במסגרת מחקרים קליניים אקראיים, ריזנקיזומאב (סקייריזי) הראתה יעילות ובטיחות לטיפול בפסוריאזיס רובדי (plaque psoriasis) בדרגה מתונה עד חמורה.
עוד בעניין דומה
במחקר שפורסם בכתב העת British Journal of Dermatology, מטרת החוקרים הייתה להעריך את נתוני הבטיחות ממחקרים קליניים בפאזות 1-3 על הטיפול עם ריזנקיזומאב לפסוריאזיס. הבטיחות לטווח-הקצר (עד שבוע 16) הוערכה באמצעות שקלול נתונים מחמישה מחקרים בפאזות 2 ו- 3. הבטיחות לטווח הארוך הוערכו באמצעות שקלול נתונים מ-17 מחקרים בפאזות 1 עד 3, אשר חלקם הושלמו זה מכבר וחלקם עדיין פעילים.
אנליזת הבטיחות לטווח הקצר כללה 1,306 מטופלים אשר קיבלו 150 מיליגרם ריזנקיזומאב, ו-300 מטופלים שקיבלו אינבו [402.2 ו- 90.2 שנות-מטופל (PY: patient-years) לחשיפה, בהתאמה]. אנליזה לטווח-הארוך כללה 3,072 מטופלים עם ריזנקיזומאב (חשיפה: 7,927 PY). חציון משך הטיפול (בניכוי 4 חריגים חשודי טעות - outliers) היה 2.9 שנים (טווח של יומיים ועד 5.9 שנים). שיעור האירועים החריגים בתקנון לחשיפה לא עלה בטיפול לטווח-ארוך (318 לעומת 171 אירועים על כל 100 PY באנליזות לטיפול לטווח קצר וארוך). בטיפול ארוך-טווח עם ריזנקיזומאב, שיעור האירועים החריגים היה 7.8 על כל 100 PY, שיעור הזיהומים החמורים היה 1.2 על 100 PY, סרטן העור שאינו מלנומה (NMSC: nonmelanoma skin cancer) 0.7 על 100 PY, גידולים ממאירים שאינם NMSC 0.5 על 100 PY, ואירועים קרדיווסקולריים אשר נקבעו כחריגים היו 0.3 על 100 PY, ללא זיהוי של גורמי סיכון משמעותיים. הגבלות המחקר כוללות את העובדה שקריטריוני ההכללה והניכוי היו מגוונים, וכן שלושה מחקרים אשר כללו ≤ 50 מטופלים.
החוקרים מסכמים כי הטיפול עם ריזנקיזומאב הראה פרופיל בטיחות חיובי, הן לטווח הארוך והן לטווח הקצר, במטופלים עם פסוריאזיס מתונה עד חמורה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
