מגזין

המגיפה הזאת כבר כאן: עמידות לאנטיביוטיקה

זיהומים חיידקיים שאינם מגיבים לטיפול הם גורם המוות המוביל כיום ברחבי העולם | מומחים מזהירים: עמידות לאנטיביוטיקה עלולה לגרום לעשרה מיליון מקרי מוות בשנה עד לשנת 2050

מארזי אנטיביוטיקה. אילוסטרציה

חוקרים וארגוני בריאות הציבור סבורים שעמידות לאנטיביוטיקה היא אחד האיומים הגדולים ביותר על בריאות הציבור העולמית. הסיבה לכך היא שהופעת מיני חיידקים עמידים לתרופות מקשה על הטיפול בזיהומים מסוימים. החיידקים העמידים גם מאיימים על בטיחות ניתוחים, כימותרפיה וטיפולים אחרים.

מחקר של ארגון הבריאות העולמי (WHO) מנבא כי עמידות לאנטיביוטיקה עלולה לגרום לעשרה מיליון מקרי מוות בשנה עד לשנת 2050. מחקר אחר, שפורסם בכתב העת The Lancet, מראה כי ייתכן שחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה הובילו ישירות ל-1.27 מיליון מקרי מוות בשנת 2019. מדובר על יותר ממספר המתים השנתי ממלריה או מאיידס.

לפי המחקר, מדינות עניות יותר נפגעות בצורה הקשה ביותר, אך עמידות לאנטיביוטיקה מאיימת על הבריאות של כולם. תוצאות אלו מדגישות את הצורך בפעולה גלובלית שיתופית, כגון פיתוח אנטיביוטיקה וחיסונים חדשים ושיפור המעקב אחרי עמידות לאנטיביוטיקה, השקעה דחופה בתרופות חדשות ושימוש מושכל יותר בתרופות הנוכחיות.

עד חמישה מיליון בני אדם מתו בשנת 2019 ממחלות שבהן חיידקים עמידים שיחקו תפקיד, בנוסף ל-1.2 מיליון מקרי מוות שנגרמו ישירות מעמידות לאנטיביוטיקה

השימוש המופרז באנטיביוטיקה לטיפול בזיהומים קלים בשנים האחרונות גורם לכך שתרופות אלו הופכות לפחות יעילות נגד זיהומים חמורים. אנשים מתים מזיהומים נפוצים שניתן היה לטפל בהם בעבר, כיוון שהחיידקים שגורמים להם הפכו עמידים לטיפול.

הערכת מספר מקרי המוות בעולם הנובעים מעמידות לאנטיביוטיקה מבוססת על ניתוח נתונים מ-204 מדינות שבוצע על ידי צוות של חוקרים בינלאומיים, בראשות אוניברסיטת וושינגטון, ארה"ב. על פי הנתונים, עד חמישה מיליון בני אדם מתו בשנת 2019 ממחלות שבהן חיידקים עמידים שיחקו תפקיד, בנוסף ל-1.2 מיליון מקרי מוות שנגרמו ישירות מעמידות לאנטיביוטיקה. באותה שנה, האיידס גרם ל-860,000 מקרי מוות ומלריה ל-640,000.

ילדים בסיכון גבוה

רוב מקרי המוות הקשורים לעמידות לאנטיביוטיקה נגרמו מזיהומים בדרכי הנשימה התחתונות, כגון דלקת ריאות, וזיהומים בזרם הדם, שעלולים להוביל לאלח דם.

עמידות לשני סוגים של אנטיביוטיקה - בטא-לקטמים (הכוללים פניצילין) ופלורוקינולונים - עמדה מאחורי יותר מ-70% ממקרי המוות. תרופות אלו הן טיפולי קו ראשון לזיהומים חיידקיים רבים

החיידק MRSA (Staphylococcus aureus עמיד למתיצילין) היה קטלני במיוחד, בעוד E. coli,יKlebsiella pneumoniae וכמה חיידקים אחרים היו קשורים גם הם לרמות גבוהות של עמידות לתרופות. לפי רישומים מבתי חולים, מחקרים ומקורות נתונים אחרים, נמצא שילדים צעירים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר, כאשר כאחד מכל חמישה מקרי מוות הקשורים לעמידות לאנטיביוטיקה היה מתחת לגיל חמש.

עמידות לשני סוגים של אנטיביוטיקה - בטא-לקטמים (הכוללים פניצילין) ופלורוקינולונים - עמדה מאחורי יותר מ-70% ממקרי המוות. תרופות אלו הן טיפולי קו ראשון לזיהומים חיידקיים רבים.

המספר הגבוה ביותר של מקרי מוות כתוצאה מעמידות לאנטיביוטיקה נרשם באפריקה שמדרום לסהרה ובדרום אסיה, עם 24 מקרי מוות לכל 100,000 אנשים, כאשר במדינות בעלות הכנסה גבוהה, המספר הוא 13 מתים על כל 100,000 איש.

האתגר: פיתוח סוגי אנטיביוטיקה חדשים

במאמר מערכת של כתב העת The Lancet נכתב שיש צורך בפעולה מיידית והשקעה עולמית לצורך פיתוח מעקב טוב יותר אחרי רמות העמידות לאנטיביוטיקה במדינות ובאזורים שונים. יש להשקיע במניעת זיהומים מלכתחילה, לוודא שימוש נכון ומושכל באנטיביוטיקה הקיימת ולמצוא סוגי אנטיביוטיקה חדשים.

המאמר מציין שאמנם היו המלצות עקביות על אסטרטגיות להתמודדות עם "הבעיה האנטיביוטית", אך החידושים היו איטיים ביותר וחיסונים זמינים רק לאחד מששת הפתוגנים המובילים. בנוסף, קצב הפיתוח הנוכחי של אנטיביוטיקות חדשות איטי מכדי להתמודד עם התופעה המתפשטת.

מחברי המאמר טוענים שעל המנהיגים הלאומיים להעלות את המלחמה בעמידות לאנטיביוטיקה לעמדה גבוהה יותר באג'נדות הפוליטיות שלהם ולהאיץ את מאמצי המחקר. לדעתם, הצעדים הדרושים להתמודדות עם הבעיה הם הגברת המודעות הציבורית, מעקב טוב יותר, אבחון משופר, שימוש רציונלי יותר באנטיביוטיקה, גישה למים נקיים ותברואה, והשקעות בתרופות אנטי-מיקרוביאליות ובחיסונים חדשים.

המאמר ציין לטובה את המאמצים שנעשו בעניין זה במהלך העשור האחרון, כמו הקמת ארגון מעקב עמידות לאנטיביוטיקה על ידי ארגון הבריאות העולמי ב-2015, קרן פלמינג (תכנית סיוע התומכת ב-24 מדינות ברחבי אפריקה ואסיה להתמודדות עם פתגונים עמידים) והצהרות לתמיכה בפיתוח אנטיביוטיקה שפרסמו שרי האוצר של ה-G7 בדצמבר 2021.

בראיון שהתפרסם בכתב העת MedPage Today אמר ד"ר כריס הוצ'נס, מהרשות למחקר ופיתוח מתקדם ביו-רפואי בארה"ב, כי הוא מסכים עם ההערכה שהעמידות לאנטיביוטיקה היא המגיפה הבאה וציין שלדעתו היא כבר מתרחשת ואחראית לקרוב ל-23,000 מקרי מוות מדי שנה בארה"ב. לדברי ד"ר הוצ'נס, יהיה זה מאתגר לסמוך על השוק הפרטי לפתח אנטיביוטיקות חדשות כי אין החזר על ההשקעה. את התרופות נוטלים שבועיים בכל פעם, ולא למשך שארית החיים, והאוכלוסיה שנוטלת אותן היא קטנה יחסית.

הקשר בין שפעת לעמידות לאנטיביוטיקה

מאמר נוסף שהתפרסם לאחרונה מראה שהעמידות לאנטיביוטיקה של זיהומים חיידקיים נפוצים קשורה לעונת השפעת. המחקר, שפורסם בכתב העת Open Forum Infectious Disease, הראה שעבור כל עלייה של 20% בבדיקות שפעת חיוביות, בכל 1,000 אשפוזים נוספו כ-90 מטופלים עם דלקת ריאות שאינה מגיבה למקרולידים, 12 מטופלים עם סטרפטוקוקוס ריאות (Streptococcus pneumoniae) שאינו מגיב לפניצילין ושבעה מטופלים עם S. pneumoniae שאינו מגיב לצפלוספורינים רחבי ספקטרום.

חולים בשפעת נגיפית מקבלים אנטיביוטיקה בשל מקרים של סיבוכי שפעת עם זיהום חיידקי, אשר מתרחשים אצל בין 11% עד 35% מחולי השפעת. עובדה זו עלולה לגרום לשימוש לא נכון באנטיביוטיקה

לגבי חיידקי גראם-שליליים, אותה עלייה של 20% בשיעורי השפעת היתה קשורה לכ-1% יותר של Enterobacterales ו-Pseudomonas aeruginosa שאינם מגיבים לפלורוקינולונים ולעלייה של 4% ב-Acinetobacter baumannii שאינו רגיש לקרבפנם.

חולים בשפעת נגיפית מקבלים אנטיביוטיקה בשל מקרים של סיבוכי שפעת עם זיהום חיידקי, אשר מתרחשים אצל בין 11% עד 35% מחולי השפעת. עובדה זו עלולה לגרום לשימוש לא נכון באנטיביוטיקה.

מחברי המאמר סבורים שלשימוש באנטיביוטיקה בעונת השפעת עשויות להיות השפעות על פתוגנים שאינם נשימתיים. הם טוענים שהתוצאות הגרועות בטיפול במחלות והעלויות המוגברות של זיהומים עמידים עלולות להיות בעלות השפעות משמעותיות על מערכות הבריאות.

לדעתם, בתי חולים צריכים לשלב את הממצאים הללו במדיניות ובתכניות הניהול האנטיביוטי שלהם כדי לבצע בחירה טובה יותר של אנטיביוטיקה, בהתבסס על העונה ועל חומרת שיעורי השפעת בקהילה המקומית. הממצאים גם תומכים בקמפיינים לחיסון נגד שפעת, שאמורים למתן את הזיהום הנגיפי ובכך להפחית זיהומים משניים של חיידקים ושימוש באנטיביוטיקה.

לצורך המחקר, שנערך על ידי חוקרים מחברת הטכנולוגיה הרפואית בקטון דיקינסון, נבחנו פרופילי רגישות לאנטיביוטיקה של 8,250,860 פתוגנים ו-3,510,459 בדיקות שפעת ממסד נתוני שמכסה את כל האשפוזים של 13% מבתי החולים בארה"ב. החיידקים נאספו מ-38,619,461 מבוגרים שאושפזו ב-257 בתי חולים בארה"ב בין השנים 2011 ל-2019. לגבי כלל הפתוגנים שנבדקו, שיעורי העמידות לאנטיביוטיקה היו גבוהים יותר עבור מאושפזים לעומת חולי חוץ. ברבעון הראשון של השנה - עונת השפעת - נרשם המספר הגבוה ביותר של זנים עמידים לאנטיביוטיקה.

(תרגום: ענת רותם)

נושאים קשורים:  עמידות לאנטיביוטיקה,  זיהומים,  חיידקים עמידים,  ארגון הבריאות העולמי,  מגיפה,  שפעת,  מגזין,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
03.02.2022, 18:52

זה מה שמספר מומחים אחרות שיקרה עם החיסון של פייזר, אם ימשיכו בקצב החיסונים הנוכחי