פסק דין שניתן אתמול (א') בבית המשפט העליון, בשבתו בהרכב מורחב של חמישה שופטים, קבע כי אקדמאים ישראלים היוצאים לשנת שבתון או למחקר בחו"ל ישלמו מס לרשויות בישראל על מלגות המחקר שהם מקבלים בחו"ל. אף על פי שפסק הדין התייחס ספציפית לשלושה פרופסורים שאינם רופאים ושהו בשנת שבתון לצורך מחקר באוניברסיטת ניו יורק, ייתכן שיהיה תקף מעתה גם לרופאים.
עוד בעניין דומה
בפסק הדין נקבע כי מלגת המחקר לאקדמאים ישראלים בשנת השבתון שלהם בחו"ל היא בגדר הכנסה נוספת החייבת במס ואין מדובר במתנה. השופט עוזי פוגלמן שכתב את פסק הדין קבע: מתן המלגה איננה מבטאת מערכת יחסים חד צדדית, אלא מערכת יחסים הדדית שכללה ציפיות ממשיות מצד המוסד (שאליו הגיע האקדמאי הישראלי) להשתתפות בחיי המוסדות, לשימוש בתוצריהם ולהאדרת שמם אגב כך".
פסק הדין עסק בפרופסורים דוד קרצמר, ישי בר (משפטים) ועדיאל שרמר (היסטוריה), שקיבלו עבור שהותם באוניברסיטת ניו יורק בשנת שבתון סכומים של 100-75 אלף דולר. לאחר שבסיבוב הראשון פסקו השופטים ניל הנדל וג'ורג' קרא מול דעת המיעוט של השופט יוסף אלרון, עתה בהרכב השופטים המורחב נותר אלרון במיעוט. לשני שופטי הרוב הצטרפו פוגלמן והנשיאה אסתר חיות, שציינה: "התקבולים נושא הדיון הנוסף ניתנו להם (לפרופסורים) בעבור שירותים שהעניקו למוסדות המחקר מכוח כישורים אלה".
עוד ציינה נשיאת העליון חיות: "אכן, מבחן התמורה הוזכר בעבר בפסיקה, בין היתר על מנת להכריע אם תקבול מסוים ניתן בתור מתנה. אלא שלעתים קיים קושי להבחין בין תמורה מוחשית וממשית לבין התחייבות אחרת, שאיננה שוללת בהכרח 'מתנה' או תקבול פילנתרופי שאין בצידו תמורה". היא הצטרפה לדעתם של פוגלמן ושני שופטי ההרכב המקורי בהחלטה שמבחן התמורה הוכח והוא המכריע במקרה הנוכחי.
"המבקשים (הפרופסורים)", כתבה עוד חיות, "נתנו למוסדות המחקר (שבהם שהו בחו"ל) שירותים הנובעים ממשלח ידם כאנשי אקדמיה וכחוקרים, ועל כן ניתן למסות את התקבולים שניתנו להם על ידי מוסדות המחקר כהכנסה ממשלח יד".