המשמעות הפרוגנוסטית של פקקת ורידים שטחיים (SVT) במקביל לפקקת ורידים עמוקים (DVT) בגפיים התחתונות לא הוערכה עד כה באופן עקבי. במחקר שפורסם בכתב העת Thrombosis and Haemostasis עשו החוקרים שימוש במאגר המידע של RIETE (Registro Informatizado de Enfermedad TromboEmbólica), בכדי להעריך את השיעור של תסחיף ריאתי (PE) פקקת ורידים עמוקים חוזרת, דימום מאג'ורי או מוות בקרב חולים עם DVT בגפיים התחתונות, עם או בלי SVT במקביל.
עוד בעניין דומה
במחקר נכללו 8,743 חולים עם DVT בגפיים התחתונות, ממרץ 2015 עד מאי 2020. מתוכם 745 (8.5%) סבלו מ-SVT במקביל.
רוב החולים (97.4% בשתי תתי-הקבוצות) קיבלו טיפול נוגד קרישה (משך חציוני: 138 לעומת 147 ימים). במהלך המעקב (חציון: 193 לעומת 210 ימים), בקרב 156 (1.8%) חולים התפתח תסחיף ריאתי, 336 (3.8%) סבלו מ-DVT חוזר, 201 (2.3%) סבלו מדימום מאג'ורי ו-844 (9.7%) חולים מתו.
חולים עם SVT במקביל היו בעלי שיעור גבוה יותר של תסחיף ריאתי (יחס שיעור [RR]: 2.11; רווח בר-סמך 95%: 1.33-3.24) בהשוואה לחולים עם DVT מבודד, ללא הבדלים מובהקים בשיעור מקרי ה-DVT החוזרים (0.80, 0.50-1.21), מקרי הדימום המאג'ורי (0.77 , 0.41-1.33) או מקרי המוות (0.81, 0.61-1.06).
בניתוח מרובה-משתנים, מטופלים עם DVT ו-SVT במקביל היו בסיכון מוגבר לתסחיף ריאתי במהלך הטיפול בנוגדי קרישה (יחס סיכונים מתוקנן [aHR]: 2.23 ,1.22-4.05) ובמהלך כל תקופת המעקב (2.33, 1.49-3.66).
לסיכום, חולים עם DVT ו-SVT בגפיים התחתונות במקביל נמצאים בסיכון מוגבר לפתח תסחיף ריאתי. מחקרים נוספים יוכלו לאמת את ממצאי המחקר, ולעזור לקבוע האם חולים אלה יכולים להפיק תועלת מאסטרטגיית ניהול שונה.
מקור: