דעות

מי מגן על המטופלות מפני הטרדה ופגיעה מינית במערכת הבריאות?

יש לנקוט באפס סובלנות כלפי תופעות של הטרדה ופגיעה מינית, אך עד היום נראה שמשרד הבריאות וההסתדרות הרפואית עשו מעט מדי ובעיקר מאוחר מדי. כל עצימת עיניים היא בבחינת יצירת סיכון למטופלת הבאה

בריאות גינקולוגית (צילום: אילוסטרציה)

מי מגן על המטופלות מפני הטרדה ופגיעה מינית במערכת הבריאות? מי דואג שמטפל אשר התקבל לגביו מידע כי הטריד מינית את מי ממטופליו לא ימשיך לפעול במערכת הבריאות? בשבועיים האחרונים נחשפות בתקשורת עוד ועוד עדויות מזעזעות של נשים המספרות כי חוו פגיעה מינית על ידי גניקולוגים שונים. זו, למרבה הצער, לא הפעם הראשונה.

מדו"ח מבקר המדינה עולה כי בשנים 2015 עד 2017 הוגשו כ-302 תלונות על הטרדות מיניות של מטופלים על ידי מטפלים במערכת הבריאות: 55 תלונות של מטופלים ומטופלות כלפי אנשי צוות בבית חולים ו-247 תלונות כלפי מטפלים בארבע קופות החולים.

בנוסף ועל פי נתונים שנחשפו לפני חודשיים בתקשורת, בין שנת 2017 עד לסוף יולי 2021 הוגשו 133 תלונות נגד רופאים ואנשי מערכת הבריאות מצד מטופלים ומטופלות, ובפרק הזמן הזה רק רשיון אחד של רופא נשלל ו-20 מהתלונות נותרו פתוחות.

נתונים קשים אלה מחייבים לשאול בצורה ברורה ונוקבת: איך המערכת פועלת, אם בכלל, כדי להגן על המטופלים הבאים בשעריה מפני פגיעה מינית? עד היום נראה שמשרד הבריאות וההסתדרות הרפואית עשו מעט מדי, ובעיקר מאוחר מדי.

רופא שפגע מינית במטופל הורס את כל תשתית האמון של המטופל במערכת הבריאות ובאנשיה. מכאן, שלילת רשיונו של רופא שהורשע בהטרדה מינית או בפגיעה מינית כלפי מטופל היא לא זכות של משרד הבריאות אלא חובה

בפקודת הרופאים נקבע כי בסמכותו של שר הבריאות לנקוט בסדרה ארוכה של צעדים משמעתיים כלפי רופא/ה ש"נהג בדרך שאינה הולמת רופא מורשה". החל מנזיפה, דרך התליית רשיון הרפואה לתקופה ועד שלילה מוחלטת של הרשיון לעסוק ברפואה. עם זאת, סמכותו של שר הבריאות להשית סנקציה משמעותית על הרופא/ה יכולה להתקיים כיום רק בכפוף להגשת קובלנה. התניה זו היא שמרוקנת מתוכן את הוראת החוק במקרים של פגיעות מיניות, דווקא בתחום שבו ידוע כי נפגעי עבירות מין חוששים לספר את שאירע, ושלא תמיד יש אדם מזוהה שמגיש קובלנה.

לכן, מתוך הכרה במאפיינים הייחודיים לסיטואציה, יש לייצר מערכת מותאמת של כללים משמעתיים ומשפטיים. מערכת שתדע לזהות מצבי פגיעה, כמו גם למנוע מהפוגע להמשיך במעשיו. כללים שמטרתם להגן לא רק על הנפגע/ת הספציפי/ת, אלא על כלל ציבור המטופלים הנכנסים לחדרו של המטפל במערכת הציבורית והפרטית כאחד.

פגיעה בעקרונות היסוד של מקצוע הרפואה

חשוב להדגיש, כי מעבר להיבט הפלילי, רופאים ורופאות אשר הטרידו מינית או פגעו במטופליהם חוטאים לעקרונות היסוד של מקצוע הרפואה, ובראשם: כבוד המטופל ויחסי האמון. כשאדם שוכב על מיטת הרופא בכלל, ובבדיקה גניקולוגית בפרט, מדובר ברמה הגבוהה ביותר של מתן אמון באחר. זו רקמה עדינה של יחסי אמון הייחודים למקצוע הרפואה, ושהם גם הבסיס לקשר מטפל-מטופל.

רופא שפגע מינית במטופל הורס הלכה למעשה את כל תשתית האמון של המטופל במערכת הבריאות ובאנשיה. מכאן, שלילת רשיונו של רופא אשר הורשע בהטרדה מינית או פגיעה מינית כלפי מטופל/ת היא לא זכות של משרד הבריאות אלא חובה - הן כדי לשמור על אמון הציבור במערכת הבריאות והן כדי להגן על ציבור המטופלים.

חובתה של מערכת הבריאות, החל ממשרד הבריאות, דרך המנהלים של ארגוני ומוסדות הבריאות ועד אחרון מנהלי המחלקות, לפעול בצורה אקטיבית על מנת להבטיח סביבה טיפולית בטוחה לכל המטופלים. יש לנקוט באפס סובלנות כלפי תופעות של הטרדה ופגיעה מינית, וכל עצימת עיניים ממעשה או ממידע היא בבחינת יצירת סיכון ממשי למטופל/ת הבא/ה.

נושאים קשורים:  הטרדה מינית,  פגיעה מינית,  גניקולוגיה,  ד"ר עדי ניב יגודה,  שלילת רשיון,  התליית רשיון רופא,  דעות,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
03.01.2022, 18:23

שבלונות נכנות. זה ממש לא יפה שרופא פוגע מינית , לוקח שוחד, או מתעלל בפצינטים וכמובן רק חוקים ותקנות ואכיפה , המבוששת לבוא - תציל את המצב