צוות מהאוניברסיטה העברית בירושלים שכלל את פרופ' ינון אשכנזי, פרופ' דורון גזית, פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, פרופ' רן ניר פז ופרופ' נדב כץ, וכן את פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן, הציגו אתמול (ג') לשרי קבינט הקורונה את ההערכות שלהם לצפוי בתקופה הקרובה, נוכח מה שמסתמן כגל חמישי של תחלואה קורונה בישראל.
עוד בעניין דומה
על פי המודל של צוות האוניברסיטה, יש לצפות שעד סוף דצמבר או תחילת ינואר, לנוכח הירידה בחיסוניות שהחלה בתחילת החודש ובעקבות זאת עלייה במספר המאומתים-הנדבקים היומיים החדשים והעלייה במקדם ההדבקה, יש לצפות לכך שעל פי תרחיש מחמיר יהיו בישראל כ-2,500 מאומתים חדשים מדי יום, על פי תרחיש אופטימי כ-1,000 ועל פי התרחיש הסביר – כ-1,600 מאומתים יומיים חדשים.
במצגת שהציג פרופ' סגל, רמת החיסוניות החלה לרדת מאז תחילת החודש והעלייה במספר הנדבקים היומיים תואמת את הירידה בחיסוניות. הסיבות לעלייה במקדם ההדבקה הן ירידה בהקפדה על ההנחיות, גידול בהדבקות בקרב הילדים, לצד הירידה בחיסוניות הכללית הן בקרב מחלימים והן בקרב מקבלי שתי המנות ומנת הבוסטר. פרופ' סגל הציע לרכז את המאמצים בתקופה הקרובה בהעלאת שיעור ההתחסנות. "כדי להימנע מגל תחלואה חמישי, צריך לחסן ילדים, וכן זכאי בוסטר שלא לקחו אותו עדיין וכמה שיותר מבין הלא מחוסנים".
צוות המומחים של האוניברסיטה העברית הצביע על סימנים מובהקים לתחילתו של גל תחלואה נוסף, כאשר "הסיכון העיקרי הוא ירידה בחיסוניות והתרחבות מעגל ההדבקה עקב עיכוב במתן הבוסטר – מה שיוביל לעלייה משמעותית במקדם ההדבקה".
עם זאת ביקש הצוות להבהיר: "אין כל עדות בשלב זה לירידה ביעילות המנה השלישית של החיסון לקורונה. נהפוך הוא, עדויות ראשוניות מהמעבדה מראות שלאחר הבוסטר נוצרים נוגדנים חזקים וטובים יותר. הירידה בחיסוניות הכללית של מדינת ישראל נובעת ממספר גדל של הזכאים לחיסון שלישי שטרם השלימו אותו. כידוע, מנת החיסון השלישית חשובה להשלמת ההגנה החיסונית מפני נגיף הקורונה".
עוד ציין הצוות כי יותר משליש מכלל האוכלוסיה איננו מחוסן ולכן קיימת רמת פגיעות גבוהה. אלה הם כ-670 אלף ישראלים שלא חוסנו כלל, יותר ממיליון איש שלא קיבלו את מנת הבוסטר ואוכלוסיית הילדים מתחת לגיל 12 שלא חוסנה עד כה ורק עתה החל מבצע חיסוני בני 11-5 בקבוצה זאת.
בשלב זה, בשל מיעוט נתונים, ציינו מחברי הדו"ח שהוצג לשרים, יש קושי לקבוע אם יעילות מנת הדחף דועכת, באיזה שיעור ובאיזה קצב. יחד עם זאת המומחים סבורים כי חיסון הילדים, ככל שיהיה נרחב יותר, צפוי להשפיע לטובה על מגמות התחלואה, אך הדבר ייקח זמן.
"במציאות הקיימת לא ניתן להסתמך על חיסונים בלבד לשם בלימת הגל ויש להמשיך להקפיד על מגוון האמצעים היעילים לצמצום התחלואה בקהילה אשר אינם פוגעים במשק", נכתב בדו"ח. בין האמצעים: הסברה נרחבת וממוקדת יותר בקבוצות בחברה הישראלית כמו ערבים וחרדים וגם בקרב מהססי חיסונים; בקרה על קיום כל ההנחיות בהתאם לתו הירוק; הקפדה על עטיית מסיכות בחללים סגורים וחידוש המאמץ לאכוף בידודים. כמו כן הם ממליצים לערוך בדיקות נוספות לכל השבים מחו"ל בתוך שלושה עד חמישה ימים לאחר חזרתם לארץ. דגש מיוחד יש לתת בכל הנוגע לאכיפה בהקשר לאירועי חנוכה והפעילויות המיועדות לילדים.
עם זאת, ממונה הקורונה פרופ' סלמאן זרקא סבור כי "עדיין לא מזהים התפרצויות קורונה חריגות, אזורים 'אדומים' חדשים או דפוסים אחרים של התפשטות המגיפה.
בדיון השרים הוחלט כי מאחר שלא ניתן להסתמך על חיסונים בלבד, יוארכו בשבועיים נוספים תקנות התו הירוק בכפוף לאישור ועדת החוקה של הכנסת ובנוסף, על פי הצעת ראש הממשלה, לקיים מבצע בדיקות אנטיגן בכל מוסדות מערכת החינוך לקראת החזרה ללימודים לאחר חופשת חנוכה. ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, סבורה שהשקעת המשאבים במבצע שכזה היא מיותרת.