כרבע מהתיקים הנפתחים במשטרה בחשד לסמי אונס – נסגרים, כך על פי נתונים של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, שהוצגו אתמול (ג') בדיון בוועדת הכנסת לענייני התמכרויות וסמים. ב-2019 נשלחו לבדיקות 41 מקרים של חשד שנשים נפגעו מסמי אונס, אבל מתחילת 2021 ועד כה כבר נשלחו לבדיקה 90 מקרים.
עוד בעניין דומה
משרד הבריאות דיווח לוועדה כי בעקבות ההכשרות המקצועיות שנעשו בקרב עובדי מערכת הבריאות בשנה האחרונה, הרושם שהוא שחל שיפור משמעותי במודעות לבעיה.
נתונים שהציג בדיון נציג של המשרד לביטחון הפנים הראו כי בין השנים 2020-2018 נפתחו 366 תיקים בחשד לסמי אונס כאשר ב-2018 נפתחו 84, ב-2019 – 150 ובשנה שעברה 132.
בדיון גם תיארה נפגעת סמי אונס שהגישה תלונה למשטרה כיצד היא טופלה ב"שערי צדק": החשוד בניסיון לסממה כדי לשלול ממנה התנגדות לאונס וערפול חושים, כלל לא נחקר ולא נאספו דגימות, בכלל זה עקבות של הסם בשיער – והתיק נסגר.
ד"ר רנת ריינס-כרמל, מנהלת החדר האקוטי ב"הלל יפה" אמרה בוועדה: "בכל מקרה של חשד – מועברת דגימה לבדיקה". מיטל שפירא, היועצת המשפטית של הלובי למלחמה באלימות מינית, קראה למחוקקים להגדיר שימוש בסם אונס כהרעלה, בגלל ערבוב החומרים המסוכנים שבו. היא ציינה כי הסיבה למיעוט ההרשעות של עברייני סמי-אונס, היא משום שבעבירה על שלילת כושר ההתנגדות נדרש להוכיח כוונה, בעוד שבעבירת הרעלה לא נדרשת הוכחת-כוונה.
ד"ר רוני ברקוביץ, מנהל האכיפה במשרד הבריאות, הדגיש שקיימת חובה ליטול דגימות בשעות הראשונות שלאחר התקיפה, משום שהחומרים בסמי האונס מתפוגגים מהגוף בתוך 10 שעות. חומרים רבים ניתנים לרכישה ברשת האינטרנט, בטלגרם או במסיבות. 1 מיליליטר מטשטש את השותה לשעות-רבות.
יו"ר הוועדה, ח"כ רם שפע (העבודה) שסיכם את הדיון קרא לגורמים הרלבנטיים "להעניק תחושת ביטחון לנפגעות, ולערוך מסע הסברה, הגברת אכיפה ופעולות למניעת מקרים מסוג זה".
למסמך הנתונים המלא שהוצג בדיון – לחץ כאן