מחקר שפורסם בכתב העת Annals of the Rheumatic Disease נערך במטרה לבחון את ההשפעה של שימוש שגרתי בתרופות DMARDs ביולוגיות או ממוקדות (b/ts) על התוצאים של מחלת הקורונה (COVID-19) בקרב חולי דלקת מפרקים שגרונית (RA).
עוד בעניין דומה
לצורך זה ניתחו החוקרים נתונים ממאגר ה-COVID-19 Global Rheumatology Alliance physician registry, החל מה-24 במרץ 2020 ועד ל-12 באפריל 2021.
החוקרים בחנו שימוש ב-b/tsDMARD לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית RA במועד תחילת המופע הקליני של מחלת הקורונה. במסגרת המחקר נבחנה ההשפעה של טיפול עם אבטספט, ריטוקסימאב, מעכבי יאנוס-קינאז (JAKi), ומעכבי אינטרלוקין-6 (IL-6i) אל מול טיפול עם מעכבי TNFי(TNFi), ששימשו כקבוצת התייחסות.
התוצאים ששימשו להערכת החומרה של מחלת הקורונה היו: (1) ללא אשפוז, (2) אשפוז ללא חמצן, (3) אשפוז עם חמצן/הנשמה או (4) מוות. החוקרים עשו שימוש ברגרסיה לוגיסטית רגילה בכדי להעריך את יחס הסיכויים [OR] עבור כל קבוצת תרופות בהשוואה ל-TNFi, וערכו תקנון לערפלנים אפשריים.
במחקר נכללו 2,869 נבדקים עם דלקת מפרקים שגרונית, בגיל ממוצע של 56.7 שנים, מתוכן 80.8% נשים, שטופלו באמצעות b/tsDMARD בזמן שחלו במחלת הקורונה. 237 טופלו באמצעות אבטספט, 364 עם ריטוקסימאב, 317 עם IL-6i,י563 עם JAKi ו-1,388 עם TNFi. 613 מהנבדקים (21%) נזקקו לאשפזו ו-157 מהם (5.5%) נפטרו.
החוקרים מצאו קשר בין חומרת מחלה גבוהה יותר לבין השימוש בריטוקסימאב (יחס סיכויים = 4.15 ; רווח בר-סמך 95%: 3.16-5.44) ו- JAKiי(2.06 ; 1.60-2.65), בהשוואה לשימוש ב-TNFi. לא זוהה קשר בין שימוש באבטספט או IL-6i לבין חומרת מחלת הקורונה.
לסיכום, מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית שקיבלו ריטוקסימאב או JAKi לטיפול במחלת הבסיסית סבלו ממחלת קורונה בדרגת חומרה גבוהה יותר בהשוואה למטופלים שקיבלו TNFi.
הקשר החזק בין השימוש בריטוקסימאב ו-JAKi לתוצאים גרועים של מחלת הקורונה מדגיש את הצורך באסטרטגיות נכונות לניהול והפחתת סיכונים בקרב אוכלוסייה זו.
מקור: