דעות

מרשם להצלה: אל תעזו לזלזל, ולו לרגע, בייעוץ רוקחי

עם העלייה בתוחלת החיים, מצבים רפואיים הדורשים טיפול רב תרופתי, הכנסתן של תרופות חדשות לשוק הובילו לשינוי פניהם של הרוקחים ללא היכר בעולם כולו

ייעוץ רוקחי. צילום אילוסטרציה

ב.ד, בן 58, אב לארבעה וסבא לשניים, מתגורר בשפלה. סובל מהיפרליפידמיה, סוכרת, יתר לחץ דם, פרפור פרוזדורים ואוטם לבבי בעקבותיו עבר צנתור עם השתלת סטנט. הוא נוטל באופן כרוני מדי יום שמונה תרופות כולל ורפרין, אספירין וקלופידוגרל המשמשים למניעה שניונית של אירועים קרדיווסקולריים. נשמע הגיוני, נכון? לא בדיוק. בתשאול הרוקחי, מתברר שהצנתור נעשה לפני יותר משנתיים, ככה שמבחינה קלינית ולפי קווי המנחה אין כל הצדקה להמשיך את הטיפול המשולש מעבר לחודש ימים - מביצוע הצנתור וטיפול משולב של אספירין וורפרין מעבר לשנה. פרט לעובדה שמדובר על טיפול שהיה כרוך בעלויות מיותרות, הרי שהטיפול העלה משמעותית את הסיכון לדימומים מג'וריים ושבץ שנמנעו בזכות ערנותו ומקצועיותו של הרוקח.

עם העלייה בתוחלת החיים, מצבים רפואיים הדורשים טיפול רב תרופתי, הכנסתן של תרופות חדשות לשוק הובילו לשינוי פניהם של הרוקחים ללא היכר בעולם כולו. בעבר הלא רחוק, הרוקחים היוו את החוליה האחרונה בשרשרת הטיפול במטופל שכללה את רקיחת התרופה ואספקתה לחולה בהוראת הרופא. בשנים האחרונות מקצוע הרוקחות עבר מתיחת פנים רצינית בעקבותיה החלו הרוקחים למלא תפקיד בולט במתן ייעוץ תרופתי למטופל ואנשי הצוות הרפואי. למעשה, הרוקח נתפס כיום במערכת הבריאות כאיש מקצוע מטפל ("Caregiver") בדומה למקצועות אחרים בענף הרפואה כמו: רופאים, אחיות, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק ועוד העובדים כולם בשיתוף פעולה צמוד לטיפול ממורכז בחולה ("Patient Centered Care") להשגת תוצאות טיפול מיטביות.

לימודי הרוקחות בישראל נמשכים לפחות ארבע שנים במהלכן ניתן דגש קליני נרחב עם התמקדות במקצועות כמו: פרמקולוגיה, פיזיולוגיה, אנטומיה, פתולוגיה, פרמקותרפיה ועוד. ההכשרה האקדמית הניתנת לרוקחים מאפשרת להם לפקח אחר הטיפול התרופתי הנרשם לחולה החל מרמת התרופה הבודדת - מינון, צורת מתן, תדירות מתן, ועד לרמת הטיפול האינטגרלית בה ניטלות מספר תרופות במקביל: אינטראקציות בין תרופתיות, חיוניות הטיפול המשולב, תופעות לוואי. ואם תהיתם לעצמכם עד כמה טיפול רב תרופתי שכיח, התשובה שמצאנו מטרידה ביותר. מתוך מחקרה של M. Khezrianי(“Ther Adv Drug Saf”, 2020) שכלל 17 מדינות באירופה (ביניהם ישראל) נמצא כי שיעור המבוגרים בגילאי 65 ומעלה הנוטלים 5 תרופות ויותר מגיע ל-40%. ומכאן החשיבות בביצוע הערכה ביקורתית לטיפול התרופתי הנרשם לחולה.

ואם כבר הזכרנו תופעות לוואי תרופתיות, הרי שמדובר בתופעות בלתי רצויות העלולות להוביל לנזק רפואי למשתמש שלעיתים עלול להיות בלתי הפיך. בעבר היה מקובל לחשוב שכדי להימנע מהיארעות תופעות הלוואי חייבים להתקיים חמישה תנאים פשוטים: יש לתת את המנה הנכונה של התרופה הנכונה, בדרך המתן הנכונה, בזמן הנכון למטופל הנכון. אולם, מתוך ניסיון קליני רב שנים גם בהתקיימות התנאים הללו תופעות הלוואי עדיין עלולות להתרחש. נמצא שגורמים נוספים ביניהם גיל ומשקל המטופל, מחלות רקע, אלרגיות, שימוש בתרופות נוספות, תפקודי כליה וכבד עלולים שלא להתאים לטיפול הנרשם למטופל ולהוביל לתופעות לוואי וכישלון טיפולי - וזאת עוד לפני שהזכרנו את הכפילות הטיפולית ורישום תרופות מיותר הנעשה על ידי מספר רופאים יועצים במקביל שלא במודע. ומכאן שהרוקח הוא בעל המקצוע המתאים ביותר לבחון את התאמת הטיפול התרופתי ברמת המטופל, העברת מידע רפואי תרופתי כגון: אופן השימוש, אזהרה מפני תופעות הלוואי, ניטור תרופתי, ומתן סיוע וייעוץ במצבי מחלה שונים.

נכון להיום שירותי ייעוץ רוקח-קליני למטופלים ניתנים ברובם באופן פרטי וחלקם מכוסה במסגרת ביטוחי הבריאות הפרטיים. לאחרונה משרד הבריאות אישר להכניס את ייעוץ הרוקח הקליני למסגרת השב"ן (שירותי בריאות נוספים) של קופות החולים בהם מחזיקים כ83% מכלל מבוטחי כל קופות החולים (נכון לשנת 2018). כל שנותר הוא לקבל את אישורן הסופי של קופות החולים. הכנסת השירות לשב"ן תאפשר למיליוני מבוטחים ליהנות משירותי הייעוץ הרוקחי-קליני בדומה לשירותים נוספים הניתנים במסגרת זו כגון: חוות דעת שנייה של רופאים, כיסוי לשירותים פרא-רפואיים (רפואה משלימה, דיאטניות ועוד). ייעוץ רוקחי עשוי להיות חיוני במטופלים עם גורמי סיכון לבעיות בטיפול ביניהם - מטופלים עם תחלואה כרונית מורכבת, כמו - חולים המטופלים בנוגדי קרישה, חולי סוכרת, יתר לחץ דם, היפרליפידמיה, אפילפסיה, אי ספיקת לב, ניתוחים בריאטריים, קשישים וחולים הנוטלים מספר תרופות רב.

חשוב לציין כי ייעוץ רוקחי הינו חלק מעבודתם השותפת של הרוקחים הקהילתיים בקופות החולים ובמגזר הפרטי. במהלך ניפוק התרופות מתבצעת סקירה תרופתית מקיפה באופן שגרתי בה לעיתים קרובות מתגלות טעויות תרופתיות כגון: מינון לא נכון, כפל טיפולי, אינטרקציות בין תרופתיות והתוויות לא מטופלות בגינן המטופל מופנה לייעוץ רפואי חוזר. בנוסף, כחלק משירותי הרוקחות נעשה ייעוץ מקצועי לנטילת תוספי תזונה, ויטמינים וצמחי מרפא העשויים לעיתים קרובות לסייע במצבי מחלה פשוטים ובכך לחסוך ביקור וזמן המתנה לרופא.

ד"ר רינת קומרגודסקי היא מרצה וחברת סגל בחוג לרוקחות קלינית שבביה״ס לרוקחות באוניברסיטה העברית, וכן רוקחת קלינית במרכז הרפואי "שמיר" ("אסף הרופא").

נושאים קשורים:  דעות,  רוקחות,  ייעוץ רוקחי,  תרופות,  שב"ן
תגובות

כמה שהיא צודקת!! אין מילים!

אנונימי/ת
15.11.2021, 21:27

כל מטופל שמשוחרר מאשפוז פנימי ב״שמיר ״ עם מרשם של יותר מ 6 תרופות יעבור יעוץ רוקחי טרם השחרור . תרימו את הכפפה ?

15.11.2021, 23:42

כמה אמת. חבל שהיא ידועה רק למעטים ושרוקח עדיין נתפס בעיניי רבים כ'מוכר' במקרה הטוב או כ'נוכל' במקרה הרע