משרד הבריאות פרסם אמש (ד') לראשונה נוהל מחייב בכל הנוגע למניעת הטרדות מיניות במוסדות רפואיים. הנוהל קובע כללים לגבי כל מקרה של הגשת תלונה בידי מטופל/ת על פגיעה מינית במהלך טיפול רפואי שנעשתה על ידי איש צוות רפואי. הנוהל מחייב כל מוסד רפואי - ציבורי, ממשלתי ופרטי. המוסד חייב לפרסם בגלוי את זכויות המטופלים בנושא הזה וכן למסור למטופל שהגיש תלונה על פגיעה מינית את מסקנות הבדיקה שערך המוסד הרפואי, עד שבועיים מסיום הטיפול בתלונה.
עוד בעניין דומה
גיבוש הנוהל החל לפני כחמש שנים ביוזמה של ארגוני נשים. מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש, הפיץ את הנוהל החדש לכלל מערכת הבריאות, לרבות בתי החולים וקופות החולים. הוא צפוי להיות מיושם בתוך כחודש. פרופ' אש אמר: "אנו מחויבים ליצירת מרחב בטוח לבאי ולבאות שערי מערכת הבריאות ובכלל זה לעובדים ולעובדות המערכת ולמקבלי השירותים הרפואיים".
לפי הנוהל, הגשת תלונה על ידי מטופל או מטופלת לא תשפיע לרעה על המשך הטיפול בו (או בה) ולא תמנע ממנו קבלת טיפול נאות על ידי מטפל אחר באותו מוסד.
כשמדובר בקטין או בחסר ישע שנפגע, יהיה על המוסד הרפואי למנות גורם שידבר עם המתלונן לצורך קבלת פרטים. עוד נקבע כי המוסד ימסור את מסקנות הטיפול שקיים בתלונה למטופל ויהיה עליו לפרט את אופן הטיפול בתלונה, מי הגורם המברר וכן הצגת אפשרות לערער על ההחלטה.
במקרה של החלטה לנקוט בהליך משמעתי נגד עובד בעקבות חשד לעבירות מיניות, המוסד הרפואי יהיה מחויב לדווח על כך ליועץ המשפטי לממשלה. עבירות של הטרדה מינית כוללות: התנכלות, מעשה מגונה, מעשה סדום, אינוס, בעילה אסורה בהסכמה, יחסי מין בין מטפל למטופל ועוד.
כל מוסד וארגון רפואי יחויב לפרסם את אופן הטיפול בתלונות בשפות שונות ובצורה גלויה, נגישה ובולטת באמצעות פוסטרים, מסכי מידע וכן באתר האינטרנט של הארגון. הפרסום יכלול את שם הממונה במוסד לנושא הטיפול בהטרדה מינית, את דרכי הגשת התלונה ואת פרטי נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות.
הנוהל גם קובע כי באחריות כל מוסד רפואי לקיים לעובדים הכשרות והדרכות להטמעת ההנחיות, "לרבות יצירת עקרונות לשמירת הסביבה הטיפולית כבטוחה, מכבדת ונטולת הטרדות מיניות מילוליות או פיזיות".
הנוהל הנוכחי גובש 23 שנה לאחר שחוקק החוק למניעת הטרדה מינית. הוא מפרט מהי הטרדה מינית: "התנהגות אסורה על פי חוק אשר הוגדרה כעבירה פלילית, שבבסיסה עומדת התנהגות בעלת אופי מיני, המופנית כלפי אדם אחר". כן מפרט הנוהל כי הטרדה מינית כוללת גם "סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני, מעשים מגונים, התייחסות מבזה ומשפילה המופנית לאדם ביחס למינו או מיניותו, הצעות או התייחסויות מיניות חוזרות מצד המטפל כלפי המטופל. זאת, גם אם המטופל לא הראה למטפל כי איננו מעוניין בהם, נוכח קיומם של יחסי תלות ומרות".
גיבוש הכללים החל לפני כחמש שנים בעקבות יוזמה משותפת של שדולת הנשים בישראל ועמותת "איתך-מעכי" ובתמיכת הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת. עו"ד קרן דקל גרינבלט, ממובילות היוזמה לכתיבת הנוהל: "הגיעה העת שמערכת הבריאות תיקח אחריות על התנהלותה מול מטופלות ומטופלים ותראה עצמה אחראית לשמירה על בטחונם האישי ועל סטנדרטים של טיפול. הצעד הבא הוא מציאת הדרכים לאכוף את הסטנדרטים והכללים שנקבעו בנוהל הזה ולהוקיע מתוך המערכת את אלה שמסרבים לנהוג בהתאם להם".