הביקוש הגובר של מטופלות מכל המגזרים ובמיוחד מהחברה החרדית לרופאות נשים, שיטפלו בהן במקום גברים, יצר היצע מוגבל ותחרות בין קופות החולים על כל רופאת נשים. יש קופות המוכנות לשלם להן אפילו 1,000 שקל לשעת עבודה. כך על פי דיווח של רוני לינדר, הבוקר (א') ב"דה מרקר". על פי הדיווח, בישראל כיום 1,742 רופאים ורופאות מומחים בגינקולוגיה ו"יש לצפות שבעתיד רוב המומחים בתחום הזה יהיו נשים".
עוד בעניין דומה
בדיווח הובאו הנתונים הבאים: 46% מהרופאים בתחום הגינקולוגיה והיילוד הן עתה נשים (נכון לסוף 2020) בעוד שלפני עשור היה שיעורן בתחום 28% ולפני 20 שנה – 16% בלבד. עוד צוין כי בתוך עשור ניכר גידול של כמעט 2% בשנה בנשים בגיל הפוריות באוכלוסיה ושיעור זה צפוי לגידול של עד 20% בתוך עשור.
בין הסיבות לכך שגינקולוגיה הוא "מקצוע רותח", כך לפי הדיווח: נשים חרדיות אינן מוכנות שרופא גבר יטפל בהן ו"קופות החולים הבינו שעליהן לגייס יותר נשים לתחום הזה, אחרת ייאבדו לקוחות". החרדיות נחשבות ל"צרכניות כבדות בתחום רפואת הנשים" ולרופאה שמוכנה לעבוד בריכוזי החרדים יוגשו הצעות גבוהות מאוד לשכר עבודה. אותו מצב קיים גם בחברה הערבית שגם בה יש ביקוש עולה לרופאות נשים.
כמו כן ציינה לינדר כי להתמחות ברפואת נשים יש תור המתנה ארוך ומחסור בתקנים, במיוחד בבתי חולים בפריפריה. לפי נתוני משרד האוצר ב-2019, שכר משרה מלאה של גינקולוג (גבר או אישה) ב"כללית" היה 75,600 שקל. בקופות האחרות הרופאות בתחום הזה עצמאיות, "פרילנסריות", והשכר נגזר ממספר הביקורים במרפאותיהן או לפי שעת עבודה. בממוצע רואה רופאה ארבע עד חמש מטופלות בשעה.
על פי הדיווח, קופות החולים כבר הציעו להר"י לשנות את ההתמחות: היא תיעשה במשך כמה חודשים במרפאות קופות החולים ולא רק בבתי החולים, מה שיגביר את החשיפה של הרופאות לעבודה בקהילה, יתפנו מקומות לתקנים נוספים של מתמחים ומתמחות בבתי החולים ורופאות שעברו את גיל הפנסיה יוכלו להמשיך בעבודתן. חלק מביקורי המעקב יעברו למתכונת דיגיטלית. כמו כן, כמה מהנושאים שבהן מטפלת רופאה או רופא גינקולוג יעברו לידי אחיות, ביניהם: הסברים, שיחות על תזונה, דיכאון או אלימות במשפחה.