטי כדי להעריך את הסיכוי ללידת ילד עם אוטיזם", אמרה פרופ' רלי הרשקוביץ, מנהלת החטיבה למיילדות וגינקולוגיה ב"סורוקה".
"מחקרים קודמים הראו כי ילדים הנולדים עם מחלות מולדות, בעיקר כאלה המערבות את הלב והכליות, הם בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח אוטיזם. ממצאים אלה מצביעים על כך שמנגנונים ביולוגים, גנטיים, התורמים להתפתחות אוטיזם, הם אותם מנגנונים האחראים להתפתחות איברים אלה", הסביר פרופ' מנשה.
המחקר, במסגרת עבודת הדוקטורט של הסטודנט לרפואה אוהד רגב, נערך בשיתוף חוקרים נוספים מאוניברסיטת בן גוריון ורופאים מבית החולים סורוקה וקופ"ח כללית: פרופ' אילן דינשטיין, ד"ר גל מאירי, ד"ר אמנון הדר, ד"ר חגית פלוסר וד"ר אנליה מיכאלובסקי.