דעות

בקרה לא מבוקרת: כשמחפשים תקלות וליקויים מתחת לפנס

גוגול כתב על הנושא מחזה סאטירי כבר לפני כ-200 שנה, אך משרד הבריאות ממשיך לקיים את ה"רביזוריציה", והתוצאה: שטחיות בבקרה, הטלת אחריות בלתי אחראית ונהלים מגוחכים

מתוך הצגת הבכורה של "רביזור" בהבימה, 1935. צילום: ארכיון הבימה

"ברצוני להקדים ולהודיע לך שפקיד עם הנחיות מגיע לערוך ביקורת במחוז כולו ובעיקר בעיר שלנו. אם כן, מציע לך להשתדל שהכל ייראה הגון: שכל המצנפות יהיו נקיות ושהחולים לא יהיו מטונפים כמו נַפחים, ושמעל כל מיטה יהיה כתוב בלטינית או באיזו שפה אחרת כלשהי פירוט המחלות: מי חלה מתי ואיך, באיזה תאריך ובאיזה יום... וזה לא לעניין, שהחולים שלך מעשנים טבק כזה חזק, שכל מי שנכנס מתחיל להתעטש. אם היו פחות חולים מוטב אחרת. עוד יאשימו אותנו בטיפול לקוי או ברופאים לא מקצועיים".

כך נפתח, בהשמטות קלות (מתוך התרגום לעברית עבור ההצגה בקאמרי, בתרגום רועי חן, אוקטובר 2005), מחזהו הסאטירי של ניקולאי גוגול "רביזור", העוסק במבקר הבא מטעם השלטון לבדוק את המצב ולכן יש להתכונן לבואו. המחזה נכתב בשנת 1836 ומאז הקשר בין המבקר למבוקר לא השתנה. מסדר המפקד ביום שישי בבסיס הצבאי הוכן בקפידה רבה, מאחר שידענו מה הוא מחפש. הרי ניתן היה להעלים את האקורדיון שהוברח אל מתחת למיטה הרחוקה; מגרפה גדולה הוכיחה כי השטח נוקה. אולם, למרות כל ההכנות היה ודאי כי ימצא איזשהו פגם: אבק מיותר על אדן החלון או מיתר אוהל שאינו מתוח, שהרי מסדר שלא יימצא בו כל פגם אינו קיים בלקסיקון הצבאי.

מגבילים את מספר החולים המוזמנים לאותו יום; רופא שעלול להוות מטרד מקבל יום חופש; עוברים על ההנחיות בחוזרי המשרד, הנחיות שברובן אינן מתאימות כלל למתרחש בחי היומיום, ומיישמים אותן לאלתר

משרד הבריאות גם הוא מקיים את תהליך ה"רביזוריציה". זה קורה כך: מגיעה הודעה מקדימה לבית החולים או לאחת המחלקות שבו על ביקורת מטעם המדינה, נקבע  תאריך והיות שידוע גם מה ייבדק, מתחילות ההכנות ל"מסדר המפקד". יומיים לפני הביקור המתכונן נבדקות נקודת התורפה – אחות מביאה את ספר הנהלים, שעד אותו יום היה חבוי היכנשהו במשרד והוא עומד עכשיו אל מול פני המבקרים. כל אמפולה נבדקת – האם לא פג התוקף? אפילו יום אחד של פגות התוקף היא נקודה שחורה במהלך הבקרה. מחביאים את עודפי הציוד שחלילה לא ייראו; מגבילים את מספר החולים המוזמנים לאותו יום; רופא שעלול להוות מטרד מקבל יום חופש. עוברים על ההנחיות בחוזרי המשרד, הנחיות שברובן אינן מתאימות כלל למתרחש בחי היומיום, ומיישמים אותן לאלתר.

התופעה קיימת גם בבתי חולים גדולים ומפורסמים בעולם. באחד מהם, שבו ביקרתי בהזמנת המרכז לבטיחות של אותו בית החולים, ביקשתי, לצורך הבדיקה, לקבל אמפולה של אשלגן, הרוקחת אמרה לי כי "מאחר שיש ביקורת", היא לא יכולה לתת לי את מבוקשי, כי הם "סגרו את הארון. בדרך כלל זו לא בעיה", אמרה, "תבוא מחר!".

המבקרים בודקים "מתחת לפנס" כי שם, הם יודעים, יימצא מבוקשם: חריגות, אי מילוי הוראה וכו'. אין  מראיינים לעומק את הצוות, ובתוך מספר שעות בביקור "בכפרי פוטימקין, המשלחת הנכבדה, שסודר לה כמובן מקום חניה מבוקש מבעוד יום, עוזבת את המקום. את ממצאי הבדיקה שנעשתה לא קיבלנו עד היום. אם התגלו תקלות, הן מובאות לידיעת הנהלה והיא אמורה לדאוג לתיקונן.

בקרה לגילוי נקודת חולשה, בקרה לצורך לימוד מערכת, בקרה כזו אמורה להתבצע בצורה שונה. זאת, על ידי תצפית ממושכת, על ידי מי שהוכשר לכך, הצופה במערכת מראשיתה, מקבלת חולה לבית החולים, דרך קבלתו במחלקה; העברת מידע, תצפית על מידת רחיצת הידיים, תצפית על מבנה המחלקה, על הגישה לשירותים ונקיונם; העברת שאלון לדירוג תרבות הבטיחות ביחידה; בדיקת יחסי החברה בין מנהל למנוהל; רישום פרק הזמן מרגע הודעה על אירוע חירום ועד להגעת הצוות; מבחן ידע בהחייאה, בהכרת המחלקה, וכל זאת לא בביקור חד פעמי אלא במספר תצפיות, במשמרות כולן, יום ולילה, בתפוסה מלאה ובתפוסה חלקית.

התהליך הראוי דורש הכשרה נאותה וזמן רב, והמערכת עוסקת בעשרות בתי חולים ומרפאות, ואילו כוח האדם חסר והתקציב איננו, ולכן הפתרון הוא שטחיות בבקרה, הטלת אחריות בלתי אחראית ויצירת נהלים שאינם מתאימים.

לדוגמה, במטרה להבין מדוע נגרמות טעויות בעת מתן תשובת הפתולוג לחדר הניתוח, ערכנו תצפיות, בידיעת הצוות. עקבנו אחרי התהליך מרגע הוצאת הרקמה מגוף המטופל, הרישום וההעברה ממקום למקום על ידי אנשי "הצוות הסמוי", אלה שאינן חלק ישיר אולם הכרחי בתהליך. רק לאחר חודש של תצפיות יום ולילה ניתן היה להניח את האצבע על הנקודות החלשות, להציע שינויים ולשפר את המערכת, תוך שיתוף מלא של המבוקרים.

נכון, זהו תהליך הדורש הכשרה נאותה וזמן רב, והמערכת עוסקת בעשרות בתי חולים ומרפאות, ואילו כוח האדם חסר והתקציב איננו, ולכן הפתרון הוא שטחיות בבקרה, הטלת אחריות בלתי אחראית ויצירת נהלים שאינם מתאימים.

משהו חדש במאמר הזה? ממש לא. עובדה, גוגול תיאר זאת כבר בשנת 1856. לקחים? לקחים הם טבליה להשקטת גילוי תקלות פומבי.

נושאים קשורים:  פרופ' יואל דונחין,  גוגול,  רביזור,  בקרה,  רגולוציה,  חדשות,  בתי חולים,  דעות
תגובות
29.11.2021, 19:14

פרופ דונחין, מורי ורבי, חד מושחז וצודק כתמיד.

אנונימי/ת
30.11.2021, 08:59

מטרת הבקרה היא למצוא פגמים וההכנות לקראת בקרה מרעננות הליכים ומביאות לשיפור המצב. בקרה כזו זקוקה להשלמה על ידי בקרת פתע

אנונימי/ת
30.11.2021, 14:27

בקרה צריכה להיות מעמיקה ולא שיטחית או פתאומית. ההכנות \"לקראת\" הם שיפוץ קוסמטי . כל הצדדים יודעים את זה.

30.11.2021, 12:09

פרופ\' דונחין
תודה רבה!
חחושת החובה לקחת חלק בהצגה היתה קשה, עצובה ומגוחכת.
תודה רבה!