מחקרים

שימוש במבירט ואפקלוזה לטיפול בחולים עם הדבקה חוזרת ב-HCV

חוקרים מצאו כי חולי HIV נמצאים בסיכון להדבקה חוזרת ב-HCV, וכי שימוש באפקלוזה או מבירט לטיפול בחולים עם הדבקה חוזרת לאחר טיפול עם DAA, הינו יעיל ובטוח

(shutterstock) וירוס HCV

כיום, ישנו חוסר בנתונים על אודות המאפיינים של מטופלים שחוו הדבקה חוזרת בנגיף דלקת הכבד הנגיפית מסוג Cי(HCV) לאחר הכחדה נגיפית באמצעות שימוש בנוגדי נגיף ישירים (DAAs), ועל הביצועים הקליניים של השימוש ב-DAAs פאן-גנוטיפיים לטיפול חוזר בחולים אלה.

במחקר שפורסם בכתב העת Advances in Digestive Medicine, הוצגו הנתונים הדמוגרפיים ודרכי ההדבקה האפשריות של 22 מטופלים עם זיהום חוזר מאומת, לאחר הכחדה של HCV באמצעות שימוש קודם ב- DAA.י20 מטופלים קיבלו טיפול חוזר באמצעות אפקלוזה (sofosbuvir/ velpatasvir) או מבירט (glecaprevir/ pibrentasvir) פאן-גנוטיפיים בהתאם להתוויות המומלצות. לאחר מכן, דיווחו החוקרים על שיעורי התגובה הנגיפית המתמשכת (SVR12) ועל הסבילות לאחר הטיפול.

שמונה עשר (81.8%) מטופלים סבלו מזיהום מקביל ב-HIV. שיעורי ההיארעות של הדבקה חוזרת בקרב חולים חיוביים ל-HIV ושליליים ל-HIV היו 8.33 ו-0.30 ל-100 שנות אדם, בהתאמה (רווח בר-סמך 95%: 5.33-12.78 ו-0.12-0.77).

הזמן שחלף בין SVR12 להדבקה מחדש נע בין 3 ל-36 חודשים. בקרב עשרים (90.9%) מטופלים נמצאו נגיפים עם גנוטיפ שונה, או מתת סוג אחר, לפני ואחרי ההדבקה החוזרת ב-HCV. לפני ההדבקה החוזרת, 15 (68.2%) מטופלים השיגו SVR12 באמצעות אפקלוזה או מבירט. 12 ו-8 חולים קיבלו טיפול מחדש עם אפקלוזה למשך 12 שבועות ומבירט למשך 8  שבועות, בהתאמה, בהם הושג SVR12 כולם. כל המטופלים השלימו את מהלך הטיפול החוזר שהוקצה להם ללא הפרעות, ואצל כולם נמצאה סבילות מצוינת לטיפול.

לסיכום, הסיכון להדבקה חוזרת ב-HCV גבוה יותר בקרב מטופלים עם HIV, לאחר הגעה ל-SVR באמצעות שימוש ב-DAA. טיפול בחולים שנדבקו מחדש באמצעות אפקלוזה או מבירט באופן דומה לטיפול במטופלים נאיביים ל-DAA הינו בעל יעילות וסבילות מצוינים, ללא קשר לסוג החשיפה הקודמת ל-DAA או לגנוטיפים/ תתי-סוגים נגיפיים.

מקור: 

Chen-Hua, L et al. Advances in Digestive Medicine. 2021 October 14 doi: 10.1002/aid2.13302

נושאים קשורים:  מחקרים,  הפטיטיס C,  מבירט,  אפקלוזה,  DAA
תגובות