מגזין

"הפנדמיה מחייבת הקצאת תקציב נפרד ומיוחד בסל התרופות"

פרופ' יונתן הלוי, נשיא המרכז הרפואי שערי צדק, המכהן השנה בפעם שלישית כראש ועדת סל שירותי הבריאות, בראיון מיוחד על עמדותיו לגבי מודל עבודת הוועדה והרכבה, התמודדות עם יוקר התרופות והשפעתה של המגיפה על תקציב הסל

11.11.2021, 14:34
פרופ' יונתן הלוי, יו"ר המועצה הציבורית לתחלואת המוח. "התחלואה הנוירולוגית צפויה להמשיך ולעלות". צילום: יונתן סינדל/ פלאש 90

הועדה הציבורית להרחבת סל התרופות לשנת 2022 קיימה את ישיבת הפתיחה הראשונה שלה ב-24 באוקטובר, בהשתתפות שר הבריאות ניצן הורוביץ ומנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש. יו"ר הוועדה השנה הוא פרופ' יונתן הלוי, נשיא המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים, שיעמוד בראש הוועדה הזאת בפעם השלישית. שרי האוצר והבריאות סיכמו כי לרשות הוועדה עומד תקציב בסך 550 מיליון שקל, לצורך הוספה והרחבת הסל בתרופות וטכנולוגיות טיפוליות חדשות. לקראת דיוני הוועדה שיתמשכו עד סוף חודש דצמבר גובשה במשרד הבריאות, כמקובל, רשימה של 850 תרופות וטכנולוגיות כדי שהוועדה תחליט מי מהן תצורף לסל.

כבר עתה ברור שרק כ-100 תרופות מתוך רשימה זאת יתווספו לסל. פרופ' הלוי, שעשה את כהונתו הראשונה כיו"ר ועדת סל שירותי הבריאות לפני כמעט עשור בשנת 2013, אומר בראיון מיוחד ל"מדיק"
לרגל התכנסות הוועדה, כי "עבודת הוועדה, מבחינת תוכן ומהות, לא השתנתה משמעותית בשנים האחרונות אך פריצות הדרך המתבטאות בטכנולוגיות המוצגות בפני הוועדה מציתות את הדמיון וחדשניות יותר משנה לשנה".

פרופ' הלוי, בוגר המחזור הראשון של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב (שהחל את לימודיו בארץ), סיים את הלימודים בהצטיינות יתרה בשנת 1973. הוא שירת ארבע שנים בצבא, התמחה ברפואה פנימית בבית החולים בילינסון, שם שימש כסגן מנהל מחלקה פנימית ובהמשך כמנהל בפועל. את ההשתלמות במחלות דרכי עיכול וכבד עשה באוניברסיטת ייל בארה״ב. בשנת 1988 הוצע לו לנהל את "שערי צדק", תפקיד שבו כיהן עד שנת 2019.

פרופ' הלוי גם שימש במשך שש שנים כיו"ר המרכז הלאומי להשתלות איברים, כיהן כיו"ר הוועדה שהחליטה על הקמת בית הספר לרפואה
בצפת ונשא בתפקידים ציבוריים נוספים, את כולם מילא בהתנדבות מלאה. ציוני הדרך הללו בקריירה הרפואית העשירה שלו הפכו אותו למתאים לעמוד בראש ועדת הסל.

פרופ' הלוי, האם תוכל לציין מה השונה והדומה בעבודת הוועדה כיום לעומת לפני כמעט עשור. מה לדעתך טעון שיפור, מה השתנה לטובה והאם יש מקום לשנות את השיטה ולאמץ, למשל, את המודל הבריטי שבו הקצאת המשאבים אינה נקבעת על ידי ועדה ציבורית כפי שנעשה בישראל, אלא כהליך כמעט טכני שבו אחד התנאים המרכזיים למימון ציבורי של תרופה הוא עמידתה ברף עלות-יעילות מסוים.

"מודל הוועדה הוא מודל עדיף על הליך טכני הרואה חזות הכל ברף עלות-יעילות מסוים. שקלול תרומת הטכנולוגיה המסוימת לבריאות האדם כולל לא רק עלות-תועלת אלא גם ערכים אתיים, חברתיים, חמלתיים ועוד. הרכב הוועדה המגוון - רופאים, כלכלני בריאות, נציגי ציבור - מבטיח איזון והימנעות ככל האפשר מהטיות וטעויות".

בעבר טענת כראש ועדת סל שירותי הבריאות, כי זו צריכה למסור את המלצותיה בתדירות גבוהה מפעם בשנה. האם נעשים מאמצים לשנות את המגמה ולהפעיל את ועדת הסל כך שחולים לא ייאלצו לחכות לעתים שנה שלמה לאישור טיפולים עבורם? מהו לדעתך הפתרון היעיל בישראל לנושא?

"דיוני הוועדה דורשים משאבי זמן אדירים מאנשי האגף להערכת טכנולוגיות במשרד הבריאות ומחברי הוועדה. אידיאלית היה רצוי לדון ולקבל החלטות פעמיים בשנה. מעשית, זה מאוד קשה לביצוע".

בעבר הבטיח סגן שר הבריאות לדאוג להסדרת שילובם של נציגי ארגוני החולים בתהליך הדיונים של ועדת הסל, אולם בוועדה הנוכחית, כמו בוועדות הקודמות, לא יושבים נציגי החולים. האם נציגי ארגוני חולים צריכים להיות מעורבים בעבודת הוועדה? איזו השפעה צריכה, לדעתך, להיות לנציגי ציבור החולים והציבור הרחב על החלטות ועדת הסל?

"אני רואה בנציגי הציבור בוועדה, שמשקלם רב מאוד בתיעדוף הסופי, כנציגי חולים. עלינו לזכור שהוועדה דנה בתרומת הטכנולוגיות השונות לבריאות האדם גם בתחום הרפואה המניעתית ולא רק הקורטיבית. אישית, אינני מתנגד לנציג ארגוני החולים כאחד מנציגי הציבור".

חלק לא מבוטל מחברי ועדת הסל מתחלף מדי שנה. האם תחלופה של חברי ועדה יכולה להועיל לקבלת החלטות עקב ייצוג עמדות חדשות או עלולה לפגוע בעבודת הוועדה בשל "שכר לימוד" שיש לשלם עבור חברי
ועדה שאינם מנוסים מספיק?

"חלק משמעותי של החברים מכהן יותר משנה אחת ולעתים גם יותר משנתיים. ההרכב המגוון של חברים ותיקים וחדשים נראה לי אידיאלי. מובן מאליו שיש להתחיל את הדיונים כל שנה בהסבר מפורט לחברים החדשים על הליכי העבודה. דיוני הוועדה כה אינטנסיביים שמהר מאוד גם החברים החדשים, שחלקם רופאים או כלכלני בריאות ותיקים, משתלבים מצוין בעבודת הוועדה".

בתקציב המדינה שסוכם לאחרונה, התוספת השנתית לסל השירותים תקובע על סכום של 600 מיליון שקל - גידול של 100 מיליון שקל ביחס לתקציבו בשנים האחרונות, מתוכם 50 מיליון שקל יוקצו לתכנית לאומית לרפואה מונעת. האם תוכל להרחיב בנושא?

"התוספת בסך 50 מיליון שקל השנה בוודאי תסייע לתהליך התיעדוף. כיוון שבעת הראיון הזה עדיין לא ראיתי מה מצפה לנו מבחינת מגוון, מורכבות ועלות הטכנולוגיות שהוגשו השנה, אין לי דרך לדעת עד כמה יהיה קשה השנה תהליך התיעדוף. זה אמור גם לגבי 50 מיליון השקל שיוקצו לתכנית לאומית לרפואה מונעת. כאשר אקבל פרטים, אוכל להרחיב".

תקציב הסל המוקדש לתרופות אונקולוגיות והמטואונקולוגיות עומד בממוצע על כ-40% מדי שנה, למעט חריג אשתקד. האם צריך לדעתך לתעדף תרופות וטיפולים אונקולוגיים על פני טיפולים במחלות אחרות בעדכון סל השירותים?

"התיעדוף לגבי כל טכנולוגיה נעשה על פי שיקולי יעילות התרופה ומידת תרומתה לבריאות האדם, בטיחותה ובתיעדוף הסופי, עלותה. אכן, בעשור האחרון, במבחן התוצאה של עבודת הוועדה, הוקצו כ-40% מתקציבה לתרופות אונקולוגיות והמטואונקולוגיות. גם השנה אלו לא יועדפו אוטומטית על פני טכנולוגיות אחרות אלא בהתחשב בשיקולים שפורטו לעיל, ומה יביא מבחן התוצאה? ימים יגידו".

גם השנה כמו בשנה שעברה אין בוועדת הסל אונקולוג/ית. ארגוני חולים אונקולוגים וגם חלק מהאונקולוגים שרואיינו לכתבה שפורסמה לאחרונה חוששים שחוסר הנציגות של אונקולוגים בדיונים יביא לכך שהתרופות האונקולוגיות המועמדות לסל לא תכללנה גם בעדכון השנה. האם לדעתך חייב שבוועדת הסל תהיה נציגות לאונקולוגים? האם חוסר נציגות כזו יכולה להשפיע על המלצות הוועדה לגבי טיפולים אונקולוגיים?

"אין צורך בנציגים לדיסציפלינה זו או אחרת בקרב חברי הוועדה כי הרי אין סוף לדבר לאור ריבוי הדיסציפלינות. הוועדה מקצועית, יודעת לנתח חומר מדעי, מתחשבת בהמלצות הארגונים המקצועיים אם כי לא מאמצת אותם אוטומטית, ומתקיימות התייעצויות עם מומחים בדיסציפלינות השונות במהלך דיוני הוועדה".

איך ראוי לדעתך להתמודד עם תופעת מחירים ״חזיריים״ לתרופות? לדוגמה: מחירה של תרופה ל-SMA שעלותה 1.2 מיליון דולר לשנה למטופל. אחד מראשי הוועדה האחרונים איים כי חברת תרופות שלא תוזיל את מחיריה – מוצריה לא ייכנסו לסל. איך וכיצד אתה מתכוון לנהוג בנושא? האם יש לך "טקטיקה" אחרת אל מול חברות התרופות? האם יו"ר הוועדה צריך להיות מעורב ישירות במשא ומתן עם חברות התרופות והציוד הרפואי על מנת להביא לירידת מחירים?

"לדעתי יו"ר הוועדה איננו צריך להיות מעורב ישירות במו"מ עם חברות התרופות והציוד הרפואי. לשם כך קיימים מומחים לדבר בצוות משרד הבריאות המלווה את הוועדה, כאשר תוצאות המו"מ - לא רק להורדת מחירים אלא גם לחלוקת סיכון, גידור וכיו"ב - מובאים בפני הוועדה, נדונים לעומק ומתקבלת החלטה אם להסתפק במה שהושג במו"מ או לא. במבחן התוצאה, שיטה זו הוכיחה את עצמה רבות לגבי טכנולוגיות יקרות".

האם לדעתך ראוי להכניס לסל תרופות שנרשמו ב-FDA על סמך ניסויים של פאזה שנייה בלבד, ללא ניסיון משמעותי בטיפול בתרופות אלו בעולם האמיתי?

"בעיקרון, אין לדעתי להכניס לסל תרופות שנרשמו ב-FDA על סמך ניסויי פאזה 2 בלבד אלא במקרים יוצאי דופן ונדירים ביותר, בהם טכנולוגיה מסתמנת כפורצת דרך וממלאת צורך בלתי ממומש (need Unmet), מעיק ומאיים במיוחד, וגם זאת רק לאחר דיונים והתייעצויות מעמיקים".

האם לדעתך בדיוני ועדת הסל השנה צריכה להיות התחשבות מיוחדת בתרופות וטכנולוגיות אחרות לטיפול במחלות רקע המהוות גורם סיכון לסיבוכים ולתמותה מקורונה, כמו השמנת יתר, סוכרת? כמו כן, האם מובא בחשבון הטיפול במחלימי קורונה הסובלים מקורונה ארוכת טווח – LONG COVID, על מגוון התופעות הרפואיות והתחלואה הנוספת שהיא מביאה עימה?

"התיעדוף נקבע אך ורק על פי המתווה שציינתי - שקלול תרומת הטכנולוגיה המסוימת לבריאות האדם הכולל לא רק עלות-תועלת אלא גם ערכים אתיים, חברתיים, חמלתיים ועוד. אין לי כל אפשרות להעריך מה יהיו הדגשים לפני שראיתי את מגוון הטכנולוגיות שהוגש ולפני שהוועדה דנה בהן. לדעתי, אירוע כפנדמיה שאותה אנו חווים בשנה וחצי האחרונה מחייב הקצאת תקציב נפרד ומיוחד לטכנולוגיות המסייעות להתגבר על הפנדמיה, הן בתחום המניעה והן בתחום הטיפול".

נושאים קשורים:  מגזין,  ועדת סל התרופות,  פרופ' יהונתן הלוי,  מגיפת הקורונה
תגובות
אנונימי/ת
12.11.2021, 10:42

ד"ר יונתן הלוי חלק לשון ונעים, אך הוא מתנהל ככל החרדים להשיג עגל הזהב במסווה ...
מה הומצא לך תפקיד נשיא שערי צדק שממנו חולב מליונים??? אתה נשיא של מה ולמה וכמה משלמים לך תמורת המצאת המשרה הזאת?
אתה הוא, בשם אלוקים או הרב ברלנד, שהרסת מחלקה לאונקולוגית ילדים בהדסה שכנתכך והצעת משכורות עתק כדי שרופאים יעזבו את הדסה ולבוא לשערי צדק. דמם של מי שאינם חרדים הוא הפקר??
מינוי לנשיא הוא לא בהכרח מצביע על יושרתך ויכולותיך, כפי שתואר נשיא לקצב הוביל אותו לכלא.
שערי צדק בית לולים חרדי ואסור לו לשבות, אך כשזה הגיע לסחיטת כספים ציבוריים יצאת גם אתה עם בתי חולים חרדים אחרים, מעייני הידועה ולניאדו, ואיימת כי תשביתו את בית החולים.
הגיע הזמן שתך למשפחתך ותחסוך לציבור את הכספים שאתה סוחט.

אנונימי/ת
12.11.2021, 13:03

ושייקח אתו את רפי ביאר מרמב"ם בדרך.

12.11.2021, 12:50

כל הכבוד שמדברים על להכניס תרופה זו ולהכניס תרופה אחרת ולהכניס טכנולוגיה כזאת וכזאת.
אבל מה עם להוציא?
ישנן בסל מאות תרופות שכלל אינן בשימוש, או שמחירן נמוך מסך ההשתתפות העצמית.
התרופות האלה מתוקצבות בכמה מאות מיליונים אבל הן לא מהוות שום הוצאה כספית כי או שהן לא נרשמות או שהמבוטחים משלמים את מחירן המלא.
זה בתור התחלה.
בהמשך אפשר לבדוק ולהעריך בכמה ירדה ההוצאה על תרופות שמחירן ו/או השימוש בהן ירד משמעותית מאז נכנסו לסל, בטוח שגם במקרים כאלה אפשר לחסוך עוד כמה מאות מיליונים שניתן יהיה להפנות להכנסת תרופות חדשות.

13.11.2021, 23:50

צודק. יש להוציא תרופות לא שימושיות מהסל. למעשה רצוי גם לבחון בסל גם תרופות שימושיות והתוויות שהתברר שאינן תורמות לבריאות נטו - מאספירין כ'מניעה ראשונית מעל גיל 50', דרך סטטינים לנשים ועד מטפורמין. יש להכניס לסל התערבויות מוכחות כמו תרפיית CBT לגמילה, איזון סוכרת מבוגרים בשיטת DiRECT וכדומה.

אנונימי/ת
12.11.2021, 13:03

מה עם לרענן קצת את חברי הוועדה, לא רק את יושבי הראש. הנסיון חשוב אך גם תחלופה ובעיקר בתחומים רגישים בהם לגופים רבים אינטרסים שונים. אינטרס הציבור הוא הראשון במעלה. ואגב, החלפה של אותם אנשים שנה כן, שנה לא, אינה באמת ריענון. איני טוען שהוועדה נגועה בשחיתות חלילה אך אפילו בשביל למנוע לזות שפתיים.

אנונימי/ת
12.11.2021, 14:46

למה לא שחיתות, הלוא ידוע כבר שלסררה נמשכים המושחיתים ומשחיתה את התמימים.
נשיא .... של מה? של משי זהב? של הפושע ברלנד?
נשיא הקובר כשלים ורשלנויות רפואיות ואף נלחם בתובעים שנפגעו מרשלנו, שהרי אסור לתבוע רופא גם אם גרגם נזק - צריך להלחם בחולה המסכן שנפגע מרשלנות.
איך הפגנת עם עוד בתי חולים חרדים שסובלים כביכול מגרעון? בדקת? טעית והטעית את הציבור, בין המפגינים היה גם בית חולים שלא סובל משום מחסור תקציבי.
שחיתות בשם האלוקים. תרד מהבמה, מספיק.