מחקרים

השפעה של מפרצות שארקו-בושאר על דימומים ומחלות כלי דם במוח

מחקר חדש שהתבסס על נתיחות לאחר המוות מצביע על כך שמפרצות שארקו-בושאר אינן גורם מובהק לדמם תוך מוחי, והן ביטוי של מחלת כלי דם חמורה המוח, כגון ארטריופתיה עקב יתר לחץ דם ו-CAA

23.01.2022, 15:43
דימום מוחי (צילום: אילוסטרציה)
דימום מוחי (צילום: אילוסטרציה)

דמם תוך מוחי (ICH) הינו גורם משמעותי לתחלואה ותמותה ברחבי העולם. יתר לחץ דם ואנגיופתיה עמילואידית מוחית (CAA) הם הגורמים השכיחים ביותר ל-ICH ראשוני, אך מנגנון הדימום בשני המצבים אינו ברור. בעוד שההנחה הרווחת היא שנמק פיברינואידי ומפרצות שארקו-בושאר (CBA) עומדים בבסיס של קרע כלי דם ב-ICH, התפקיד והמשמעות של CBAs ב-ICH נותרו שנויים במחלוקת.

מפרצות שארקו-בושאר אמנם תוארו לראשונה כמקור לדמם במקרים של דימום על רקע יתר לחץ דם, אך הן גם אחת מהמיקרואנגיופתיות הקשורות ל-CAA, יחד עם נמק פיברינואידי, פיברוזיס ומראה של "לומן בתוך לומן".

במחקר שפורסם בכתב העת Modern Pathology תיארו החוקרים ממצאים קליניים ופתולוגיים של מפרצות שארקו-בושאר שנמצאו ב-12 חולים מתוך למעלה מ-2,700 נתיחות שגרתיות במרכז רפואי אקדמי שלישוני.

מפרצות שארקו-בושאר היו נדירות, וצפו בעיקר בקרב קשישים, שרבים מהם סבלו מתחלואה נלווית במחלות מערכתיות ומחלות קרדיווסקולריות (כולל יתר לחץ דם, ואוטמים בשריר הלב ובמוח), וכן ב-CAA.

בקרב נבדק אחד בלבד מתוך 12 נבדקים עם CBAs נמצא ICH גדול, והאטיולוגיה שעמדה בבסיס הדימום הייתה ככל הנראה מולטי-פקטוריאלית. בשני מקרי CBA בגרעיני הבסיס, הודגמו מיקרודימומים הקשורים למפרצת, ובשלושה מקרים הודגמו אוטמים בסביבה.

לסיכום, נראה שמפרצות שארקו-בושאר אינן גורם מובהק לדמם תוך מוחי, אך עם זאת, הן ביטוי של מחלה חמורה בכלי דם הקטנים של המוח, כגון ארטריופתיה עקב יתר לחץ דם ו-CAA.

מקור:

Magaki, S et al. Modern Pathology. 2021 Dec;34(12):2109-2121. doi: 10.1038/s41379-021-00847-1

נושאים קשורים:  מחקרים,  מפרצת,  דמם תוך מוחי,  יתר לחץ דם
תגובות