COVID-19 בישראל

ראש הצט"מ על ההמלצה לחיסון רביעי: "האומיקרון הוא כמו צונאמי"

רופאים מותחים ביקורת על המלצת הצט"מ: התמונה לגבי האומיקרון עדיין לא ברורה וההחלטה התקבלה על סמך מידע חלקי בדבר יעילות המנה הרביעית והסיכונים הכרוכים בקבלתה

ד"ר בעז לב, ראש צוות טיפול במגיפות. "ההמלצה נצורה" (צילום: אביר סולטן / פלאש 90)

בעקבות ביקורת שמתחו כמה מבכירי הרופאים על המלצת הצט"מ שלשום לאשר מתן מנת חיסון רביעית נגד קורונה, בשלב זה לקבוצה מוגדרת באוכלוסיה הכוללת את הצוותים הרפואיים, קשישים וחולים בסיכון, כינס אתמול (ד') ראש הצט"מ, ד"ר בעז לב, מסיבת עיתונאים שבה הסביר את הבסיס לקבלת ההחלטה. בביקורת נטען כי ההחלטה התקבלה על סמך מידע חלקי בדבר יעילות המנה הרביעית והסיכונים הכרוכים בקבלתה ונדרש עוד זמן מה כדי שהתמונה תהיה ברורה יותר בכל הנוגע לאומיקרון.

ד"ר לב הדגיש כי "לא ברור בנקודת זמן זאת מתי יתחילו בחיסון הרביעי" והגדיר את המלצת הצוות שלו כ"המלצה נצורה". ההחלטה בדבר יישום ההמלצה ומתי יחל מבצע החיסונים בבוסטר השני (המנה הרביעית) נתונה בידי מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש וזה אמר אתמול כי ההמלצה תיבחן לעומקה. ד"ר לב אמר: "פרסמנו את ההמלצה אבל היא בגדר המלצה נצורה. עדיין לא ברור מתי תיושם. עוד לא התקבלה החלטה וההמלצה עדיין לא אומצה על ידי מנכ"ל משרד הבריאות. אנחנו צוברים נתונים נוספים".

ד"ר לב הסביר את הבסיס לקבלת ההחלטה נוכח התפשטותו המואצת של זן האומיקרון, שאותה כינה "סוג של צונאמי או טורנדו... אץ ורץ ודורס בדרך", כאשר גם רואים דעיכה ביעילות החיסון שכבר ניתן קודם. לכן, הדגיש: "יש להיערך לאפשרות שזן האומיקרון מסוכן יותר משנדמה".

ד"ר לב דיווח שמקדם ההדבקה של וריאנט האומיקרון במדינות שונות נע בין 3 ל-4. "בבריטניה הוא 4.8, בגרמניה 3.1 ובארה"ב קרוב ל-3. "אלה מקדמי הדבקה עצומים שלא נראו בעבר". עם זאת הוסיף הערכה, שניתנה במקביל על ידי מומחים שונים, כי ככל הנראה התחלואה באומיקרון קלה יותר בהשוואה לוריאנטים הקודמים, אך "אין זה אומר שלא יהיו עומסים בבתי החולים".

לדבריו, הצוות קיים שני דיונים בנושא: "בראשון אמרנו בואו נמתין לעוד נתונים. בדיון השני הוצגו נתונים על מה קורה היום ומה קורה בבריטניה. הוצגו ניתוחים של המספרים, הם מוצגים באתר משרד הבריאות וכאשר הוצגו, חלק מחברי הצט"מ שינו את דעתם הראשונה".

את ניתוח הנתונים לחברי הצוות סיפק פרופ' רון מילוא ממכון ויצמן ולדבריו הם המחישו את דעיכת יעילות מנת החיסון השלישית מול הדלתא. הנתונים מבוססים על ניתוח ההידבקות בנגיף. הם הצביעו על פערי יעילות בין מחוסן טרי במנה השלישית לבין מחוסן ותיק. כמה מחברי הצט"מ סיפרו שהבחינו בירידה ניכרת במניעת ההדבקה ארבעה חודשים לאחר קבלת הבוסטר.

גם ד"ר טל ברוש, מנהל היחידה למחלות זיהומיות ב"אסותא-אשדוד" שהשתתף בתדרוך לתקשורת, אמר: "יש אי ודאות גדולה עד כמה תחלואה קשה יביא הגל הנוכחי, אבל אי אפשר להיות נאיביים ולהניח שזה זן נגיף חלשלוש שלא עושה שום דבר. גם אם התחלואה שגורם האומיקרון תהיה קלה יותר, מספר האנשים שיידבקו בו צפוי להיות כפול מאשר בגלים קודמים וזה כשלעצמו עלולה להוביל למספר גבוה של חולים קשים".

מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ב"וולפסון", ד"ר יסמין מאור, הוסיפה: "גם אם הנגיף גורם לפחות אשפוזים, אנחנו צפויים למסה גדולה מאוד של חולים שיצטרכו לקבל שירותים רפואיים, גם בקהילה וגם בבתי החולים. כבר עתה בתי החולים נמצאים בתפוסה מאוד משמעותית ולצוותים הרפואיים יהיה קשה להתמודד גם עם חולי שפעת וגם עם נדבקים הוריאנט אומיקרון".

כמו כן העריכה ד"ר מאור: "ייתכן שנצטרך לקבל חיסונים במשך כמה שנים עד שהפנדמיה תהפוך לאפידמיה ותחת שליטה. קשה עתה לנבא מה יקרה הלאה, אבל אני שואלת בכנות: האם לבחור בין תחלואה גדולה, תמותה וקריסה של מערכת הבריאות לבין חיסונים הגורמים אולי לאי נוחות מסוימת ולתופעות לוואי? התשובה ברורה: חיסונים עדיפים". להערכתה, מנת החיסון הנוספת תוביל לעלייה ברמת הנוגדנים בגוף המתחסן. "נכון שיש אכזבה מסוימת מהחיסון שלא מחזיק זמן רב, אבל חייבים לראות כמה חיים נחסכו בעקבות ההחלטה לתת את הבוסטר".

בהתייחסה לחשש מפני תופעות לוואי, אמרה: יש אנשים שקיבלו באופן סמוי מנה רביעית, שכן נדבקו לאחר שקיבלו מנה שלישית. בקרב אנשים אלה לא זוהתה עלייה בתופעות הלוואי".

כמה מבכירי הרופאים הביעו הסתייגויות ממתן המנה הרביעית, ביניהם פרופ' דרור מבורך מ"הדסה" שהמליץ להמתין עוד זמן מה לדיון נוסף, להערכתו שבועיים, עד לקבלת החלטה מוצקה יותר בדבר המנה הרביעית.

איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית קרא "להמתין לנתונים נוספים לפני ההחלטה על מתן המנה הרביעית. בהודעה לתקשורת שהופצה נאמר: "חובתנו להיערך לגל תחלואה חמור מאומיקרון, אך גם לקחת בחשבון שכרגע טרם ידועה מידת האלימות של הנגיף. לכן, ראוי להימנע מהחלטות לא מבוססות. ניטור הדוק יותר וקבלת החלטות לפי נתוני תחלואה ותמותה - במקום נתוני הדבקה - יאפשרו דיוק בהחלטות ובתזמונן. אסור להזניח צעדים מוכחים שטרם מוצו, ביניהם: עידוד מוגבר להתחסנות של אוכלוסיות בסיכון שכלל לא התחסנו וצמצום בהתקהלויות בסיכון הגבוה ביותר, כדוגמת חתונות בחלל סגור".

לעומת זאת, ד"ר דורית ניצן, מנהלת החירום לאזור אירופה ב-WHO, אמרה בראיון מקופנהגן: "אני מבינה את הרצון העז להגן על האוכלוסיות שבסיכון. כתמיד במגיפה הזאת, ישראל פורצת דרך - אני מאמינה שעוד מדינות יצטרפו אליה בהמשך. הבעיה היא שהחיסונים הללו יעילים במשך חלון זמן צר. בינתיים נוצרות עוד מוטציות. לכן, חשוב ביותר לחסן את מרבית האנושות. אף מדינה לא תצליח לעצור את התפשטות הנגיף לבדה".

נושאים קשורים:  אומיקרון,  חיסון רביעי,  חיסונים,  ד"ר בעז לב,  חדשות,  19-COVID,  צט"מ
תגובות
אנונימי/ת
23.12.2021, 16:35

פניקה ואיבוד עשתונות!

אנונימי/ת
24.12.2021, 12:03

לאן הגענו.. להסיק שאין תופעות לוואי לחיסון רביעי על סמך מי שחלה אחרי חיסון שלישי
ועוד לקרוא לזה חיסון רביעי סמוי
פשוט מגוחך.
מדע. . אמרנו