מחקרים COVID-19

כמעט שליש מחולי הקורונה קיבלו תרופה נסיונית אחת במהלך האשפוז

מחקר חדש שנעשה ב"שערי צדק" ובאוניברסיטה העברית בדק: חולי קורונה במצב קשה מקבלים לעתים במקביל מספר תרופות נסיוניות שנועדו לשפר את מצבם – האם זה עוזר?

תרופה לקורונה. אילוסטרציה

החיפוש אחרי תרופה למחלת הקורונה שהובילה למגיפה נמצא בעיצומו. עד כה, הוצעו עשרות אם לא מאות תרופות נסיוניות במטרה למצוא מזור למחלה, כאשר הרבה מהן כבר הוכנסו ונמצאות בשימוש במחקר קליני בבתי החולים. אך כיצד הן באות לידי שימוש בבתי החולים והאם שילובים אלה מועילים? מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית ניסה להעריך את השאלה כיצד משתמשים בתרופות נסיוניות בבית החולים, בדגש על מה היה המספר התרופות הנסיוניות שקיבל מטופל ממוצע במהלך הגל הראשון של הקורונה, האם חומרת המחלה שלו היתה קשורה למספר התרופות הנסיוניות שקיבל במהלך האשפוז והאם היה קשר בין מספר התרופות שניתנו להישרדות החולים?

המחקר התפרסם לאחרונה בעיתון המדעי Advances in Therapy ונערך על ידי אור אסולין, סטודנט לרפואה באוניברסיטה העברית, יחד עם צוות חוקרים מהפקולטה לרפואה והמרכז הרפואי שערי צדק, בהובלת פרופ' שרון ענב מהמחלקה לטיפול נמרץ. בשונה ממאמרים רבים שנכתבו על הקורונה בשנתיים האחרונות, כל הכותבים במחקר זה עמדו בחזית הטיפול בחולים והמאמר נכתב מתוך תצפית לגבי הנעשה בשטח ממקור ראשון. בנוסף, זהו המחקר הראשון שבדק את הקשר בין חומרת החולה לבין מתן תרופות מרובות.

פרופ' שרון ענב (צילום: פרטי)

פרופ' שרון ענב, מנהלת טיפול נמרץ כירורגי במרכז הרפואי שערי צדק. "אולי עדיף לתת פחות תרופות לחולי קורונה, אבל לתעד הרבה יותר" (צילום: פרטי)

במסגרת המחקר, שנערך בצורה תצפיתית בזמן אמת עם ניתוח נתונים רטרוספקטיבי, נאספו נתונים של 292 חולי קורונה בגירים שנבדקו בבדיקות PCR ואושרו כחולים בנגיף, ממצב קל עד אנוש מהגל הראשון (אושפזו בין התאריכים 1 במרץ עד ל-17 באפריל 2020). החוקרים אספו מידע בדגש על מספר התרופות הנסיוניות או "חמלתיות" שניתנו לחולים במהלך תקופת אשפוזם, ביניהן – הידרוקסיכלורוקווין, אזיטרומיצין, סטרואידים, פלזמה ממחלימים, רמדסיביר ועוד – במקביל או בשלבים מהירים.

התברר ש-21% מהמטופלים שאושפזו במהלך הגל הראשון קיבלו שתיים או יותר תרופות נסיוניות או "חמלתיות". "תרופות חמלתיות ניתנות לחולי קורונה שנמצאים בסכנת חיים, בשלב שבו נגמרו אפשרויות הטיפול המסורתיות או שכולן אינן מספקות, למרות היעדר הוכחה ברורה לתועלת של אותן תרופות עבור החולים", מוסבר במחקר.

במסגרת המחקר הראו החוקרים כי ככל שמצב המטופל היה חמור יותר, כך סיכוייו לקבל יותר מתרופה נסיונית או חמלתית אחת היו גבוהים יותר. מטופל שלא נזקק לתמיכה נשימתית בכלל היה בעל סיכוי של 3% ומטופל שהיה במצב שנזקק להנשמה מכנית או מכונת לב ריאה היה בעל סיכוי של 77.3% לקבל שתי תרופות נסיוניות או יותר. למעשה, כמעט שליש מחולי הקורונה (31.5%) קיבלו תרופה נסיונית אחת במהלך האשפוז ו-20.9% מהחולים קיבלו יותר מתרופה נסיונית אחת. המספר המירבי של תרופות שניתנו בבת אחת לחולה בודד היה ארבעה – אלו ניתנו לארבעה חולי קורונה במצב קשה.

לצורך הניתוח הסטטיסטי החולים חולקו לשתי קבוצות - קריטיים ולא קריטיים - וכך הראו החוקרים כי המספר הממוצע של התרופות שקיבלו חולים קריטיים היה 1.92 בממוצע לעומת 0.55 בחולים הלא-קריטיים. לבסוף, הם הצליחו להראות כי למספר התרופות הנסיוניות לא היה קשר להישרדות החולים מהמחלה, ואף יותר מכך, כפי שמצוין במחקר: "הממצאים מצביעים על כך שחולים שהיו במצב גרוע יותר עם ההגעה לאשפוז קיבלו יותר תמיכה נשימתית ויותר תרופות נסיוניות וחמלתיות, שהו זמן ממושך יותר בבית החולים (אשפוז אורך) ושרדו פחות טוב למרות כל המאמצים הרפואיים".

המחקר משקף את המציאות שעלולה להיות בעייתית בבתי החולים בארץ ובעולם – מתן תרופות נסיוניות מרובות לחולה אחד עלול לפגוע ביכולת של הרופאים ומבצעי מחקרים הנוגעים לתחלואת קורונה לאמוד את היעילות של כל תרופה בנפרד ולהבין את הפוטנציאל שלה בריפוי המחלה. על אף שהמחקר לא בדק שאלה זו, ידוע שיש מצבים שבהם הטיפול במספר תרופות נסיוניות יחד עלול להחסיר מיתרון אפשרי של אחת התרופות, כפי שציינו זאת החוקרים במאמרם: "מתן של יותר מתרופה נסיונית אחת עשוי לשנות באופן ישיר את השפעתה של תרופה אחרת".

החוקרים הביאו מספר דוגמאות ממחקרים גדולים שמובילים את הטיפול בקורונה כיום והראו כי גם במחקרים אלה נעשה שימוש ביותר מתרופה נסיונית אחת. עובדה זו מטרידה שכן תקנון עבור מתן מספר רב של תרופות נסיוניות במקביל לעולם אינו מהוה תחליף למחקר מבוקר הנעשה על תרופה בודדת.

החוקר אור אסולין הבהיר כי "למרות שהמחקר נעשה במהלך הגל הראשון של הקורונה, אנו רואים היום במהלך הגל הרביעי את חשיבות המחקרים שנעשו במהלך הגל הראשון מבחינת האופציות הטיפוליות הקיימות לנו. המחקר שלנו העלה שאלה לגבי הצורה בה אנחנו משתמשים בתרופות נסיוניות או רחמניות בבתי החולים והיכולת שלנו להסיק בצורה טובה לגבי כל תרופה ותרופה לאחר מכן. הצוותים הרפואיים וצוותי המחקר מסביב לעולם עושים ימים כלילות במטרה לטפל בחולי הקורונה וחשוב שכעת, אחרי הכאוס הראשוני שאפיין את תחילת המגיפה, נסיק מסקנות ונראה כיצד אנחנו משפרים את הטיפול ויכולות המחקר שלנו כדי שהמאמץ המושקע לא יהיה לשווא".

פרופ' ענב הוסיפה: "ראויה לשבח ועדת הלסינקי והעומד בראשה, על המהירות שבה הם יצרו מסלול לאישור מזורז של מחקרי קורונה. לולא מסלול זה לא ניתן היה לאסוף את הנתונים שאספנו למחקר זה בזמן אמת. תוצאות המחקר מראות את המצוקה הרבה של הרופאים העומדים בחזית הטיפול, כאשר ידיהן ריקות מתחמושת טיפולית יעילה והחולה הולך ומתמסמס בין הידיים. עד היום, למרות שיש 'פרוטוקולים טיפוליים', אין באמת תרופה לחולים הללו וגם אין שילוב של תרופות שהוכח כמציל חיים. יותר ממחצית החולים הקשים (כפי שהוגדרו במחקר) גם מתים.

"מתן יתר של תרופות לא בהכרח משיג יותר מבחינה בריאותית עבור החולים. לכן, אולי עדיף לתת פחות תרופות לחולי קורונה, אבל לתעד הרבה יותר, כדי שנוכל לצבור יותר ידע בשביל המטופלים הבאים. כך למדנו בעבר על הסרטן והאיידס, שהפכו ממחלות שהיו חשוכות מרפא למחלות שניתן לחיות איתן שנים. גם לגבי הקורונה החשיבה צריכה להיות ארוכת טווח".

נושאים קשורים:  תרופה לקורונה,  תרופה נסיונית,  טיפולי חמלה,  שערי צדק,  פרופ' שרון ענב,  19-COVID
תגובות
אנונימי/ת
25.10.2021, 21:56

מה לא נתנו? פלאקווניל, קלטרה, רמדסיביר, אזיתרומיצין, פלזמת מחלימים ואני מתנצל אם שכחתי עוד איזה תרופת אליל עם רמת הוכחה מדעית אפס. עברתי כרופא בכיר את 4 הגלים בשני בתי חולים שונים ובכולם כששאלתי את המתמחים מה הבסיס המדעי לטיפולים שאתם נותנים הם ענו כמו גלמים: \"כי ככה אמרו לנו שאמרה מנהלת היחידה למחלות זיהומיות\" או משהו בסגנון זה. תעודת עניות לרפואה הישראלית ולרופאים הישראלים. אבל כולם חיפשו את הגביע הקדוש והתפללו לעגל הזהב. למעט חיסונים אין שום קונץ במחלה הזאת גם לא ECMO.

אנונימי/ת
25.10.2021, 22:05

ולמרות שאלו כביכול תרופות אליל, אחוז השרידות בישראל גבוה ממדינות רבות אחרות.

אנונימי/ת
26.10.2021, 03:11

ונמוך ממדינות אחרות

אנונימי/ת
24.11.2021, 00:14

״למעט״+״אין אף״.
אמירה חזקה ביותר.
ושכחת כמה תרופות . אם כי את האלילים אתה מכיר.
אני לא הייתי שואל מתמחים שאלות לפני שהייתי יודע את התשובות .
אבל כל אחד וסיגנונו הוא.
ולגבי התמחות ב״קורונה״ :
אנחנו לא יודעים כמה זמן היא נמשכת- אבל לפחות 20 חודשים כנראה.

24.11.2021, 00:08

1. להכניס פלקווניל, סטרואידים(איזה?מתי ? באיזה מינון?) תחת ההגדרה המעורפלת של טיפולי חמלה הינה קצת, אה, לא ממש במקום:
רמדסיביר לא חומל על אף מטופל.
סטרואידים ( במיוחד שנותנים את הסטרואיד הנכון במינון מותאם לפאזה וממשיכים במידה וניצפה שיפור( יש הבדל בין pulse therapy עם מתילפרדניזולון - אם צריך גם 300 מג ליממה - ולבין 6 מ״ג דקסמטזון לשישה ימים ללא קשר להשפעה הניצפית. אין כאן “one size fits all”.