מחקרים COVID-19

שילוב של 2 תרופות אנטי דלקתיות מוכרות משפר את הטיפול בקורונה

במחקר על תרופות לטיפול בקורונה בהובלת פרופ' עבד חיג'אזי מ"הדסה" התגלתה תופעת לוואי שנגרמת מהתרופה "אקטמרה" וכן ששילוב שלה עם "קולכצין" מועיל למניעת פקקת

פרופ' עבד אל-ראוף חג'אזי, מנהל מערך המעבדות ב"הדסה". "תוצאות המחקר עשויות להועיל לטיפול במחלות דלקתיות אחרות, כגון דלקת מפרקים שגרונית"

שילוב של שתי תרופות ידועות למחלות דלקתיות – "אקטמרה" ו"קולכצין" – יכול לשפר את הטיפול בחולי קורונה. כך עולה ממחקר שהוביל פרופ' עבד אל-ראוף חג'אזי, מנהל מערך המעבדות ב"הדסה", ובשיתוף בתי חולים מהארץ ומחו"ל. המחקר פורסם בכתב העת British Journal of Haematology.

"אקטמרה" היא תרופה המשמשת לטיפול בדלקת פרקים שגרונית המתאפיינת בנוכחות רמות מוגברות של ציטוקינים מסוג interleukin-6י(IL-6). במקרים של מחלת קורונה קשה מערכת החיסון מגיבה תגובת יתר ומפרישה כמויות גדלות של ציטוקינים, כולל IL-6. ההפרשה המוגברת הזאת, הידועה גם בשם "סערת ציטוקינים", בדרך כלל מזיקה וגורמת לתופעות קשות, ביניהן קרישיות יתר, ועלולה להיות קטלנית. "אקטמרה" מעכבת את הפעילות של הציטוקין IL-6 על ידי חסימת הקולטן שלו וניתנת לחולי קורונה על מנת לרסן את התגובה הדלקתית המוגזמת, בדרך כלל בשילוב של תרופות נוספות.

הספקטרום הקליני של הקורונה נע בין אסימפטומטי לקטלני, בין היתר כתלות בחומרת התגובה הדלקתית. במקרים הקשים של קורונה, תגובה דלקתית מוגזמת כוללת עלייה מוגזמת ב-IL-6, המובילה לסיבוכים בכלי הדם – כולל יצירה מוגברת של קרישי דם, אשר עלולים לחסום את זרימת הדם באזורים חיוניים כמו הריאות והלב, ומשם מגיע המטופל לצורך בהנשמה ואקמו.

חולי COVID-19 שפיתחו סימפטומים כתוצאה מ"סערת ציטוקינים" ומעליית IL-6, יכולים לפתח מצב פרו-טרומבוטי. מצב של קרישיות יתר בדרך כלל מלווה בעלייה בריכוז D-dimer בדם, שנתן לגלות ולכמת בבדיקת דם פשוטה. אם כך, עלייה ב-D-dimer בחולי קורונה מסמנת התפתחות של קרישי דם ופקקים בכלי הדם.

צפוי היה כי "אקטמרה" (טוצ'ליזומאב), נוגדן חד-שבטי כנגד  קולטן IL-6, יקל על הדלקת ידכא וימנע את קרישיות יתר בחולי קורונה. עם זאת, ניסויים קליניים עם התרופה לא סיפקו את היתרונות הצפויים. "ואכן", אומר פרופ' חג'אזי, "במחקר שבו השתתפו 80 מטופלים במחלקות הקורונה וביחידות טיפול נמרץ קורונה, ראינו עלייה מפתיעה ובלתי צפויה בפעילות הקרישה בחולה קורונה שטופלו ב'אקטמרה', המשתקפת בעלייה ב-D-dimer. במילים אחרות, במקום שה'אקטמרה' תשפר את מצב הקרישה ותמנע קרישיות יתר, מתן התרופה לחולי קורונה הגביר עוד יותר את הקרישיות.

"במהלך המחקר מצאנו כי מתן 'אקטמרה' מעלה את ריכוז ה-alpha defensin בדם של חולי קורונה. alpha defensin הינו חלבון שמופרש מכדוריות הדם הלבנות ומעודד את ייצור קרישי הדם. יתרה מזאת, מצאנו כי 'אקטמרה', במקום לעכב את שחרור alpha defensin מכדוריות הדם הלבנות, כפי שצפוי מחומר אנטי דלקתי, פעלה באופן פרדקסלי וזירזה את ההפרשה של alpha defensin מכדוריות הדם, וכך גרמה להגברת ייצור קרישי הדם".

במחקר קודם שביצעו החוקרים גילו כי "קולכיצין", תרופה אנטי דלקתית אחרת, מדכאת את השחרור של alpha defensin ומורידה את הקרישיות במודל של עכברים. "התוצאות אומתו על ידינו ועל ידי קבוצות מחקר אחרות בעולם אשר הראו כי מתן 'קולכיצין' לחולה קורונה מקטין את הקרישיות. בנוסף, גלינו כי 'קולכיצין' מונע קרישיות על ידי מניעת שחרור alpha defensin מכדוריות הדם הלבנות ואת ההשפעה של IL-6 ו'אקטמרה' על כדוריות הדם הלבנות ועל הפרשת alpha defensin.

"על כן", מסביר פרופ' חג'אזי, "השילוב של 'קולכיצין' עם 'אקטמרה' אמור לשפר את השפעת הטיפול על חולה קורונה וגם על מחלות אחרות שבהן נעשה שימוש ב'אקטמרה'. בעקבות המחקר גילינו את ההשפעה המיטיבה של 'קולכיצין', תרופה אנטי דלקתית נוספת המשמשת חולי COVID-19, גם היא לא עקבית, אך בניגוד ל'אקטמרה', טיפול בה הפחית את פעילות הקרישה בחולי COVID-19, המתבטא, כאמור, בירידה ברמות D-dimer".

ההשפעה הפרדוקסלית של "אקטמרה"

מטרת המחקר היתה לבדוק מדוע שתי התרופות האנטי דלקתיות שונות בהשפעותיהן על פעילות הקרישה בחולי COVID-19, וכדי להבהיר את המנגנון העומד בבסיס ההשפעה הפרדוקסלית לכאורה של "אקטמרה", בוצעו שני ניסויים קליניים.

בניסוי הראשון ניתנה "אקטמרה" לבדיקת PCR חיובית לחולי COVID-19. בניסוי השני ניתנה "קולכיצין". ממצאי המחקר העלו כי "אקטמרה" הגדילה באופן משמעותי את IL-6,יα-Defensin, פפטיד פרו-טרומבוטי ו-D-dimer. לעומת זאת, טיפול ב"קולכיצין" הפחית את רמות α- Defensin ו-Di-dimer.

מחקרים במבחנה מראים כי IL-6 עורר את שחרורו של α- דפנסין מנויטרופילים אנושיים אך בניגוד ל"קולכיצין", שעיכב את ההשפעה של IL-6 על שחרור α-דפנסין, "אקטמרה" לא עיכבה את האפקט הממריץ של IL-6. יותר ויותר באופן בלתי צפוי, "אקטמרה" לבדה גרמה לשחרור α-Defensin מהנויטרופילים האנושיים, השפעה שנעצרה על ידי "קולכיצין".

התוצאות שלנו", מסכם פרופ' חג'אזי, "מצביעות מאוד על כך ששילוב 'אקטמרה' עם 'קולכצין' יכול להועיל רבות למניעת פקקת הקשורה ל- COVID-19. בנוסף ל-COVID-19, תוצאות המחקר שלנו עשויות להועיל לטיפול במחלות דלקתיות אחרות, כגון דלקת מפרקים שגרונית".

נושאים קשורים:  אקטמרה,  קולכצין,  פרופ' עבד אל-ראוף חג'אזי,  תרופה לקרונוה,  חדשות,  מחקר
תגובות
26.11.2021, 09:48

אלופה,,כל הכבוד.

27.11.2021, 09:58

מעניין מאוד. 👍