COVID-19 בישראל

חוקרים מתריעים: "צורך דחוף להגן על אוכלוסיה בסיכון ועל מערכת הבריאות מפני גל חריף"

החוקרים הבהירו לחברי הצט"מ כי יש למהר ולחסן במנה הרביעית אוכלוסיות בסיכון – "הגנת הבוסטר נשחקת, התפשטות האומיקרון תהפוך את המדינה מממוגנת באופן סביר, ללא מוגנת כמעט לחלוטין"

חיסונים לקורונה. צילום: אוליביה פיטוסי/ פלאש 90

דו"ח ניתוח נתונים משותף של חוקרים ממשרד הבריאות, מכון ויצמן, האוניברסיטה העברית, הטכניון ומכון גרטנר שהוצג בשבוע שעבר לצוות הטיפול במגיפות (צט"מ), מראה: הסתיים שלב האפס של דחייה בתחילת התפשטות זן האומיקרון בקהילה ואנחנו כבר בסיומו של השלב הראשון ב"סקלות הזמן" הצפויות להתפשטות התחלואה באומיקרון. המשמעות: מעבר מאירועי הדבקה בודדים ליום, לתחלואה במה דומה לזו שהיתה עם חדירת זן הדלתא לישראל. שלב זה הוערך בשבוע אחד.

המעבר מהמצב הנוכחי שבו כ-200-100 מאומתים חדשים ליום, כולל הלא-ידועים (חשודים), עד לכדי 500-100 ביום דורש שבוע ומעבר מ-1,000-500 מאומתים חדשים ליום לרמת תחלואה גבוהה של בין 5,000 ל-10,000 מקרים יומיים, על פי הערכות מהמידע המגיע מאירופה, ידרוש עוד עשרה ימים, כאשר מדובר בקצב הכפלה של פי עשרה בתוך חודש. בהתאם לכך צפוי עומס נרחב מאוד על מערכת הבריאות ובתי החולים בהנחה שאומיקרון גורם לתחלואה קשה. צפוי גם עומס באשפוזים במצב בינוני ושילוב של תחלואה עם בידודים בקרב הסגל הרפואי. מניסיון בגלי התחלואה הקודמים, שלב זה נמשך כחודשיים.

הדו"ח המלא שפורסם לראשונה ב"הארץ" העריך כי בתוך 4-2 שבועות צפויות הידבקות בהיקף נרחב מאוד ולכן "הזמן לקבלת ההחלטות לגבי מנת חיסון רביעית הוא קצר". לדברי כותבי הדו"ח, מידע ברור על תחלואה קשה מאומיקרון ייתכן ויתקבל רק כאשר יהיה כבר מאוחר לשם הגנה על אוכלוסיות שבסיכון. מעשית, מדובר בשבועיים של מבצע חיסוני ייעודי למבוגרים ולאחריו עוד שבוע-שבועיים עד לאפקטיביות של החיסון.

עוד נכתב בדו"ח: "במיוחד מול האומיקרון קיימת משמעות לפעולה מהירה בשלבים המוקדמים של הגל. אנחנו עכשיו במצב מיוחד של צורך במתן הגנה על אוכלוסיה שבסיכון ועל מערכת הבריאות מפני גל חריף, כאשר יש עדיין באוכלוסיה הרבה לא מוגנים בשילוב תחלואת החורף והשפעת (הנמצאת במגמת עלייה בשבועות האחרונים). לאחר הגל הנוכחי תיצבר מוגנות באוכלוסיה, ואם לא יהיה זן חדש, מידבק במיוחד ופורץ חיסון והחלמה - אז פיזור העומס על מערכת הבריאות, על פני הזמן בעתיד, צפוי להיות אחיד יותר".

מחברי הדו"ח ציינו כי "יש לקחת בחשבון שיהיו אנשים שיעדיפו לא לקחת מנת חיסון נוספת, אבל יש גם אנשים אשר מאוד ירצו אפשרות להגן על עצמם יותר, כאשר רמות התחלואה הן גבוהות ורואים כי הגנת הבוסטר שהם קיבלו נשחקת".

מהנתונים המספריים שהוצגו לצט"מ עולה כי בישראל יש כ-850 אלף בני 60 ומעלה שחוסנו בבוסטר לפני יותר מארבעה חודשים. לכן, הם נמצאים בסיכון גבוה פי שלושה להידבק בזן הנגיף החדש בהשוואה ל"מחוסנים טריים". בקרב כ-290 אלף בני 60 ומעלה שחוסנו לפני שלושה חודשים, החלה ירידה משמעותית בהגנה.

ראש צוות החוקרים שהציג את ניתוח הנתונים המפורט הזה היה פרופ' רון מילוא ממכון ויצמן. הוא הראה לחברי הצט"מ גרף הממחיש את דעיכת החיסון השלישי בהתמודדות עם זן הדלתא ואת מספר ההדבקות למאה אלף ימי סיכון (ימי חשיפה פוטנציאלית לנגיף) בקרב בני 60 ומעלה: בחודש הראשון מקבלת המנה השלישית, יש שתי הדבקות; בחודש השני – שלוש; בחודש השלישי 3.5 וברביעי כמעט חמש בממוצע לכל 100 אלף ימי חשיפה פוטנציאלית לנגיף. כמו כן הדגיש כי  מנת החיסון השלישית העניקה הגנה גבוהה פי ארבעה בהשוואה למנה השנייה. להערכת החוקרים, הבוסטר (המנה השלישית שכבר קיבלו מעל ארבעה מיליון ישראלים בכל הגילים) "מתמודד עוד פחות טוב עם זן האומיקרון".

כמו כן נמסרה הערכה לפיה כ-14% מאוכלוסיית ישראל הם למעשה מחלימים מקורונה אבל ייתכן מאוד ששיעור דומה הם מחלימים שלא ידוע עליהם למערכת הבריאות. במילים אחרות: על כחצי מיליון מחלימים לא ידוע אם אכן קיבלו מנה שלישית.

הערכה נוספת הכלולה בדו"ח יומי של מרכז המידע והידע למאבק בקורונה: "ההגנה על המבוגרים שחוסנו בשלוש מנות צפויה לרדת מ-75% ל-25% בתוך חודש והשתלטות האומיקרון על התחלואה בישראל תהפוך את המדינה מ'ממוגנת באופן סביר, ללא מוגנת כמעט לחלוטין'. כדי לעצור את ההתפרצות הנוכחית נדרש לחסן לפחות 30% מכלל האוכלוסיה, אבל נראה שאין זה אפשרי".

בתוך כך דיווח הבוקר (א') רן רזניק ב"ישראל היום" שבדברי ההסבר הנוספים שנמסרו לצט"מ הוצג תרחיש לפיו "אם האומיקרון יתפשט בישראל בקצב שבו הוא מתפשט עתה בבריטניה ובדנמרק וגם במדינות אחרות, ישראל עלולה להגיע בתוך כמה שבועות לכ־90 אלף מאומתים חדשים ביום ואז לכ־ארבעה מיליון נדבקים/ מאומתים בתוך כשישה שבועות". אמנם יש עדויות מתוך מחקרים שונים שמצביעות על "ירידה מסוימת באלימות זן האומיקרון, אבל היא מועטה ביחס לריבוי ההדבקות הצפוי, פי 4-3 מהיר יותר לעומת זן הדלתא, כך שיש לו יכולת להדביק גם אוכלוסיה מחוסנת".

לפי הדיווח, אם אכן תתרחש ההתפשטות המואצת של זן האומיקרון, היא עלולה להכביד מאוד עד כדי סכנת קריסה של שירותי האשפוז, תחלואה נרחבת יותר בבתי אבות, דיור מוגן, מוסדות סיעודיים – עם השלכות על הצורך בבידודים נרחבים במערכת החינוך, מורים ותלמידים וגם במערכת הביטחון ומוסדות ממשל אחרים.

במסגרת ניתוח הנתונים הובהר למשתתפי הדיון כי בתוך שבועיים זינק בבריטניה שיעור מקרי האומיקרון היומיים החדשים מ-200 לכ-50 אלף, שכיחותו הזן הזה היא כבר יותר מ-60% מכלל מאומתי הקורונה החדשים ובלונדון אף כ-90%. אחת ההערכות היא ש-1% מכלל אוכלוסיית בריטניה נדבק עתה בנגיף מדי יום. כ-7.5% מכוח האדם מושבת שם בשל מחלה או בידוד כאשר כ-10% מהצוות הרפואי בלונדון נעדרים מהעבודה בגלל הצורך בבידוד.

נושאים קשורים:  אומיקרון,  מערכת הבריאות,  חיסון רביעי,  קורונה,  19-COVID,  צט"מ,  פרופ' רון מילוא,  חדשות
תגובות