עד כה, חסרים מחקרים המקשרים בין הרמות בטיפת דם יבשה של lysoGb3י(globotrioasylsphingosine) לפרמטרים כמותיים של בדיקת ה-OCTAי(optical coherence tomography angiography), בחולים עם מחלת פברי. מטרת החוקרים הייתה לבחון את הקשר בין צפיפות ואורך כלי הדם ב-OCTA לבין רמות ה-lysoGb3 בטיפת דם יבש.
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו אנליזה רטרוספקטיבית במרכז יחיד של כל החולים עם מחלת פברי שביקרו במחלקת העיניים של בית החולים האוניברסיטאי בציריך, מה-1 בדצמבר 2017 עד ה-9 בספטמבר 2020. הם בחנו את הקשר בין צפיפות ואורך כלי הדם בבדיקת OCTA לבין רמות ה-lysoGb3, באמצעות מודל לינארי מעורב.
החוקרים הכלילו במחקר 57 חולי פברי – 23 גברים, 34 נשים, כאשר בסך הכל היו במחקר 109 עיניים. הם דיווחו כי ל-41 חולים היה את הפנוטיפ הקלאסי ול-16 פנוטיפ עם התחלה מאוחרת יותר. הם מצאו כי הרמות של LysoGb3 היו בקורלציה הפוכה עם צפיפות כלי הדם וצפיפות אורך כלי הדם, הן במקלעת הנימים השטחית (עבור צפיפות כלי הדם - p = 0.034, עבור צפיפות אורך כלי הדם - p = 0.02) והן בעמוקה (עבור צפיפות כלי הדם -p = 0.017, עבור צפיפות אורך כלי הדם - p = 0.018), בכלל העוקבה של מחלת פברי.
החוקרים הגיעו למסקנה כי ישנו קשר בין הרמות של lysoGb3 לבין צפיפות כלי הדם וצפיפות אורך כלי הדם בבדיקת OCTA. הם סבורים כי הממצאים תומכים בהשערה כי פרמטרים כמותיים בבדיקת ה-OCTA עשויים לשמש כביו-מרקרים אבחנתיים בהערכה של מעורבות סיסטמית במחלת פברי, ואולי אף במחלות אחרות.
מקור:
Wiest, M. et al. Journal of Clinical Medicine 2021; 10(5); 1093. https://doi.org/10.3390/jcm10051093
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
