דעות

עוד ניצחון כזה ואבדנו - החינוך הרפואי נכשל כישלון חרוץ

פרופ' יואל דונחין מביע תסכול עמוק ואכזבה: "הסטודנטים לרפואה, אלה שהתקבלו למקצוע כמורמים מעם, כבעלי פוטנציאל להיות מוליכי הרפואה שתטפל בנו, המורים שלהם, בחרו להפגין כמזי רעב הנלחמים על פת לחם, כפועלי מפעל שנסגר וסוגרי כבישים כמוצא אחרון"

"הסטודנטים יחזרו לכיתות הלימוד, ילמדו אתיקה ואמפטיה ויעברו את הבחינה הזו בציון טוב מאוד, אבל זה מה שנקרא ידע דקלרטיבי – יודעים לדקלם אבל לא מסוגלים להפנים". צילום: "מרשם"

יש תמונת ניצחון היסטורי! הרופאים שלקחו את מכתבי ההתפטרות והסטודנטים לרפואה שעדיין לא עמדו בבחינות הגמר חוגגים. אנחנו, אלה שהפכנו אותם לעבדים, שרַדינו בהם והשארנו את בית החולים הציבורי בשעה שלוש והלכנו לעבוד תמורת כסף במקומות אחרים – אנחנו המובסים. הפסדנו את שכרנו ואת הכבוד. ואולי לא כך? אלה הם המתמחים שכבר סיימו התמחות ואוטוטו יהפכו לאדוני העבדים החדשים, שאמנם יעבדו פחות שעות, אבל עדיין יתרפקו על זכרונות הלחימה בשדות הקרב של נתיבי אילון ומול ביתו של שר הבריאות, ובמשך כל השנים הבאות של התמחות נוספת ועלייה בדרגה יעבידו את המתמחים החדשים, כי רפואה איננה מקצוע אלא דרך חיים לא קלה, אבל לא הייתי בוחר בשום מקצוע אחר, בוודאי לא בהייטק.

הצטרפות הסטודנטים לרפואה למאבק לקיצור תורנויות היא שגרמה לי לחוש תסכול עמוק ואכזבה. במשך מספר שנים עסקתי בחינוך רפואי והיה ברור כי יש צורך להוסיף לתכנית הלימוד העמוסה שיעורים להעמקת יכולת האמפטיה, ימי לימוד על ספרות ושירה ויחסי רופא-חולה כפי שהשתקפו אצל בולגקוב ובכתבי צ'כוב, כמו גם ב"מגילת סן מיקלה", שכולה אהבת אדם; שיעורים המלמדים קודי התנהגות ליד מיטת החולה, לבוש מתאים, שמירה על כללי פרטיות המטופל, בהם מתרגלים כיצד לבשר בשורה רעה, איך להודות בטעות שנעשתה ומציירים דמות רופא אידיאלי – כמו אלה שבדקו על גופם תרופה חדשה או צנתר מתקדם.

הסטודנטים לרפואה נבחרים מתוך מספר רב של מועמדים שכולם עברו את המשוכה של בחינה שעוסקת ביכולת קוגניטיבית, ובנוסף מומחים במדעי ההתנהגות בוחנים את אישיות המועמדים במיקרוסקופ אלקטרוני. קבלת התשובה החיובית - "התקבלת ללימודי רפואה" - היא יום חג שלא יישכח, לשמחת ההורים ובני המשפחה. בבחירה, אין כל סלקציה למעט ניתוח תוצאות שניתנות לכימות, וכל הנרשמים והמועמדים יודעים כי אינם הולכים רק ללימוד תובעני במשך שש שנים, אלא לאחר מכן הלילות יהפכו לשינה ליד טלפון, שעות העבודה יהיו בלתי נספרות, וזאת לצד הסכנות לעובדי הרפואה: הידבקות במחלה, אלימות במחלקה לרפואה דחופה, חשיפה לקרינה, לחומרים קרצינוגניים וגם לתביעות משפטיות בשל שגיאה שחלילה תבוא ביום מן הימים.

כאשר ראיתי את הסטודנטים לרפואה מכים על דלתות וחלונות כעולים על בריקדות, חוסמים את הכבישים, מניפים את השלטים שתוכנם פוגע ושוכחים את מה שלא למדו מן ההיסטוריה – שיש לכבד את המורים ויש לנהוג באופן שווה בכל בני האדם; כאשר ראיתי את ההתגייסות הזו למען שכר והטבת תנאי עבודה, שכמעט ולא ניתנים להטבה, חשתי אל מול פני המראות הללו כי החינוך הרפואי נכשל כישלון חרוץ.

מעטים הסטודנטים אשר על אף עומסי הלימודים, בד בבד עם הקמת משפחה, מוצאים את הזמן לפעילות מחאתית או לפעילות חברתית. הרי הם רואים את מצוקת האשפוז, רואים את סבל החולים במחלקה צפופה, יודעים כמה יקר הוא הטיפול הרפואי כאשר מראים להם את מחירו של צנתר לבבי למשל. הם גם יודעים כי בפריפריה יש מחסור ברופאים. הפגנות ופעילות בנושאים הללו הם של יחידי סגולה, אחוז קטן כי יש צורך בפעולה שקטה וממושכת ותובענית כמו המקצוע אליו התקבלו כמורמים מעם, כבעלי פוטנציאל להיות מוליכי הרפואה שתטפל בנו, המורים שלהם. אבל הם בחרו להיות כמפגינים מזי רעב הנלחמים על פת לחם, כפועלי מפעל שנסגר וחרב עולמם. סוגרי כבישים כמוצא אחרון. טוב שלא הרוו את מדי הלבן והירוק בחומר בעירה ושרפו עצמם מול משרד הבריאות.

בתום "סכסוך העבודה" לקחו הרופאים, למזלם, את מכתבי ההתפטרות שמא יישארו ללא פת לחם כלל והסטודנטים יחזרו לכיתות הלימוד, ילמדו אתיקה ואמפטיה ויעברו את הבחינה הזו בציון טוב מאוד, אבל זה מה שנקרא ידע דקלרטיבי – יודעים לדקלם אבל לא מסוגלים להפנים. חבל. עוד ניצחון כזה ואבדנו.

נושאים קשורים:  פרופ' יואל דונחין,  סטודנטים לרפואה,  מחאה,  קיצור תורנויות,  חינוך רפואי,  דעות,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
24.10.2021, 10:18

כל מילה. כל מילה.

אבל זה מה יש.

אנונימי/ת
24.10.2021, 11:19

עצוב שבימינו מדברים כל הזמן על אמפטיה למטופלים שלנו, אבל אין לנו אמפטיה לקולגות שלנו.

אנונימי/ת
24.10.2021, 14:54

- אם אתה אומר שהחינוך הרפואי נכשל (לא שאני מסכים) הרי שאתה בעצם אומר שאתה צריך לבוא בטענות לעצמך
- לימודי רפואה הם ממש לא תובעניים. הההתמחות היא עבודה קשה (וגם כאן יש יוצאים מן הכלל), אבל הלימודים די קלילים. הרבה בוגרי רפואה לא היו מצליחים לשרוד שנה א במדעי מחשב פיסיקה או הנדסת חשמל.
- הסטודנטים הצטרפו כחלק מן העניין החוויתי של להשתתף בהפגנה בלי באמ לדעת על מה מפגינים
- לא כולם ילדים של רופאים ויודעים במה מדובר מראש. וגם מי שחושב שהוא יודע בגיל 23, לא יכול להבין את ההשלכות בגיל 33.
- רפואה זה כן מקצוע, וכדאי להפנים את זה.
- אין מה להתעצב או להתאכזב ובטח שלא לחשוב במה טעינו וכיצד אפשר לשנות. זו גישה מאוד ילדותית. יש להכיר בכך שהחיים דינמיים, יש דברים שאין לנו שליטה עליהם. וכמו בתחומים אחרים, אין מדובר באובדן ערכים אלא שינוי ערכים.

החיים דינמיים ,הערכים משתנים, הלימודים קלילים ... בוודאי - אין כמו הבעת דעה אנונימית . שאכן מהוה ערך בפני עצמו .

24.10.2021, 21:47

יש זכות לאנשים שונים לתפוס את המקצוע בצורה שונה. אם ציפיותיו של המורה שתלמידו ילך תמיד רק בדרכו ולא יפתח דעה אולי קצת שונה הרי שהלימוד חד צדדי לחלוטין, והאכזבה הן של המורה והן של התלמיד מובטחת. כמו שצריך לפעמים לכבד החלטות של מטופלים שאינן מתיישבות עם אמונתנו כרופאים, אולי כדאי לכבד גם רצונות של אנשים שבאים מדור שבו תרבות העבודה ומשמעות המשפחה שונה ממה שהיה לפני אי אילו שנים. עוד אופציה זה לקונן על ירידת הדור תוך כדי מחשבות נוסטלגיות. בדכ זה לא מאוד יעיל

אנונימי/ת
25.10.2021, 06:25

פרופ דונחין, מין הראוי להגיב לגופם של דברים ולא לגופו של אדם.
בכך שבחרת להתמקד בכך שהתגובה אנונימית (דרך אגב, אני מומחה ולא מתמחה) מבלי להתייחס עניינית לדברי למעשה הוכחת שאינך מסוגל לעשות כן.

אתה צודק, לא התיחסתי כלל לטיעונים , אתקן דרכי להבא, אשמח לקבל חינוך מתאים מאנונימי כה חכם . תודה

אנונימי/ת
25.10.2021, 20:47

אינני מסכימה עם הכותב. אין הצדקה ואין סיבה שאדם כלשהו, רופא או לא רופא, יעבוד 26 שעות ברצף, יקריב את בריאותו למען מטרה, נעלה ככל שתהיה.

אנונימי/ת
26.10.2021, 08:10

צודק.

26.10.2021, 19:14

בשנת 2021, לא די במיתולוגיה אינפנטילית ופתטית משנות ה 70-90.

הסטודנטים צעירים ממך בחמישים שנה. הבדל של שני דורות. לא קשה להבין למה אתה מתקשה להבין אותם.

אני עמית שלך למקצוע, מרדים מומחה מזה מספר שנים. רוב בני הדור שלך עסקו פחות בלימוד המתמחים, אלא בניצולם.
היבבנים הם אתה ושכמותך, אלה שמתקשים להבין את העולם שהולך ומשתנה מולכם כבר כמה שנים טובות.
המתמחים השיגו הישג, מקווה שלא על הנייר בלבד. אתה מזדעק ובצדק. מאחל לך פרישה חביבה מלאת פיליטונים ווינייטות, תחום שתמיד הצטיינת בו מעל ומעבר.

26.10.2021, 23:28

דר מנייביץ עמית יקר... ותודה שהזדהית בשמך המלא. הזדקקות לציניות ושימוש במונחים פוגעים ומכלילים כלפי עמית ותיק למקצוע, אינו מכבד אותך ומפחית מערך התגובה שלך. בעוד קצת פחות מדור תצטרך גם אתה להסתגל לדעות אחרות וללמוד להכיל אותן. לבטח לא תאהב שרופא צעיר יתייחס לדעותיך כאל מיתולוגיה אינפנטילית ופתטית...

אנונימי/ת
15.11.2021, 22:53

אני בוחר להשאר אנונימי כי אני לא רוצה להפוך את הדיון לאעשי.
ראשית, ניתוח אנליטי של הפוסט של פרופ\' דונחין מוביל למסקנה שהוא כולו ממקום רגשי ופילוסופי ואין בו לו שום ניתוח עובדתי ענייני. הוא כולו עוסק בענייני כבוד או העדר כבוד לשיטתו.
עכשיו לעניין, אני התמחתי ברפואה פנימית בארץ בימים שבהם עשיתי עד 10 תורנויות של כ 30 שעות כל אחת בחודש. בנוסף עשיתי תת התמחות בניו יורק באוניברסיטת קולומביה שהיא שייכת לליגת הקיסוס וברור שרמת הרפואה בבי\"ח המסונף לאוניברסיטה היא מהמשובחות. לא סוד הוא שבמדינת ניו יורק מאמצע שנות ה 90 המתמחים עובדים במשמרות של כ 9 שעות האחת ולכל היותר 12 שעות בלא כל חריגה.
אז עניינית זה אפשרי וחד משמעית רמתם של הרופאים הפנימאים באונ. קולומביה אינה נופלת מזו של פנימאי ישראל שעובדים שעות ארוכות בהרבה מחבריהם בארה\"ב. באשר למקצועות הכירורגים להבנתי גם שם אין משמרות למתמחים מעבר ל 12 שעות. אם מדברים על עתיד הכירורגיה אז ברור שהעתיד צופן יותר ניתוחים בעזרת רובוטים וכדומה. אז החינוך הרפואי סביר שיראה אחרת ... כפי שהוא כבר במחלקות כיר. מובילות בארה\"ב ובמרכזים חדשנים אחרים. חבל להלחם בקדמה והדור הצעיר דורש ובצדק לצעוד לתוכה ברגל ימין. הפגיעה הכי גדולה במקצוע הרפואה תהיה תנאים קשים לרופאים שתביא את הטובים ביותר להדיר רגליהם מן המקצוע ולא תעזור שום הטפה לערכים וכדומה. רוב האנשים ההגיוניים נמנעים מלבחור בחיים קשים רק לשם איזשהו אידאל חמקני.
תודה על קריאת דברי והגבה עניינית.